לפני כחודשיים, ברגע של שעמום, חשבתי לפרסם פה פוסט אודות האביזרים שקניתי לאחרונה. בדיוק באותו הזמן התחילה תקופת לחץ בעבודתי ואותו פרסום נגנז ונותר במגירה.
היום יצא לי במקרה להתקל בפוסט שעוסק בדיוק בעניין הזה ממש - אביזרים (או כפי שזה נשמע יותר באנגלית: Accessories). כותב הפוסט דווקא לא עשה שם סקירה מיוחדת על אביזרים שרכש לאחרונה, אלא יותר על אלתורים מזדמנים ואף ציין, כמדומני, עד כמה מלאכותי בעיניו להשתמש בדברים קנויים.
אתחיל מהסוף - תמיד הערכתי את יכולתנו הישראלית לאלתר בשעת הצורך. אין ספק ש"הראש היהודי ממציא לנו פטנטים" זה סלוגן נפלא, אבל אנו גם מתמחים בלעגל פינות ופשוט להתעצל מלהשקיע במשהו באמת. אז אני באמת מעריך את התפיסה של "אני גבר גבר שמפרק את בולם הזעזועים ברכב והופך אותו לפלאג אנאלי, את הג'אנט לדילדו ומהג'ק עושה גאג במקביל (ולא ממש אכפת לי שהוא לא מיועד לזה, יתכן שיש לו פינות חדות ושהוא לא מחוטא כראוי)", אבל בעיניי הצורך באלתור קיים רק כשאין ברירה; אתה מגיע לסשן אצלה, אין עליך שום ציוד והבחורה מתחננת לסשן. אז מאלתרים עם צעיף, חגורה, חוט כביסה ותרבד עץ בלית ברירה, אבל למה להפוך את זה לאידיאל (ועוד להתגאות בזה)?
אז יתכן שמישהי לא תחזיק ממני מקגייוור הבא, אבל אני ארגיש הרבה יותר טוב עם הידיעה שאני מחדיר לכוס שלה משהו שנוצר לשם כך, שיצא הרגע מהניילון ושהעברתי עליו פד אלכוהולי לחיטוי (ובמקרה הצורך אף טבל באקונומיקה לפני).
BDSM לעתים זה ממש ללכת על הקצה, אבל למה להסתכן איפה שלא צריך?
(תצוגה חלקית של הדברים שצילמתי אז. כיום כבר התווספו כמה דברים חדשים וחלק כבר הוחלפו.)