יש בי שני צדדים: מצד אחד אני בחורה שאוהבת לוקים מוגזמים, אני אוהבת להתאפר, אני אוהבת להשקיע, אם זה דורש ריסים מלאכותיים ואם אני מבזבזת את הכסף שלי על איפור יוקרתי. מצד שני, אני אוהבת גם מראה זרוק, טבעי, גם אני זה נראה שהרגע יצאתי מהמיטה, אין לי בעיה לצאת ככה החוצה. פעמים רבות אני מוצאת את עצמי נאבקת עם עצמי במה לבחור לאותו הרגע, לאותה יציאה, לאותו הבילוי. לרוב אני הולכת על הלוק הטבעי, בלי איפור, בלי תסרוקת יוצאת דופן, אבל כן מחליפה לבגדים די בנאליים ולא לובשת פיג'מה. האמת שאני די מפחדת להראות את הצד המוגזם שלי החוצה אל הרחובות, אני תמיד חוששת שאנשים יסתכלו עליי באופן מוזר ויחשבו עליי דברים אבל גם לפעמים אני אומרת פאק איט על מה שאנשים חושבים. ה"פאק איט על מה שאנשים חושבים" נכנס גם לקטגוריה הזרוקה שלי. בקיצור זו תמיד דילמה שלי עם עצמ שיש בה המון צדדים שפירטתי כאן בקושי עשירית מהם. אני לא סוגרת בפורים, מה שאומר שיש לי הזדמנות להיות מוגזמת בלי לחשוש או לחשוב יותר מדי. כמובן שקודם כל אני צריכה למצוא משהו טוב להתחפש אליו.