היי לכולם :)
תודה למנויים שנרשמתם, מקווה שלא איכזבתי עד כה ;)
היתה לי תקופה לחוצה והיא ממשיכה והציונים שלי במגמת ירידה משמעותית.
בכל אופן- כדי שלא תשתעממו למוות, הנה פרק-
תגובות.......♥
כבר עבר שבוע מאז שקמרון הבריז לה.
הוא פשוט התעל ממנה והמשיך להתייד יותר ויותר עם ליאן, כאשר כריס ניסתה לברר מליאן פרטים עליו היא היתה עונה בפשטות ״הוא נחמד וזהו.״ ובכך השיחה הייתה נגמרת.
לכריס לא היה את האומץ לעמוד מול קמרון ולשאול אותו מה קרה, כל פעם שרצתה הרגליים שלה רעדו וסירבו ללכת.
אבל כשהיא הסתכלה על הצד החיובי, היא התיידדה עם סם.
היא גילה בו צדדים מעניינים והם היו מדברים עם נושאים פילוסופיים, או פשוט ישבו ביחד בספריה וקראו ספר והשתיקה הייתה נעימה ומלאת חוכמה.
היא אהבה את השעות האלה שהם בילו יחדיו, שבהן יצא סם האמיתי, בלי מסכות ובלי פוזות. רק סם. והיא, כמובן.
בבוקר יום ראשון כריס קמה עם מצב רוח טוב, אולי מחלום טוב שחלמה. היא הדליקה מוזיקה קצבית והתחילה את היום.
היא התלבשה כמו שרק היא ידעה, מלאת חן, יופי ואופנתיות.
הייתה לה תחושה שהיום הזה הולך להיות יותר מידי טוב!
היא יצאה מביתה והדגלון האדום על תיבת הדואר התנופף, סימן שהגיע דואר.
כריס תמיד הייתה חטטנית, אז היא פתחה את התיבה ושם הייתה רק מעטפה אחת כחולה. הן תמיד לבנות, לא? היא חשבה לעצמה.
ועליה התנוססה כותרת ״ביה״ס אווירי״ השם כבר לא קסם לה במיוחד.
בתוך המעטפה היה דף לבן קטן ובו רשום:
אל: משפחת גוליבר
הנדון: פנימיה צבאית
לאור בקשתכם להעביר את בתכם כריסטינה גוליבר לפנימיה הצבאית שלנו של חיל האוויר, ערכנו מס׳ בדיקות.
וכעת משעברה את השלב הראשון היא תוכל לבוא להיבחן אם תחפצו בכך.
לתיאום יום וכו׳ 0544738226
כריס נשארה עם פה פתוח, נדהמת. פנימיה צבאית? חיל האויר? ערכו עליה בדיקות? תחפצו? זה נתון לבחירת הוריה?
תתעשתי! היא פקדה על עצמה. היא קיפלה את המכתב והכניסה לכיסה.
אחרי זה היא תברר עם הוריה מה פשר הדבר. הרי לא יכול להיות שהם שונאים אותה עד כדי כך ששולחים אותה לפנימיה צבאית.
במוחה עלתה תמונה של מכונית כסופה רגילה ליד ביה״ס שלה, ליד ביתה, ברחוב שלה, בקניון שהיא בילתה אתמול.
יכול להיות שעקבו אחריה והיא לא שמה לב? ואיזה מן בדיקות עשו לה? היא הייתה מבולבלת עם יותר מידי שאלות שהתרוצצו בראשה ללא מענה.
הכל התבלגן במוחה והיא הרגישה שהיא עומדת לקרוס, אך לפני שזה קרה נשמעה צפירה.
זה היה סם שבא לאסוף אותה כמו בכל בוקר מאז המקרה עם קמרון.
השמועות והרכילויות התפשטו להן בכל הביה״ס, אבל זה לא הזיז להם. הם נהנו זה העיקר.
היא נכנסה בשקט רועם למכונית וסם הבחין בזה, הוא מכיר את כל ההתנהגויות שלה בכל המצבים. ״הכל בסדר, כריס?״ הוא נזהר בשאלתו.
״אה..כן...מעולה״ אבל זה נשמע כאילו כריס בכלל שקועה בעולם אחר.
לאחר שתיקה קצרה כריס לפתע שאלה ״מה אתה יודע על פנימיות צבאיות?״ סם נדהם על השאלה.
