אם יש מישהי שאני רוצה לדבר איתה, זו אני בעוד חמש שנים. יותר ממה שאני רוצה לדבר איתה, אני רוצה שהיא תדבר איתי, שתגיד לי איך השנים האלה הסתדרו בשבילי כי אני לא בטוחה שאני עומדת במתח.

מכיוון שזה לא אפשרי, אני אסתפק בלכתוב לה מכתב:

Belle,

אני לא כותבת לך "Belle יקרה שלי" או משהו כזה, כי אני חושבת שעברנו את השלב הזה. מספיק שאני אכתוב את השם שלך ואת כבר תביני לבד את כל הנלווה. אם לא תביני, את אולי לפחות זוכרת.

מה שלומך? איך החיים?

את זוכרת את התקופה הזאת? בעוד פחות מחודש אני מסיימת שירות לאומי, והעתיד הקרוב נראה די בסדר, למרות שהוא לא כל כך ברור. אני יודעת מה אני רוצה, אבל אני לא יודעת איך להשיג את זה.

וזאת, למעשה, הסיבה שאני שולחת את המכתב הזה ברחבי הזמן והחלל, בתקווה קלושה לקבל תשובה.

כי אני כבר בקושי עומדת בזה. אני צריכה לדעת.

הצלחת לשמור על השפיות שלך, במשרד הזה שמדכא את האישיות שלך, יום אחרי יום? אם כן, אני מתחננת בפנייך, בבקשה תגידי לי איך. איך הצלחת לעמוד ברעש של צלצולי הטלפונים, השיחות הטפלות של העובדים, רמת הרדידות של אנשים מסביב (וכמה שאני מקווה שהצלחת).

התחלת ללמוד? אני כל כך מקווה שהצלחת לבחור במקצוע שגם יקדם אותך וגם יגרום לך להרגיש טוב. ואם אנחנו כבר מדברות על לימודים- איך האוניברסיטה? איך הלימודים? את עומדת בזה? בבקשה תשקיעי בלימודים. זה משהו שאת אוהבת. והבטחנו לעצמנו להפסיק להתעצל.

קראת את הספרים שרצית לקרוא? התעמקת בהם כמו שרצינו? הם טובים? טוב, על זה אל תעני לי, אני רוצה לדעת לבד. אני מקווה שהם השפיעו עלייך. אני מקווה שקראת חלק מהם שוב. ואם כבר, מה עם הכתיבה? השתפרת? את מתמידה, או שזנחת את זה? אם כן, אני מבינה, יכול להיות שאין לזה חלק בחיים שלך יותר.

סתם כי מעניין אותי, הצלחת לשים עדשות? התרגלת?

יכול להיות שעוד מוקדם לשאול, אבל הראית לכל האנשים שרצית להראות להם? לכל האנשים שמתישהו גרמו לנו להרגיש חרא עם עצמנו, הראית להם מה את שווה? יש בכלל מה להראות?

כשאני כותבת את החלק הזה יש לי מין תחושה כזאת בבטן, שאני לא יודעת איך לפרש אותה- התרגשות, חשש? בכל מקרה, אהבת מישהו? את אוהבת מישהו? איך זה מרגיש? זה כל מה שחשבת שזה יהיה? יותר? פחות? את קוראת את זה וקצת צוחקת על עצמך- טוב, עליי- כי את נזכרת בכמה רצית משהו, שעכשיו נראה לך אולי כמובן מאליו?

יותר מהכל, אני מקווה שאת מאושרת. שאת שלמה עם עצמך. שהשגת את כל מה שרצית להשיג, וזה לאו דווקא הדברים שאני רוצה.

את הדברים האלה אני אמנם לא יכולה לשלוח אלייך דרך הזמן, אבל זה יחיה פה באינטרנט. אני מקווה שתזכרי בזה יום אחד, תקראי, ואולי תכתבי לי בחזרה.

Belle.