פרדות ... יש בזה דבר כואב מאוד אך יש בזה גם דבר משמח ...
נפרדים מדבר ישן ועוברים לדבר חדש ... לפעמים טוב לפעמים פחות ...
אומרים שסוף הוא התחלה של משהו חדש ... נקווה ...
אני רוצה לספר על מקום שהיה בישבילי כמו בית שני ...
מקום ששימש לי מקום מפלט במשך שנתיים רציניות מאוד ...
מקום שהרגשתי בו שווה משהו ... שאני יכול לעזור ...
לפני כמעט שנתיים הייתי צריך לבחור מקום התנדבות
לפרוייקט של המחויבות אישית ... קיבלתי רשימה שבה היה
את כל המקומות האפשריים להתנדב בהם ...
התחלתי לסנן מקומות ... רציתי צער בעלי חיים אבל אמא לא הסכימה
כי זה היה רחוק ... מחוסר ברירה הלכתי לחווה טיפולית שקרובה לבית ...
בראש כבר רצו לי המחשבות ... סירחון ... נכים ...
כבר התחלתי לייחל ליום שאני אצא משם ...
הגעתי לשם ... במקום היה צוות של אנשים שלא כלכך רחוקים
מהגיל שלי ... התחלתי להתנדב שם ולעזור ... לאט לאט נוצר
קשר ממש טוב בייני ובין הצוות ששם והתחלתי לבוא לשם כל יום ...
תוך חודש סיימתי את השעות של ההתנדבות בלי לשים לב !
לאט לאט הקשר שלי עם האנשים נהייה עמוק יותר ויותר ...
התחלתי לתפוס מעמד בחווה התחלתי להרגיש ממש שייך !
בין הייתר יחד איתי הגיעו עוד 3 אנשים ונהיינו כמו קבוצה
כזאת מגובשת מאוד ! נוצר בחווה קשר ממש מיוחד בייני
ובין האנשים שם ... הרגשתי כאילו זה בית שני שלי ...
הרגשתי שיש לי לאן ללכת כשלא טוב לי בבית ...
שאני יכול לעזור לאנשים ולהנות מזה ...
הזמן עובר והחוויות גדלות והתחלתי לעבוד שם בתור
אחראי צוות בחווה ... לא היה פשוט בהתחלה אבל
קיבלתי תמיכה מכל מי שהיה אפשר ...
בנוסף לכך קיבלתי שיעורי רכיבה בחינם על ההתנדבות
ופתחתי תחביב חדש בחיי ...
המקום שימש לי כמו בית ואני לא יפסיק להגיד את זה ...
נהנתי בו כמו שלא נהנתי בכלל ! לא אשקר ... היה המון דמעות
ולא היו חסרים ריבים ... וכמות הפעמים שאמרתי שאני לא הולך
לחזור לשם הייתה ענקית ! אבל בתכלס זה נהיה חלק ממני !
חלק ממש בילתי נפרד ...
והיום ... היום זה היה היום האחרון של הפעילות של המקום ...
המקום נסגר ועבר ליישוב אחר שרחוק מהבית שלי ...
רק עכשיו אני באמת מתחיל לעקל את האובדן בישבילי ...
לא יהיה לי לאן ללכת שמשעמם לי ... לא יהיה יותר את הצחוק
והכייף שהיה ...
למדתי מהמקום הזה לעזור לאנשים ... לקבל כל בן אדם לא
משנה מה המוגבלות שלו ... לעבוד עם ילדים קטנים ...
לדעת להעריך ... להתחבר לחיה המדהימה הזאת שנקראת סוס ...
לפתח קשרים עם אנשים בכל דרך אפשרית ...
אבל מה לעשות ... פרידות זה חלק מהחיים ... נאלצים להמשיך הלאה ...
מרגיש לי כאילו חלק מהלב שלי הלך ... : \
אבל אני ימשיך להתנדב במקום כלשהו ואמצא לי מסגרת חדשה ...
שבת שלום ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