״זה כמו ביה״ס רגיל אבל פנימיה ועם כל המקצועות הרגילים רק עם דגש על מקצועות צבאיים, למה את שואלת?״ סם ניסה לסחוט מידע.
״כלום. סתם. פשוט לידע הכללי, אתה יודע״ והשיחה נקטעה כי הם כבר הגיעו לביה״ס וכריסטינה מיהרה לצאת מהמכונית.
בשער כבר חיכה לה קמרון, זה מוזר. היא חשבה לעצמה.
הוא חייך אליה חיוך עם ביטחון וטיפה פלרטטני. או בכל אופן ככה כריס פירשה את החיוך.
משהו התעורר בליבה וגרם לה להסמיק בניגוד לרצונה. הוא הבריז לה.
היא אמורה להיות כועסת ולהתעלם אבל זוויות פיה התעקלו כלפי מעלה. זה עיצבן אותה.
למה אני מחייכת לידו? הוא היה מגעיל ואני פשוט שונאת אותו! והיא הוסיפה במחשבתה עוד כמה קללות שלא ידעה שקיימות בלקסיקון שלה.
היא עברה בהתעלמות מופגנת מקמרון, הוא שם לה רגל אך כריס רק דרכה עליה בחוזקה והמשיכה בדרכה.
היא הסתובבה לשנייה אחת ושאלה את סם מרחוק האם הוא בא איתה לכיתה.
מזווית עינה היא ראתה איך המצב רוח הטוב של קמרון דועך, מצד אחד היא השיגה את מטרתה אבל מצד שני היא לא נהנתה מהתחושה שקמרון פגוע. הוא שיגע לה את הראש.
היא נכנסה לשיעור היסטוריה וליאן כבר ישבה במקום הקבוע שלה במקום כריס. היא מזמן לא הופיעה בשיעורי היסטוריה וסם תמיד החליף אותה. אבל כעת סם לא היה שם ושחקן פוטבול חתיך תפס את מקומה ליד ליאן.
היא לא ידעה מה עובר על ליאן בזמן האחרון אבל זה לא מצא חן בעיניה.
הצלצול הקולני והמחריד צלצל וכאשר כריס הסתכלה סביבה כל המקומות היו תפוסים חוץ משל...קמרון?!?!
לא! אני לא מתכוונת לשבת לידו! היא כבר הלכה לכיוון היציאה, אבל המורה נכנסה.
״כריסטינה, שבי במקום הפנוי ליד קמרון. את לא מתכוונת לעמוד כל השיעור, נכון?״ והמורה גיכחה לעצמה.
אולי היא חשבה שזה מצחיק אבל את כריס זה לא הצחיק בכלל.
היא שנאה את קמרון באותו הרגע לאין שיעור ורצתה להתאבד, אבל קול קטן במוחה היה מאושר מאוד מזה שהיא מתיישבת לידו.
היא הרגישה שהלחיים שלה בוערות. היא מיהרה לחשוב על משהו עצוב כדי שהן יעברו. המחשבה הראשונה שחלפה במוחה זאת הייתה מעטפה כחולה.
היא התיישבה בכבדות וזרקה את התיק ברישול על הרצפה.
״היי כריס!״ קמרון אמר בטון שמח ולא ברור כזה.
״היי״ היא ניסתה שיצא לה קול משועמם אבל היא עוד פעם לא הצליחה לשלוט בפיה שמיהר לחייך בטיפשות.
״מה קרה ש..״כריס חיפשה את המילה המתאימה ״שהברזת לי ככה? חשבתי שאנחנו ידידים טובים״ והיא הדגישה את המילה ידידים.
״כריסטינה! לא העברתי אותך לשם כדי לדבר!״ המורה גערה בה.
כריס רצתה לענות לה ״את לא העברת אותי פשוט לא היה מקום אחר ואם לא שמת לב גם קמרון דיבר״ אבל היא התאפקה כי ידעה שזה ישמע ילדותי מידי.
המורה נתנה עבודה על הלוח וכריס שאלה ״אפשר עם אוזניות?״ הן תמיד עזרו לה להירגע, להתנתק, לחשוב על הפירוש של השיר ולאיזה מקרה בחייה זה מתאים. היא לא יכלה לדמיין את חייה בלי מוזיקה. היא הייתה מתאבדת.
