היא התחילה ללכת ברגל לכיוון ביה״ס שהיה יחסית קרוב.
באמצע הדרך עצרה לידה מכונית כסופה ויפה, כאילו כרגע יצאה מהקטלוג, מהמכונית יצא לא אחר מאשר..סם!
מה הוא עושה כאן? כריס נדהמה. ״אתה לא אמור להיות בביה״ס?״ פנתה אלי כשהבחינה שהוא הולך לכיוונה.
״גם את אמורה להיות בביה״ס. לא? וגם יש לך מכונית אם אני לא טועה״ סם ענה לה בערמומיות.
״זה לא עניינך בכלל!״ היא התרגזה עליו.
״אני יודע״ הוא הרים את ידיו לאות כניעה ״אבל אני תמיד יכול להציע לעלמת החן הסעה״ קרץ לה.
זה די שיפר את מצב הרוח שלה שהתקלל בבוקר. סם פתח את דלת המכונית והחווה בידו, באצילות,לכריס להיכנס.
היא צחקקה מהסיטואציה המשעשעת, והוא החזיר לה חיוך אמיתי וכנה. וסוף סוף נראה לכריס שאולי למרות הכל היום הזה יהיה טוב.
״תגיד, יש מצב שאני אראה אותך יותר פעמים בספריה?״ כריס ניסתה להפר את הדממה.
״לא יודע. לא ניראה לי״ סם ענה לה בסתמיות.
״כדי שלא תיראה חנוני מידי?״ כריס ידעה שהיא דרכה על יבלת.
ביסודי סם היה סופר חנון וכולם התעללו בו, עד שהם הגיעו ליום הראשון בחטיבת הביניים וסם עבר שינוי של 180 מעלות.
הוא נהיה חתיך ומשך בנות, הוא השאיר את כולם המומים ופעורי פה ותמיד ידע לענות תשובה מוחצת. כולם שכחו לפתע איך הם התעללו בו ביסודי והתחילו להתחנף אליו.
״כריס! אל תהרסי את השלווה הנעימה הזאת שיש בינינו. בבקשה״ סם התחנן. פעם ראשונה שכריס שמעה אותו מתחנן.
הנסיעה עברה בשקט אבל כבר לא היה שתיקה נעימה אלא רועמת, כועסת ומתוחה.
כניסתם המרשימה של כריס וסם עוררה המון שאלות, תהיות, דיונים ורכילות. תמיד כאשר בן ובת נכנסים יחדיו לביה״ס ויוצאים מאותה מכונית זה מדליק נורה אדומה.
כל אחד התפצל לכיוונו, הדבר הראשון שכריס עשתה זה לחקור כל ס״מ מרובע בפרוזדור כדי למצוא את קמרון ואולי למצוא הסבר הגיוני למה שקרה.
כל הדרך היא שכנעה את עצמה שלבטח יש הסבר הגיוני שהיא פספסה.
קמרון עמד שם ופיטפט בעליזות עם ליאן?!?! לא יכול להיות! כריס התפחלצה.
היא עמדה המומה במקום והמשיכה לבהות בהם. קמרון שכח ממנה לטובת ליאן. לא קרה ביניכם כלון ובמילא גם לא היה קורה. היא גערה בעצמה.
ופנתה בצעד מהיר ועצבני וגם מובס וכואב לכיתת ביולוגיה.
בשיעור הזה היא וליאן היו צריכות להיות ביחד בניסוי, אבל כריס לא יכלה להסתכל עליה, למרות שידעה שאין מצב שליאן עשתה את זה בכוונה.
היא פנתה אל שולחן המעבדה של סם ושאלה בשקט ״יש לך זוג לניסוי?״ וקיוותה בלב שהוא יגיד שאין.
״כן. יש לי״ כריס כבר התחילה להתרחק אבל הוא לקח בעדינות את זרועה ואמר ״את.״
כל היום עבר מעולה, בקפיטריה היא וסם כל הזמן החליפו מבטים.
אבל בשולחן הבנות ליאן כל הזמן רק דיברה על זה שחנונים הם חמודים. כריס כבר לא יכלה לסבול את זה אז היא פשוט קמה ממקומה ופנתה לסיפריה.
אבל הדבר הגרוע עוד היה לפניה- שיעור היסטוריה.
ושם היא כבר לא תוכל להתחמק מנוכחותו של קמרון.
היא התיישבה במקומה ושם כבר חיכה לה סם, מזווית מבטה היא ראתה את ליאן יושבת וצוחקת בקול רם ממשהו שקמרון סיפר. ״לא ידעתי שיש לו כ״כ הרבה ביטחון״ היא אמרה במרמור, לא ברור אם לעצמה או לסם.
הוא כרך את ידו סביב כתפה והצמיד אותה אליו בעדינות ״הוא בכלל לא שווה את זה שתחשבי עליו״ הוא הרגיעה אותה.
