מעבירה ביקורת על אנשים, כנראה הולכת להתחרט שעשיתי את זה ולהרגיש רע.  

אחת החברות שלי בתיכון הייתה מישהי חמודה שלמדה איתי באחת המגמות שהרחבנו והיינו ממש קרובות. למען הפוסט אני אציין שהייתי נורא שונה בתקופת התיכון, מבחינה חברתית וסביבתית. נקרא לחברה הזו ת'. ת' היא בחורה שיש לי רק הגדרה אחת אליה- פרווה, אינה חלבית ואינה בשרית. ת' בחורה שיכולה להיות חברה של כל אחד, לא משנה מי, בגלל שהאופי שלה ריקני. היא תתחבר לכל אחד בגלל שאין לה דעות משלה, אין לה תחביבים, אין לה שום דבר שמייחד אותה בתור ת'. היא לא פגעה בי ולא עשתה לי שום דבר רע, אני כותבת את זה לא כדי להקנית אותה או להוציא אותה בתור מישהי שלילית. ת' ילדה טיפוסית ואני חושבת שאם לא היינו ביחד בכיתה לא היינו חברות, עכשיו לאחר שסיימנו תיכון, כמעט ולגמרי ניתקנו קשר, אין שום דבר שמחבר בינינו, אין לה על מה לדבר איתי למרות שבאמת שאני מנסה ואז אני נזכרת למה אנחנו לא מדברות יותר. 

לפעמים אני מוצאת אנשים כאלה, שהתכלית שלהם זה לצלם סלפי להעלות לאינסטגרם מה שהם אוכלים, לתזמן מתי להעלות תמונה כדי שיהיו כמה שיותר לייקים כי אם זה בבוקר עוד לא כולם התעוררו ואם זה בצהריים כנראה אנשים עסוקים. לצאת למסיבות ולהשתכר כל סופש, להעלות סרטונים שלהם מהמסיבה צורחים את הלהיט האחרון של עומר אדם עם החברות השוות שלהם.  

אני יודעת שאני נשמעת כל כך מזלזלת וכל אדם שיחיה איך שהוא ירצה ושזה לא ענייני, אני סתם מביעה את דעתי. כל האנשים הקרובים אליי הם לא כאלה בכלל, לכן זה מעניין אותי לראות איך דבר שכזה מתפתח, זה קשור לחינוך מהבית? או הסביבה בה אתה נמצא כילד? אולי זה תלוי בתחביבים ובכישורים שאתה מפתח כשאתה גדל, או בכלל לתחומים להם אתה נחשף ברשתות החברתיות. איך יש אנשים שיוצאים פרווה ויש אנשים שיוצאים בשריים- עם תוכן, אנשים שמהנה להכיר אותם. ברור שכל האנשים בעולם לא יכולים להיות זהים וכל אחד שונה, מסקרנת אותי התופעה שיש הבדל מובהק בין הסוג הראשון לשני.  

אומנות מעניינת אותי מאוד, מוזיקה, כתיבה, שירה, ציור- ללכת למוזאונים זה משהו שאני עושה כשאני נמצאת בחול, מחפשת מקומות לטייל, לנשום בהם, השראה, אוויר, לא מרכזי קניות ולא פריימרק. מעניין אותי לצאת החוצה, לטייל עם חברים, לקרוא עיתונים, חדשות, להיות מודעת למה שקורה בעולם מסביבי, להשכיל- וזוהי רק דוגמה מאוד קטנה לתוכן בבן אדם. באמת באמת שאני חס וחלילה לא רוצה להעליב אף אחד, בכל זאת, אני לא מכירה את האנשים האלה אישית אבל אני מרגישה שהחיים שלהם סובבים סביב הרשתות החברתיות, מה הסדרה האחרונה שכולם צופים בה, מי העלה מה לפייסבוק לאינסטגרם, מי היה עם מי במסיבה, ואיזה כיוון מחמיא במצלמה. 

אולי זה סתם פורקן עצבים כלשהו שאין לי דרך להוציא אותו אבל שיהיה.