~ Behnid All The Faces ~

אז יוצא בזמן האחרון המון לחשוב עלייך , כן כן עלייך ועלייך והדמעות בעיינים מתמלאות .

מתמלאות אושר וכאב צחוק ועצב זיכרונות ואכזנות ..

כל פעם שאני בוכה אני אומרת שאבכה רק בגללך , רק את יכולה לשבור אותי 

רק בגללך אני יכולה להרשות לעצמי להתפרק , להוציא את כל הכאב..

לעלות כל זיכרון מהילדות שעכשיו הוא רק זיכרון , אני די מפחדת לאבד את הקול שלך .. 

ובלילות האחרונים אני מרגישה כאילו אנחנו חוזרות על אותן שיחות ומדמיינת אותך בראש עם עיינים עצומות וחיוך וכאב של כל הטיפולים ..

והנשיקה האחרונה שננתי לך , שהעברנו לילות ביחד במחלקות ..

אז העמדתי פנים שהתגברתי שזה קורה , נו בקטנה , היא הלכה לעולמה ...

כולנו בסוף נגמור שם אפשר לחייך זה לא שאסור לא צריך לבכות בכלל ...

וכל זה כי לא התמודדתי ואנלא יודעת אם יש לי את הכוחות להתמודד ..

אולי כי נהיה לי יותר קשה בבית .. לא ביקרתי את סבא תקופה למרות שהרגשתי שאני צריכה לדאוג לו .. לעזור לו ..

אפחד לא ככה אז למה אני יכולה להרשות לעצמי לבכות .. 

הזמן פשוט עובר מיום ליום השבוע החודש החודשיים .. וואו אנחנו כבר בחודש השלישי +..

והחוסר נהיה יותר קשה , אין למי להתקשר להגיד לה שלא טוב לי בבית כרגע ובא לי ליפול אצלה תקופה ..

אני פשוט לא יודעת איך להתגבר . להתמודד לעשות משהו .. כי להדחיק שוב זה קשה מידי ..

ואתה ...

עברו כבר גם 3 חודשים ..

לא יודעת למה אתה לא יוצא לי מהראש..

יושב שם שאני בעבודה במוח ומזכיר לי כמה צחקנו .. כמה היה לי כיף איתך..

וכמה עכשיו לא הכי טוב .. וכמה הכל יכול להשתנות אם אני אעשה משהו אבל זשה לא נראה ככ אפשרי ..

ופה פרשתי..