לאחר שקיבלה אישור מהמורה וכמוה עוד כמה ילדים הוציאו אוזניות, קמרון הציע ״בואי נשמע מהאייפוד שלי״ היא רצתה לסרב. להגיד לו שילך להז****.
אך כל מה שהצליחה לפלוט זה ״אממ... טוב״.
הוא לקח מידה אוזניה אחת ובגלל גודלה הקטנה אצבעותיו הסתבכו בשלה.
הייתה לו יד גדולה וחמימה אך היא מיהרה למשוך את ידה כדי שלא יחשוב שהיא סלחה לו.
השיר הראשון שהתנגן היה של אביב גפן. כך הוא הסביר לה. קראו לשיר ״מעונן״ גם את זה הוא הסביר לה.
הוא דיבר שעה על כמה שהוא מעריץ את האיש הזה ועד כמה הוא מתחבר למילים של השיר.
שורה אחת מהשיר נחקקה במוחה ״...במקום די מגעיל שנקרא לו הבית...״
זה היה נראה לה כאילו היא גילתה חלק נוסף באישיות שלו. הוא שונא את הבית שלו. מה שנאר לה לברר זה- למה.
למה אני מנסה לברר עליו דברים? אני שונאת אותו. ואני אמורה לשמור ממנו מרחק. כריס רבה עם עצמה.
אבל כשהיא אמרה ׳אני שונאת אותו׳ זה נשמע לה מוזר, לא נכון. אפילו היא לא האמינה לעצמה.
השיעור נגמר והיא מיהרה לברוח מהכיתה. השיעור הבא במערכת- פיזיקה.
היא שנאה את השיעור הזה, זה המון תאוריות ונוסחאות וחשיבה מעבר. זה לא היה הצד החזק שלה.
אבל מה שכן עניין אותה זה הניסויים עצמם ולחקור את הניסוי- למה זה קורה? מי מגיב ולמה? שאלות מהסוג הזה..
היא נהגה להתפלסף רבות על החיים אבל רק עם עצמה, היא לא חשבה לנחוץ לשתף את זה עם העולם.
פרט לסטטוסים רגשיים ופתאטיים על אהבה בפייסבוק שזכו ליותר ממאה לייקים תוך שעה.
היא נכנסה לכיתה והתיישבה בקצה כדי שלא יבחינו בה, היא רצתה להיות שקופה לפעמים. וזאת הייתה הפעם הזאת.
באמצע השיעור היא שמעה קול מוכר, כריס הרימה את ראשה מהציור והדובר היה קמרון. הוא ולא אחר.
הוא רודף אותי, עוקב אחרי? אולי הוא זה שריגל אחרי מטעם הפנימיה? כריס החלה טיפה להירתע ממנו.
קמרון הפגין ידע וראו שהוא מתעניין במקצוע ובעיקר במטוסים, בתעופה שלהם ובבנייתם.
היה עוד אחד שישב לידו, קראו לו מייק והוא פלספן יחיד במינו.
על כל דבר הוא התווכח והציג תאוריה אחרת, זה היה יכול להיות מתרומם מצידו לולא דבריו היו נכונים וחכמים.
הוא היה מיוחד, הוא לא העתיק מהלוח ולא הכין שיעורים אבל הוא תמיד הצליח במבחנים. הוא פשוט היה גאון.
ואפילו קמרון לידו נראה פחות חכם.
למזלה הסיוט הזה-שיעור פיזיקה- נגמר והיא ניסתה למצוא את מריאנה כדי לדבר, לשמוע רכילות. או כל דבר אחר שיסיח את דעתה.
היא העבירה את היום עם מריאנה שגם תהתה מה קרה בזמן האחרון לליאן.
בסוף היום היא התכוונה ללכת ברגל, אבל סם חיכה לה כבר במכונית וציפצף לה שתתיישב.
היא נכנסה למכונית ״אני מעדיפה ללכת היום ברגל״ ויצאה מהמכונית משאירה את סם טיפה.
כריס חזרה הביתה, זרקה את התיק לפינת הסלון ונשכבה בכבדוצ על הספה המפוארת.
היא פתחה את האייפון ושם חיכתה לה הודעה מקמרון:
׳כריסטינה...׳
גם אם הוא לא אמר את השם שלה אלא רק כתב אותה, זה נשמע לה אחר בצורה טובה, השם המלא שלה קיבלת משמעות חדשה.
