~ Behnid All The Faces ~

ללכת לישון בידיעה שלא תיראי אתוו שנית ..

לעצום את העיינים חזק כדי שלא יראו את הדמעות..

להעביר את היום עם הבשורה הרעה כאילו לא קרה כלום ..

ולהתמודד .. זה החיים ... זה מה שהם דורשים ...

אין זמן להישבר להתפרק וזה גם לא ככ עוזר ..

כמה אפשר לבכות .. כמה אפשר לדבר...

אבל ברגע שזה קרה...

הכל כבר השתנה ..

כאב אחר כאב ..

אין לזה הפסד .. והעיקר ... צריך להתמודד..

איפה הלהיות שמח ותמים הילד הזה  שהחיים יפיים תמיד

גם אם נופל ומקבל מכה זה לא נורא ככ כמו כאב שממלא את כל כולך..

אני כבר לא יודעת איך לפנות ולמי ..

אבל מספר המתים עבר כל גבול ..

עוד משפחה מתרסקת ... מתפרקת ..

האבא שלא בכה מעולם מעז להזיל דמעות ואף לבכות בכמויות ..

כי הוא מבין שזאת הפעם האחרונה שהוא ישמע יראה בנו ..

ואז להלוויה הוא צועד עם ראש מוטה מטה .. 

מסתיר את הדמעות עם המשקפי שמש ..

בשביל להראות לכולם שהוא חזק מספיק בשביל להחזיק עוד משפחה , ולא להראות כאב..

אך אחרי השיבעה .. כל הכאב נשאר באותו בית ..

המקום שאותו אדם תפס ... כבר אפחד לא ימלא ..

הוא עשה חור בלב לכמות עצומה של אנשים ..

והכי מצחיק שבסופו של דבר החיים ממשיכים ..ככה כולם אומרםי .. צריך להיות חזקים  מותר לבכותת ... 

איך אפשר... אם כל האמונה .. פשוט דיי ..כל אדם זה עולם ...