טוב, לפחות האתרים שלהם.

אני עומדת לסיים שירות לאומי (שנתיים. אני לא משתמטת), ואז נשאלת השאלה: מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדולה- בעוד חצי שנה?

אז עד שהצלחתי להחליט מה אני רוצה ללמוד, ומה אפשר לעשות עם זה, אני צריכה להחליט איפה ללמוד. ופה מתחילה הבעיה שלי.

חוץ מאוניברסיטה אחת, כל האוניברסיטאות שמו להם למטרה לאמלל את חיי.

אי אפשר למצוא באתרים המחורבנים האלה שום דבר!

אחי הביא לי חוברת מיום פתוח שמפרטת את כל מסלולי הלימוד באוניברסיטה מסוימת, ושמתי עין על מסלול בפקולטה למדעי החברה:

  1. נכנסת לאתר.

  2. מוצאת את הפקולטה למדעי החברה.

  3. מתחילה לתלוש את השערות, כי אני לא מצליחה למצוא את המסלול בשום מקום.

מחפשת שעתיים איך היה אפשר לקרוא למסלול המטומטם, תוך כדי העלאת ספקות בבחירה בלימודים שאני אפילו לא יודעת איך קוראים להם, בסוף מוצאת. מחפשת "סוציולוגיה אירגונית תואר ראשון" בגוגל.

עכשיו מי שאמר שגוגל גאוני, כנראה לא ניסה לחפש "סוציולוגיה אירגונית תואר ראשון" וקיבל תוצאות רק על תואר שני.

חזרתי לאתר של האוניברסיטה, ובאמת שהייתי על סף להתקשר למישהו באוניברסיטה ולצעוק עליהם שישפצו את האתר הדפוק שלהם, אבל התאפקתי. בכל זאת, אני מנסה לשלוט על העצבים שלי.

עברתי קישור-קישור באתר, ומצאתי את כל המסלולים הדו חוגיים של הפקולטה למדעי החברה. סידרו אותם יפה באיזה טבלה שיהיה קל למצוא כל שילוב שתרצו.

רק אז מצאתי סילבוס.

תודה, אלוהי הסילבוס! תודה!!!

אחרי שסיימתי לסדר אחרי מסיבת הניצחון, ישבתי לחפש את באתרים אחרים. לפחות עכשיו אני יודעת מה אני רוצה. חברה שלי המליצה לי לחפש באוניברסיטת ת"א. אז חיפשתי.

עד היום לא התגברתי על העובדה שאין להם סוציולוגיה אירגונית.

האתר שלהם היה כל כך נוח.

"טוב, בסדר, אז תלמדי איפה שכן מצאת. זאת לא אוניברסיטה גרועה."

ליל הסדר תשע"ג. בת דודתי הפלצנית שואלת אותי מה אני רוצה ללמוד. אומרת לה בסיפוק על שיש לי תשובה- סוציולוגיה אירגונית.

"למה לא פסיכולוגיה אירגונית?"

אז לפני שהתיישבתי לכתוב את הפוסט הזה ישבתי לחפש מה לעזאזל ההבדל.

אם אתם תוהים מה לקח לי כל כך הרבה זמן, זה בגלל שהייתי קודם כל צריכה לצאת מהדיכאון העמוק שהייתי שקועה בו.

אגב, לי עדיין אין תשובה. אז אם למישהו יש...

Belle.