תתנערי מהבולשיט הזה! היא גערה בעצמה.
וענתה לו ׳?׳ שלא יחשוב שהיא סלחה לו.
קמרון:׳רציתי לדבר...׳ כריס רצתה לדבר איתו, ועוד איך אבל האגו שלה לא נתן לה.
׳על..?׳ ענתה לו וקיוותה שהתגובה נראת משועממת ולא נלהבת.
׳סתם כל מיני. פשוט לא סיימנו את השיחה בהיסטוריה׳
הפרפרים בבטנה של כריס חגגו לנוכח העובדה שלא שכח את השיחה ושהוא חושב עליה.
׳אין לי מה להגיד על זה׳ ענתה לו וסגרה את האייפון כדי לא לענות לא יותר.
׳חשבתי שידידים מספרים הכל׳ היא ראתה את מה שהוא כתב אך לא הגיבה.
׳אני יודע שאת עדיין פה׳ קמרון המשיך.
היא לא ענתה.
ואחרי זה הגיעו מיליון צפצופים בשנייה, מסתבר שחצי שעה הוא מסמס לה:? ? ? ? ? ? ?
וכל סימן שאלה זה התראה בפני עצמה. כריס חייכה ושמה את האייפון על שקט.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כשהיא התעוררה היא שמה לב שהיא מאחרת לביה״ס, אז היא התארגנה במהירות על.
ובחוץ סם לא חיכה לה. מטומטמת. חשבה לעצמה. בגלל קמרון המטומטם הזה את מאבדת חברים טובים. נזפה בעצמה.
כשהיא הגיעה לביה״ס היא מיהרה למצוא את סם אבל בדרך היו אורחים לא צפויים בכלל.
קמרון דיבר בלהיטות עם ליאן. הוא אף פעם לא דיבר איתה ככה. כריס התמרמרה.
היא הרגישה כמו צופה מהצד כשסם ניגש אל ליאן וחייך אליה, היא באה לנשק אותו בפה אך ברגע האחרון סם הפנה את לחייו ובצורה מאוד מביכה יצא שליאן נישקה אותו בלחי.
כל אותו זמן קמרון עמד בצד, מביט בסיטואציה וכריס גיכחה לעצמה ברשעות.
היא התפלאה איך יכול להיות שהיא כ״כ שונאת מישהי שעד לפני כמה זמן הייתה חברתה הטובה ביותר.
קמרון הבחין בנעיצת המבטים של כריס והחל מתקדם לעברה.
למזלה מריאנה הופיעה וגררה אותה ״את יודעת שאומרים שיש סיכוי בין סם לליאן?״ היא אמרה בצורה נרעשת.
כריס פצתה את פיה, רצתה לומר משהו אבל התחרטה.
״זה פשוט וואו! מי היה מאמין?!?!״ מריאנה המשיכה לרכל ולכריס זה לא הפריע לדעת הכל לפני כולם. דרכיהם של מריאנה וכריס נפרדו בדרכם לכיתת צרפתית וביולוגיה.
כריס נכנסה לכיתה בצורה שקטה מהרגיל, היא איחרה.
מאדאם לפרייר קידמה את כריס בברכה ועל פניה הבעה חמימה ואימהית, היא בכלל לא כעסה על איחורה.
״כריסטי! בואי שבי תצטרפי לשיעור״ היא קראה בשמחה.
מאדאם לפרייר הסבירה בקצרה מה קרה עד כה בכיתה.
נחמד מצידה. כריס חשבה. היא אמורה להמשיך בשיעור ולכעוס שאיחרתי ושאני צריכה להשלים את החומר לבד. כריס הייתה מופתעת לטובה.
היא לא רצתה שהשיעור ייגמר כי אחרי זה שיעור היסטוריה מחכה לה בזרועות פתוחות.
הצלצול נשמע וקולה הצפצפני והמתגלגל של מאדאם לפרייר נשמע ״כריס, את יכולה להישאר בבקשה לכמה שניות?״ היא שאלה בחביבות.
כריס אספה את חפציה ונעמדה מול מאדאם לפרייר בצורה ערסית.
תיק מרושל על כתף אחת, רגליים בפיסוק, ישבן טיפה נוטה החוצה בגסות וידיים משולבות והבעת פנים אדישה לחלוטין.
