פחד ... רגש של אדם שמסמל לרוב חולשה ...
פחד יכול למנוע מאיתנו להתקדם בחיים ...
פחד יכול לעצור אותנו למשך תקופת זמן לא מוגבלת ...
פחד זה הרגש היחיד שקשה לנצח ואם נצחת אז טוב לך ...
דבר שמלווה אותנו כל החיים ... הנקודה החלשה שלנו ...
היא תמיד הייתה זאת שכולם סובבו את הראש בישבילה ...
היא ידעה שהיא יפה ואפילו לא חסכה להגיד את זה ...
היא מאלה עם החיוך שלא משאיר אף אחד אדיש ...
תמיד אהבתי אותה ... היא מהאנשים הכי קרובים אליי ...
אמרתי לה הכל ... שיתפתי אותה בהכל ... חיוך שלה זה חיוך שלי ...
יום אחד היא לקחה אותי לצד ... היא אמרה לי שהיא הוזמנה למסיבת
בריכה ... בעקרון דבר שיגרתי ... עד שלפתע הגיע האבל ...
לא ציפיתי שהיא באמת תתנגד ... בכל זאת ... יש לה מראה שלכל אדם
היה מייחל שיהיה לו ... כזאת היא ... ילדה יפה, שחומה, עיינים חומות דבש ...
והחיוך המשגע שלה ... {שבתור גיי מפיל אותי כל פעם מחדש}
היא התחילה לדבר לאט ... בצורה ממש חוששת ...
לא ידעתי מה לחשוב ... בכל זאת ... הסיטואציה לא הכי מובנת שיש ...
תוך כדי חצי גימגומים על המסיבה היא נשברה ...
היא אמרה לי שהיא מפחדת שאנשים יראו אותה בבגד ים ...
שהיא לא מרגישה בנוח עם הגוף שלה למרות שהיא יודעת שהיא לא שמנה ...
העיינים שלי לא נשארו יבשות ... ראיתי את עצמי מבעד עייניה ...
את אותו נער שהיה מתבייש באיך שהוא ניראה ... אותו נער שעבר
דרכים קשות בישביל היכולת להסתכל במראה ולחייך ....
רציתי לחבק אותה ... אבל לא באמת ידעתי מה להגיד ...
אני תמיד חושב שהיא יפה ... ולא פעם ציינתי את זה ...
אמרתי לה שזה קטן עלייה ... שהיא מסוגלת ! שהיא כלכך יפה
ושאין לה מה להסתיר ... הרגשתי שאני לא באמת עוזר לה ...
שהמילים שאני אומר לה לא באמת ישנו משהו ...
אני עמדתי במקום ... כמו טיפש שלא יודע איך לנחם את האדם
מהחשובים לו ביותר ... כעסתי על עצמי ... שלא הצלחתי לעודד אותה ...
שהרגשתי שזה היה טעות שהיא סיפרה לי את זה ....
התרחקתי ... נתתי לה להרגע ... ציינתי כמה שאני אוהב אותה כמו שהיא
וכמה שהיא הדבר הכי יפה שאני מכיר ...
אבל התחלתי לחשוב על עצמי בגיל קצת יותר קטן ...
איך התמיכה של כולם ... אפילו של המשפחה הייתה חסרה לי ...
איך לא באמת הרגשתי נתמך מצד אף אחד ...
איך הרגשתי כאילו נתנו לי ליפול למלכודת שניקראת הפרעות אכילה ...
תוך כדי כתיבה עוברות לי רגשות בבטן ...
על אותה תמיכה שלא זכייתי לקבל ואותה תמיכה שלא הצלחתי לתת לה ...
על ההרגשה הזאת שנפלה עליי ברגע שהיא סיפרה לי על הבעיה שלה ...
על ההבנה הכלכך גדולה שלא יכלה להתבטא במילים ...
ועלייה ... על הכבוד שהיא נתנה לי שהיא סיפרה לי על הפחד שלה ...
אותו פחד שיכול להביא אותה למקומות שהיא לא תרצה בחייים ...
על הפחד הזה שיכול להרוס אותה ...
היא תמיד תהיה הילדה הכי יפה בגן בישבילי ... גם אם היא לא מרגישה ככה ..
אני תמיד יתמוך בה כאילו אין מחר ...
כי אני לא רוצה דהיא תעבור את כל הכאב שאני עברתי ...
שהיא תשאר אותה ילדה יפה .. עם החיוך הכובש שאני מכיר ...
תהיו אתם, אל תפחדו ... פחד תוקע אתכם באותו מקום כל החיים.
תלמדו להעריך שבן אדם מספר לכם על הפחד שלו ... כי הכל
בא מתוך מקום של כבוד כלפייך ... שיהיה המשך שבוע מעולה !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
