שתיקה חלולה.

מרגע שנולדתי ועד היום- כל הזמן צרות.

הם לא מאשימים אותי בהן- וכן  אני לא אשמה.

נולדתי עם פגם בראש. אחד מהפתחים שיש לכל תינוק- היה סתום אצלי ונאלצתי לעבור ניתוח שיסדר את זה.

בעקבות הניתוח, שסידר כמה וכמה דברים בראש שלי- נגרמו בעיות פזילה ב-2 העיניים.

הוחלט לעשות ניתוח לתיקון פזילה ואכן עדין אחת הסתדרה לגמרי והשניה לא עד הסוף, עד היום היא נוטה ימינה.

הורי קנו לי משקפיים קטנים וחמודים, לילדה קטנה בת 11 חודשים שעוד לא נולדה וכבר עברה 2 ניתוחים קשים.

כמה שנים אחרי זה התגלו אצלי בעיות בנשימה והובלתי לניתוח בפוליפים שבאף.

כמה חודשים לאחר מכן הלכנו לאורתודנט לסדר את "בעיות השיניים" של "הילדה".

השפן הקטן סובלת מבעיות חניכיים ושיניים בולטות- הוריי!

הרופא הניח גשר חביב על שינייה [וראשה] של החביבה הקטנה, השפן הקטן.

לאחר כמעט שנתיים של כאבים הוחלף הגשר בקוביות קטנות בצבעים שונים, לבחירתי.

הסתובבתי איתן שנתיים בערך עד שהן הורדו ופלטות תפסו את מקומן.

פלטות מכוערות ומגעילות.

[בימים אלה הפלטות משמשות רק ללילה, ברוך ה'.]

אני חושבת שמיותר לציין שכל העסק עלה בסביבות 7000 ש"ח.

כמעט כל שנה/שנתיים נקנו לי משקפיים חדשים במקום אלה שאיבדתי/שברתי/חלף זמנם [יש לזכור כי הייתי ילדה קטנה ולשבור משקפיים הייתה המומחיות שלי]

המספרים שלי אמנם לא היו כ"כ גבוהים אבל יש לי צילינדר גבוה ועדשה סוררת שבגללה מחיר המשקפיים שלי כל פעם עלה הון תועפות.

בעוד כחודשיים-שלושה אעבור עוד ניתוח, שוב תיקון פזילה.

אני מפחדת, מודה.

אבל יותר מכל אני מתביישת.

מתביישת שאני נאלצת כל עם מחדש לגזול מההורים שלי, שבאמת אין להם הרבה כסף- סכומים כ"כ גדולים ובשביל מה? כדי שהילדה הפגומה שלהם תראה קצת יותר כמו בנאדם רגיל.

הם רוצים לעשות את זה, אני הרי הבת שלהם, אבל אבא שלי לוקח הלוואות מהבנק בשביל זה =/

אנחנו חייבים המון, וזה רק בגללי.

ביקשתי לצאת למסע לפולין. אולי זה לא היה בסדר מצידי אבל זה החלום שלי, אני חייבת, אסור לי לוותר על זה. הם הסכימו בסופו של דבר ונשלם 600$. זה הרבה אבל.. אוף.

לא מזמן נשברו לי המשקפיים [וזה הקש ששבר את גב הגמל] בדיוק באמצע ועכשיו נאלצנו לקנות משקפיים חדשים. ב-600 ₪. [אחרי הנחה]

מה אני אעשה? :( אני באמת לא רוצה לקחת להם כסף :(

קנינו גם משקפיים פחות טובים מפני שאחרי הניתוח הם הציעו שאעשה עדשות מגע לשנה ונסגור עניין [אתם באמת לא רוצים לדעת כמה הן עולות...]

זה מדכא לדעת שאני עושה כל כך הרבה צרות. לעצמי, להורים שלי [ולחשבון הבנק שלנו] בלי להתכוון בכלל.

[אני חושבת שזה הפוסט הכי רציני וארוך שכתבתי לאחרונה.]