״אב...אבל זה לא פייר. אתמול הכל היה טוב! היום הוא שכח מקיומי!״ כריס מלמלה אל תוך חזהו של סם תוך כדי בכי.
אבל שנייה אחרי זה התעשתה כשהבינה שזה לא הדבר הכי חכם לדבר עם בן שאולי מחבב אותה על בן שהיא מחבבת. סיטואציה מביכה. פלונטר מסובך.
״יודע מה? לא אכפת לי בכלל! זכותו לעשות מה שמתחשק לו. הוא במילא לא הטעם שלי״ כריס ניסתה לתקן את המצב אבל סם כבר הבין שהיא מאוהבת בו ושאין לו סיכוי איתה. הוא חשב שאולי כדאי לו להיכנע.
הוא הביט בה דרך המשקפת עם הזכוכית הכהה כדי שלא יגלו את מיקומו, היא הייתה לבושה כמו בובת ברבי אבל משהו בהליכה שלה לא היה תואם.
היתה לה הליכה טיפה בריונית שהיא ניסתה להסתיר בכוח והתיק שהיה תלוי על גבה עם כתפייה אחת ניראה מרושל בצורה די גסה.
אבל זה לא הפריע להמון בנות לקרקר סביבה ולשלוח אליה חיוכים מזוייפים.
הוא נאנח. לא מבין למה הבוס בחר דווקא אותה. מה כ״כ טוב בה שהיא ראויה למקום מכובד שכזה. למה היא ולא הוא?!
הוא המשיך לעקוב אחריה, ירד מגג הביה״ס ופנה אל מכוניתו הפשוטה שמתמזגת ברחוב, הוא עקב אחריה מרחוק וראה איך בדרכה הביתה היא בעטה באבנים. כמה ילדים ששיחקו בכביש בכדורגל העיפו את הכדור חזק מידי והוא הגיעה אליה.
היא הקפיצה את הכדור עם רגלה ואז עם הברך והילד תפס את הכדור והודה לה.
׳כישורי כדורגל׳ הוא הוסיף לרשימה.
בדרך היא פגשה בכמה ילדים. הוא ניחש שהם הביריונים השכונתיים. מסתבר שגם בשכונות יוקרתיות יש ביריונים.
הם הציקו לילדים קטנים וסחטו מהם כסף, כריס נתנה לתיקה לגלוש מכתפה ליד העץ, היא חצתה למדרכה שממול תפסה בצווארו של הביריון הכי גדול ביניהם, נתנה לו בירכיה בביצים, בוקס בבטן שגרם לו להתקפל ואז בעטה בו עוד כמה פעמים כשהוא שוכב על הרצפה.
היא אמרה משהו בתקיפות לשאר הביריונים והם פשוט ברחו, משאירים אחריהם את כל השלל שלקחו לילדים הקטנים.
ילדה קטנה ניגשה אליה וכריס כרעה ברך כדי להיות בגובה והילדה הקטנה חיבקה אותה בחוזקה עם דמעות בעיניה, כריס החזירה לה חיבוק אוהב וקמה ממקומה, פרעה את שערו של אחד הילדים והוא חייך אליה בתגובה והיא התשיכה בדרכה הבית.
׳כישורי לחימה׳ הוא הוסיף ונהיה לו רע.
כל פעם שהוא ראה בה יתרון הוא הרגיש יותר מאויים.
היא גם מצליחה לגבור על מישהו שגדול ממנה פי 10, זריזות רגליים, גמישה, גובה טוב, גזרה בריאה- לא אנורקסית ולא שמנה.
ובנוסף לכל היה לה לב רחב וטוב וכל הזמן היא עזרה למישהו.
הוא לחץ על כפתור במכשיר הקשר שלו ואמר ״את היום הזה הא עברה.״ וברגע שנראה לו שהמפקד מרוצה מיהר להוסיף ״אבל צריך לבדוק לגביה עוד דברים. אני צריך עוד לעקוב אחריה״
הוא פלט אנחת כניעה וסיבב את האוטו כדי לחזור ל״מפקדה״.
נו מה אתם אומרים?
מרגישים כבר את המתח?
אל תדאגו אני לא הולכת למהר עם העלילה זה פשוט טעימה קטנה כדי שהסיפור לא יהיה קיטשי!
אל תרצחו אותי אבל אני שונאת סיפורים קיטשיים! :)
והקטע עם הטוב לב והרוע ביחד של כריס זה חלק מאוד גדול מהסיפור...
אז תשימו לב לפרטים הקטנים ;)
יאללה ביי, אוהבת ♥♥♥
ד"א קוראים לי- פולה! (אכן כן, השם המיוחד הזה הוא שלי :))
אולי מישו מכיר את השם הזה כי היה לי פעם בלוג...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
