תם ולא נשלם

אני לא יודעת למה או איך זה קרה, אבל ברגע אחד נהרס לי המצב רוח.

דווקא בחודש אדר, פורים, הזמן שבו אמורים להיות הכי שמחים שיש,

אני מרגישה בדיוק להפך.

אולי זה בגלל המסקנה הכל כך עצובה ומצערת שהגעתי אליה- פורים בבית ספר שלי זה הדבר הכי מעפן שיכול להיות. אפילו ביסודי היה יותר כיף.

ופורים השנה? הולך להיות הפורים הכי מעפן שהיה לי אי פעם.

ברגעים האלה בא לי להיות כמו כל שאר החברים שלי מהיישוב.

ללמוד באולפנה / ישיבה נורמלית, שם פורים זה הדבר הכי כיף, מטורף וגדול שיש להם בשנה. 

כל החודש מלא בהפקות, פעילויות, הרקדות ומה לא! ובעיקר שמחה!

מה קורה בבית ספר שלי?

אפילו יום תחפושות לא הולך להיות. כי הרי אנחנו לא לומדים בימי שישי, והיום שמתחפשים בו יוצא ביום שישי.

פשוט אי אפשר להקדים את זה ביום או שניים. 

זה לא שהתכוונתי לבוא עם תחפושת מושקעת, אבל האווירה שיש ביום הזה היא משהו שפשוט חבל להפסיד.

השמיניסטיות (כיתה י"ב) שתפקידן לארגן את חודש אדר בבית ספר, פשוט לא עושות את זה כמו שצריך.

כן, הן הפכו את הבצפר, קישטו אותו, כתבו "תקנון פורים", הולכות לעשות איזה משהו בראשון בערב.

אבל אפילו פעילויות, או ימים מיוחדים הן לא עושות

יצאו ידי חובה בכך שהטילו על כל כיתה לעשות פעילות, כמובן שהכיתה שלי לא מתכוונת לעשות פעילות.

יש לי בכיתה בנות יבשניות, לא זורמות, שאפילו לטיול שנתי שהולך להיות בשבוע הבא לא מוכנות לצאת.

אז חשבתי לעצמי, אם פורים בבית ספר הולך להיות כל כך מעפן, אולי לפחות נעשה משהו מטורף בסניף?

אבל לא, כל אחד או אחת מצוות ההדרכה תקוע בתוך הישיבה / אולפנה שלו, עסוק בעניינים שלו, בכיתה שלו, בהפקות שלו.

הרי אני היחידה שלא לומדת בפנימיה, אני היחידה שחוזרת כל יום הביתה, מגיעה ליישוב ו-כלום.

אז לא עושים משהו מטורף בסניף.

אני אוהבת את פורים, אפילו מאוד! 

אני כל כך אוהבת את השמחה, השירים, ההרקדות.. וכל כך חבל לי שאני לא הולכת להיות חלק מזה השנה.

עצוב לי.

אווך, בא לי להכניס לעצמי איזה כאפה עכשיו.

איך זה קורה, שבמקום להסתכל על חצי הכוס המלאה, אני בוחרת להסתכל דווקא על הרע בחיים שלי?

דווקא על זה שלא יהיה לי כיף, דווקא על מה שאין לי, מה שחסר לי.

למה כל כך קשה לי לראות את מה שטוב?

אני רוצה פורים שמח.

אני רוצה לשמוח, לשיר ולרקוד, הרי ביום הזה ניצלנו! היינו אמורים להיות מושמדים, אבל לא! ונהפוך הוא!

אני לא רוצה ולא מסוגלת לשבת בבית ולבכות בזמן שכל החברים שלי שמחים וצוהלים.

אז מה אני הולכת לעשות?

איך לעזאזל אני הולכת להפוך את הפורים שלי לשמח?

XOXO

snowhite