״אולי זה לא ידוע לך, יקירתי, אבל השליטה שלך בשפות יוצאת מן הכלל״ כריס גיכחה בקשט.
״אל תזלזלי בעצמך מתוקה, את קולטת שפות מהר ואז משתמשת בהן לטובתך האישית. יש לך לקסיקון מפותח ביותר בכל השפות!״ מאדאם לפרייר הדגישה כל עובדה נדהמת מחוסר ההערכה העצמית של כריס.
״כריסטי, מון שרי, אני רוצה שתלמדי יותר שפות. שתעשירי את עצמך. את הרי מקובלת״ היא אמרה בהיסוס כדי שכוונתה לא תתפספס ״את אמורה לדעת מה את שווה ולהראות זאת לעולם״
ובמילים אלו תמה שיחתם. כריס הבחינה שמאדאם לפרייר כל הזמן מוסיפה לאנשים מון שרי, מתוקה, חמודה וכו׳.
היא אהבה את האישה הזאת בגלל רוחב הלב שלה וההבנה שלה, היא בן אדם מקסים שראוי להערכה.
היא איחרה גם לשיעור היסטוריה ודבר ראשון שכריס עשתה, היה לבחון את הכיתה.
סם וליאן יקבו במקום שלה ושל ליאן לשעבר וקמרון ישב לבד.
היא פלטה אנחת צער מאולצת ״גבירתי הצעירה, את מאחרת ומפריעה למהלכו של השיעור״ המורה גערה בה.
היא הייתה מורה קשוחה מאוד ולעיתים רחוקות נחמדה.
כריס פלטה עוד אנחת צער ״את לא מרוצה ממשהו גבירתי?״ המורה שאלה בהרמת גבה שמבשרת רעות.
כריס רצתה להתנצל, להרכין את ראשה ולהמשיך את היום, אך מילותיה של מאדאם לפרייר היכו בה כפטישים ׳את אמורה לדעת מה את שווה ולהראות זאת לעולם׳.
״גבירתי הזקנה, אם לא שמת לב את עצרת את השיעור באופן דרסטי ומאשימה אותי באיחור כמו ברצח. הינך אימפולסיבית וחמומת מוח ואני מציעה לך לנשום עמוק מהסרעפת כדי לא להתפוצץ בפעמים הבאות שאני אאחר״. כל פעם שכריס התחכמה או הייתה צינית או התחצפה היא דיברה בטון רישמי עם מילים לועזיות מורכבות שלרוב הוציאו את המורים פעורי פה.
היא יצאה באופן אגרסיבי מהכיתה וטרקה אחריה את הדלת כשי להראות לעולם מיהי ומה היא שווה.
היא יצאה מהביה״ס והשומר לא אמר כלום כי ידע מי זאת כריסטינה גוליבר, עד כדי כך היא הייתה מפורסמת.
היא טיילה ברחוב החנויות ולפתע צדה את עינה חנות קטנה ׳תספורות וקעקועים׳ היא נכנסה, מסוקרנת, לבפנים.
בפתח קידמה אותה מישהי גותית עם תספורת קוצנית, פירסינג וקעקועים. כריס נעצה בה מבטים בהשתוממות.
מה אחרים חושבים עליה, היא בטח לא מקובלת, היא מוזרה. המחשבות רצו במוחה של כריס.
והיא הבינה שזה מהשךה אכפת שאחרים יקניטו אותה או יחשבו עליה דברים.
היא פנתה את הגותי -פריקית ״אני רוצה גוונים ורודים בשיער, הליקס וחור שני ושלישי באוזן ואולי גם קעקוע״
הבקשה הפתיעה את המוכרת, כי כריס נראתה כמו ברבי.
לאחר כחצי שעה, כריס יצאה מהחנות והסתכלה בהשתקפותה במימי המזרקה ומה שהיא ראתה מצא חן בעיניה.
אהבתם, לא אהבתם? תגובות, בקשות ביקורות...
ולמי שיש תמונה מתאימה לפרק, אני מאוד אשמח אם תשלחו לי ;)
וגם שם לפרק, יש לי בעיות חמורות עם שמות כוללים...
מספייק חפרתי (אני בנאדם חפרן יחסיית)
ושיהיה לכם שבוע מעוולהה ♥
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: