I Am

אחד המשפטים הכי ידועים של חז"ל נוגעים דווקא למשהו שאמור להיות טוב ללא עוררין:

"זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם מיתה". (מסכת יומא דף ע"ב עמוד ב')

המשפט הנ"ל נאמר לא פחות מאשר על התורה, אותו דבר שלפי חז"ל עצמם הושתת עליו העולם כולו והוא הסיבה לקיומו (סליחה על ההגדרה המאד כללית).

להבדיל אלפי הבדלות (אם כבר נמשיך בלשון חז"ל), אני מאמין ששליטה זה בדיוק אותו הדבר רק להיפך - משהו שלכאורה נראה רע ממבט ראשון, אך ניתן להפוך אותו למשהו עצום של נתינה ואהבה. כן, גם אהבה.

בפוסט הקודם שלי יצא לי להזכיר את העניין של נשים צעירות מדי שנתקלות בטיפוסים מפוקפקים מאד, לצערי. לאחרונה יצא לי להתקל בפוסט שזעזע אותי וגרם לי להבין פעם נוספת אלו דברים נוראיים אנשים שפלים יכולים לעשות לאחרים שהתאהבו בהם בתמימותם. מנסיוני האישי (כן, גם לגברים יוצא להתאהב בנשים לא ראויות) הרי שאם חברים קרובים אומרים לכם שמשהו פה לא כשורה, אז משהו פה מצריך בדיקה נוספת. חבר אחד ניחא, אבל כשכולם מעידים על כך שאתם נראית עייפים יותר, מרוחקים יותר, מהורהרים ולא ממש מתקשרים, כנראה שאתם בקשר עם אדם שאתם לא צריכים להיות איתו. גם אם לכאורה הלב פועם בחוזקה, גם אם הכל כל כך מרגש וגם אם אתם בטוחים שאתם עם האחד/ת שאתם רוצים להעניק לו/ה הכל, אתם כנראה עם "פרינס/ס צ'ארמינג", שבסופו של דבר במקרה הטוב ובכל רגע במקרה הרע, מזיקים לכם.

אז באווירת הפייסבוק הכללית כעת הנוגעת למודעות בכל הנוגע לתקיפות מיניות אצל נשים ולאור הפרסום הזה, אני דוחק בכם (ובעיקר בכן) לקרוא את הפוסט רק כדי להבין שאם משהו מהתסמינים האלה מתרחשים עם בן הזוג שלכם או כל אדם בחייכם, אז זה הזמן להתעשת ולהתרחק.

זה לא צריך להיות מאוחר מדי ולא צריך להגרם נזק פיזי ו/או נפשי, טראומות וצלקות, כדי להבין שהאדם הזה הוא לא אחד שצריך להיות בחייכם.

אם נתתם כל כך הרבה כוח למישהו, רק ודאו שהוא אדם שראוי לכך.

השעה היתה 4:15 בבוקר כשפעמון הדלת צלצל. זה היה לא צפוי בעליל מצד אחד, אך כנראה שהגיוני לאור מה שהתרחש בארבע השעות האחרונות.

נאלצתי להפסיק את הכל ולגשת לדלת. כשהסתכלתי בעינית גיליתי שם ארבעה כחולי מדים הממתינים מעברה השני. אין לי בעיה עקרונית עם חשפנים, אבל ארבעה זה באמת יותר מדי לדעתי. אחד מהם צלצל בפעמון שנית. חזרתי לרגע לחדר השינה ולבשתי את הבוקסר שנזרק לו לקצה החדר.

כשפתחתי את הדלת האחד שצלצל בפעמון הציג את עצמו כשוטר במשטרת ישראל ואמר שהתקבלה קריאה על "אשה במצוקה שצועקת ללא הרף בשעות האחרונות". הוא שאל אם הכל בסדר ואז התקרב אלי באטיות ושאל בשקט "אפשר לשאול אם אתם באמצע יחסי מין?" בעודו רוכן לעברי.

השאלה גרמה לי מעט לגחך, אך עניתי לו שכן, זה בדיוק מה שקורה.

"אני לא רוצה להפריע", הוא ענה, "אבל אני צריך לראות שהיא בסדר."

ביקשתי מהם להמתין לרגע, סגרתי את הדלת ומיהרתי לחדר השינה. היא שכבה שם על הגב, סהרורית מרוב גמירות, עונג וכאב שגופה חווה ברציפות בשעות האחרונות. היא לא הבינה על מה אני מדבר כשאני אומר לה שיש שוטרים בדלת והיא צריכה להתלבש. היא סירבה לעשות זאת ורק מלמלה "לא, אבל אתה חייב להמשיך. זו בדיוק הנקודה שאני רוצה להגיע אליה, אתה חייב." ארבע שעות של הכנה, של בניה מחושבת של הסיבולת שלה, של אורגזמות שהלכו והתעצמו - והכל נגדע באיוושה אחת. בעודי מנסה לדבר אליה בהגיון, לשדל אותה שעליה להתלבש וזה כרגע לא נתון לדיון, התחלתי לפרום את החבלים הרבים שכיסו את גופה; ידיה היו מתוחות לצידי המיטה, רגליה מפושקות  וקשורות היטב, צווארה היה מתוח כלפי מעלה וקשר נוסף באזור החלציים שלה הצמיד את הרטט לדגדגן הרגיש שלה ורטט ללא הרף בעודי מצליף בה. אני מתחיל לשחרר את החבלים וממשיך לדבר אליה בעדינות ובאסרטיביות. קולות ההתנגדות שלה מתמעטים והיא מורידה מעליה את החבלים לאחר שהם מותרים. היא קמה באטיות, אך כמעט ומאבדת את שיווי המשקל, נשענת עלי בעודי אוחז בה ברגע האחרון. הגשתי לה את השמלה הקצרה והצמודה שהיא באה איתה וירדה זמן מועט לאחר שנכנסה לביתי, מסייע לה מעט ללבוש אותה.

צלצול נוסף נשמע בפעמון. הדקות הארוכות שלקח לי להתיר אותה כנראה שעוררו את חשדם את האורחים הלא קרואים. "בואי, את רק צריכה להגיד להם שלום והם ילכו." אני עדיין לא בטוח שהיא בכלל יודעת ומבינה מה קורה איתה כשאני מוליך אותה לחלל הכניסה לביתי.

אני פותח להם את הדלת והאחראי שדיבר עמי מקודם נכנס. הוא מסתכל לרגע מסביב ואז מתקדם שני צעדים לעברה. "הכל בסדר?" הוא שואל. היא מחייכת חיוך מבויש וסהרורי מעט ועונה "כן, הכל נהדר." הוא לפחות ענייני ומיד לאחר תגובתה היא מבקש סליחה על ההפרעה ויוצא. הם אפילו לא העירו לנו על הרעש, למרבה הפלא. כנראה שהשילוב של גניחות, אנחות והצלפות באמת הדאיג את השכנים מסביב יותר מאשר הרעש עצמו שהטריד את כל השכונה.

אני מדליק את האור בסלון ומושיב אותה בעדינות. מגיש לה כוס מים ומתיישב לידה. אני מסתכל עליה לרגע. "מזל שלא הדלקתי את האור בכניסה", אמרתי בעודי מחבק אותה, "אחרת הוא היה שם לב לכל סימני החבלים על הידיים והרגליים שלך, אך בעיקר לאלה שלאורך הצואר שלך." נראה לי שבמקרה שכזה הכל כבר היה נראה אחרת.

במהלך שיטוטיי בעולם הוירטואלי נתקלתי בפרופיל של נשלטת שהיה לה סט צילומים מרשים ביותר. כזה שבהחלט לא הותיר מקום רב לדמיון (ואולי אף הצית אותו יותר, ליתר דיוק), אבל שנעשה ברמה גבוהה ובסיטואציות מרשימות. כל זה נחמד מאד, אך לא כל כך נדיר באתרים בינ"ל. מה שכן הפתיע, היה ציון העובדה שהיא מישראל, אזור המרכז.

אז לאחר דיון מאד קצר עם עצמי פניתי אליה והחמאתי לה על התמונות המרשימות ועל יופיה. התגובה שלה לא אחרה לבוא:

"חשבתי שגברים אמורים לזכור מישהי שהם זיינו לפני פחות משנה..."

אז כן, באמת שהיה משהו מוכר בשדיים המרשימים האלה ובקימורים הנאים שעיטרו את גופה. עכשיו הבנתי גם למה.

להגנתי יאמר שהיא ציינה בפירוש שהיא ירדה כמעט 10 ק"ג מאז פגישתנו (וזה בהחלט משתקף בתמונות), אבל היתה סיבה עיקרית אחרת לכך - היא פשוט היתה נשלטת מזעזעת. יפה בהחלט, אך לא יודעת מה לעשות עם כל היופי הזה.

זה בעצם גרם לי להזכר בכמה מסקנות שאני צריך להקפיד שלא לשכוח:

1. עד כמה שזה נדיר, עדיין יש פה מעטות עם יופי, פתיחות מינית מרשימה ונכונות להחשף. רק צריך למצוא את השושנים הבודדות הללו בין עשרות אלפי החוחים.
2. תמונות של קשירות (Bondage) זה באמת דבר נפלא. הגיע הזמן שאוציא לפועל את התוכנית לסט צילומים שכזה (באדיבותה ובעזרתה של צלמת מאד מוכשרת שזכיתי להכיר).
3. לא כל הנוצץ זהב - אין ספק שהיא נראית טוב (במציאות ובתמונות), אבל לא הייתי טורח לרגע ליזום משהו איתה. יש כאלה שפשוט אין להן את זה ולא משנה עד כמה טוב הן נראות.

כשהתקרבתי באמת הופתעתי ממה שראיתי. בפאב/בית-הקפה הפינתי ישב לו ידידי משכבר הימים, אך לבד לחלוטין. אני כבר חשבתי שהם הגיעו יחדיו ואני עוד מעכב אותם מלהמשיך לחלק היותר יצירתי של התוכנית, אבל כנראה שטעיתי.

נכנסתי פנימה, הסרתי מעלי את הצעיף והמעיל, התיישבתי לידו ובעודי מחווה בידי לברמן שברצוני בבירה שאלתי אותו "לא היתה אמורה להיות פה איזו בלונדינית?"

"בלונדיניות דווקא לא חסר פה. תסתכל סביבך." אמר בחצי הלצה.

"כן, דווקא לזה שמתי לב, אני יותר תוהה לגבי איזו בלונדינית מסויימת."

"אה, זו. היא הבריזה."

"הבריזה? מה זאת אומרת הבריזה? כל הצהריים ביליתי בהתכתבות איתה ונראה שהיא מאד בעניין."

"כן, גם איתי זה היה ככה", הוא ענה, "רק שלפני חצי שעה היא פתאום כתבה שהיא עם תיקים ולא יודעת איך היא תגיע... בקיצור - היא מורחת אותנו."

"הידידה שלי בדיוק צחקה על זה היום שמבין כל ההולנדיות אני עוד אתקל דווקא באחת שמתנהגת כמו ישראלית. ובכן, כנראה שהיא צדקה", אמרתי בחצי חיוך. כי ככה זה, תמיד עדיף לצחוק על דברים כאלה מאשר לבכות. "נו טוב, לפחות אתה פה. ספר לי איך אתה מתאקלם פה."

כעבור חצי שעה של העלאת זכרונות ושיתוף חוויות הוא מקבל הודעה.

"טוב, היא באה."

"באה? עכשיו?"

"כן, אבל לא לבד."

"אז עם מי הגברת באה?"

"היא באה עם מישהו, זה שהיה איתה אתמול במסיבה."

"אני ממש מתלבט אם עדיין מתחשק לי שתבוא..."

"מה יש לך להפסיד? מחרתיים אתה עולה על המטוס, שתבוא."

"עברתי את הגיל הזה של משחקים, אבל הצדק איתך. שתבוא."

רבע שעה מאוחר יותר אנו יושבים ארבעתנו ומחליפים חוויות. יושבת מולי בחורה בת 21 בפאב מקומי, מוקפת בשלושה גברים, ובשיא הטבעיות נהנית מכל תשומת הלב המקיפה אותה; שש העיניים המביטות בה, הידיים שחולפות עליה ומידי פעם, בין משפט למשפט, מגניבה נשיקה לאחד מאיתנו. תהיתי ביני לבין עצמי אם סיטואציה דומה היתה יכולה להתרחש בארץ. המסקנות דווקא לא היו כה מעודדות: הבחורה שישבה מולי היתה יפהפיה בקנה מידה ישראלי, אך באמסטרדם היתה ממוצעת בלבד. מה לעשות, הולנדים נראים יותר טוב מישראלים - הגברים גבוהים ורחבים (רוב האנשים שפגשנו היו מעל 1.90 מ' ומאד חסונים), אין שמנים (ככה זה כשאתה כל היום רוכב על אופניים) והנשים בתור סטנדרט בהירות שיער עם עיניים כחולות. אבל גם אם לרגע אשאיר את עניין המראה בצד (למרות שהוא כן בעל משמעות), הרי שפתיחות מינית שכזאת פשוט אין בארץ; גברים מתנשקים עם גברים בלי שום בעיה (ואני אפילו לא טורח להזכיר נשים עם נשים), עירום לא ממש מרגש אף אחד ולבחורה שניצבה ביננו, שהיתה בחורה נורמטיבית לכל הדעות, לא היתה שום בעיה עם העובדה שהיא די יוזמת כרגע רביעיה עם שלושה גברים. וכן, זו היתה הפעם הראשונה שלה בסיטואציה שכזאת, אבל זה פשוט לא ביג דיל מבחינתה, כי היא מבינה שיש לה תקשורת עם כל הסובבים אותה ואם משהו לא יסתדר אז היא פשוט תפסיק את זה.

בכל אופן, כעבור שעה של שיחות די בוטות ומשעשעות, כמעט ליטר בירה לכל אחד והבנה שאנו הולכים על זה, החלטנו לעבור לדירה שלי. הודעתי לשותפה שלי שאנו בדרך. כן, היא הופתעה לרגע מזה שאנו ארבעה, אבל אחר כך כתבה לי בליווי סמיילי "אז אולי בכל זאת היא לא ישראלית..." התברר שגם לשותפתי לדירה היתה פעילות חביבה מתוכננת, אז היא לקחה את מה שהיתה צריכה וננעלה בחדר עם הנשלט האירופאי שלה.

עלינו ארבעתנו ונכנסנו לסלון. הם סקרו את הדירה והתלהבו ממנה, אבל כעבור כוס מים ושיחת חולין קטנה עברנו לחדר שלי כשהבחורה עם עור המשי ניצבת עירומה לחלוטין ביננו. העברנו עליה את ידינו, מעסים ומשגעים אותה, אחד מתנשק איתה, השני לש את גופה הבוהק והשלישי יורד לה. עשינו זאת בקצב הכי רגוע שניתן, מחליפים עמדות ותפקידים מידי פעם, וזה רק שיגע אותה יותר ויותר. היא כבר לא יודע מי נוגע בה והיכן; מכל קצוות גופה היא קיבלה איתותים מענגים שהטריפו את המערכת העצבית שלה, מוחה כבר לא ידע להתמודד עם כל העונג הזה וניתן לראות אותה מאבדת את תחושת המציאות שלה. ברגע של התפכחות היא שלפה את הזין של החבר שלי והתחילה לרדת לו בזמן שאני והבחור השלישי המשכנו להטריף אותה.

בפאב, בנקודה מסוימת, היתה לנו שיחה די משעשעת - היא טענה שהיא מעולם לא גמרה יותר מפעמיים בלילה ובטח שלא מאצבעות. אני טענתי שהיא גומרת תוך שתי דקות מאצבעות, יותר מפעמיים ברציפות והיא עושה זאת כשהיא משפריצה. כן, כבר נכתב רבות על הנושא (אפילו בפורום הזה), אז לא ארחיב את הדיבור על כך שכל אחת יכולה להשפריץ וזה מאד פשוט. בכל אופן, זה היה הרגע המתאים. החדרתי שתי אצבעות לכוס הרטוב שלה והתחלתי לשחק בה. הגברתי את הקצב יותר ויותר ככל שהיא היתה רטובה יותר, כבר הרגשתי אותה מתקרבת לזה, אבל היא פשוט התכווצה וסגרה את הרגליים, מונעת ממני להמשיך. בניסיון הבא היא עשתה את אותו הדבר בדיוק. אני בדרך כלל מונע את ההתנהגות הדי אינסטנקטיבית הזאת על ידי כך שאני קושר את הבחורה ומונע ממנה לזוז, אבל הפעם עמדו לרשותי מספיק אמצעים אחרים.

אם יש משהו שיכול לעצבן אותי זה בזבוז פוטנציאל באופן כללי, אבל בפרט כשזה מגיע לסיטואציות מיניות. כשאני רואה סיטואציה (במציאות או בוידאו) שבה הופכים משהו כה מרגש לכל כך בנאלי, למשל כשיש גבר עם שתי בחורות והוא פשוט מזיין אותן אחת אחרי השניה בזמן שהשניה צופה, מאוננת או פותרת סודוקו, זה ממש יכול לעצבן אותי. כדי לזיין כל אחת בנפרד לא צריך את שתיהן על המיטה, אפשר לעשות זאת בזמנים שונים ללא כל בעיה. אם יש לך שתי בנות במקביל, תדאג להפעיל את שתיהן כל הזמן, אחרת זה פשוט מיותר. אותו הדבר קרה לי פה, באיזשהו שלב הבנתי שיש תמיד מישהו שקצת נותר מאחור וזה עצבן אותי, אז מאותו רגע הפכתי פשוט לבמאי האירוע והתחלתי לחלק הוראות לכולם. כשהגענו למצב שתיארתי לעיל, הבנתי שאני צריך להסיח את דעתה ובמקביל לשמור על רגליה מפושקות, אז אמרתי לחבר שלי שידאג להעסיק את הפה שלה עם הזין שלו, לבחור הנוסף להחזיק את רגליה בחוזקה ואני ניגשתי הפעם למלאכה בראש שקט. במצב הנוכחי שלה לא הייתי צריך יותר מחצי דקה עד שהיא הפכה למזרקה אנושית. כעבור שתי דקות זה קרה עוד פעם, אבל הפעם היא פשוט קרסה בעודה מותשת. היה נפלא לראות מישהי\ שמתגאה בזה שהיא יכולה להחזיק מעמד שעות, הופכת לסמרטוט חסר כל כוחות תוך כמה רגעים.

כעבור כמה דקות של מנוחה עבורה העמדנו אותה בדוגי, כאשר אחד מאיתנו מזיין אותה, השני דופק לה את הפה והיא עושה ביד לשלישי. החלפנו עמדות כל כמה דקות, דואגים שלא להוריד מהאינטנסיביות של החדירות לתוכה. למזלה הרע, כולם שם החזיקו מעמד מאד יפה, עד שכעבור שעה כמעט היא כבר התחננה שניתן לה קצת מנוחה. החבר שלי נאלץ ללכת (כי הוא עובד למחרת) ופרש מאיתנו. הבחור הנוסף נכנס להתקלח והתיישב איתנו עוד כשעה בזמן שאני מעביר את ידיי על העור הכי רך שנתקלתי בו מעודי. לאחר מכן הוא גם פרש לו ואני והעלמה לצידי נותרנו לבד. עוד סיבוב קצר ונרדמנו לנו מותשים.

למחרת בבוקר, כך סיפרה לי השותפה שלי, הנשלט שלה שאל אם מישהו (חוץ ממני) עדיין נמצא בדירה. דקה אחרי שהוא שאל זאת הוא כבר קיבל תשובה כשהוא שמע אותה נאנקת תחת החגורה שלי. הישבן שלה פשוט היה מושלם והתוצאות לא איחרו להופיע עליו. אני לא חסיד גדול של סשנים על הבוקר (להבדיל מסקס), אבל כשברור לך שזו כנראה הפעם האחרונה שתראה את הבחורה בחייך, אז לפתע מתחשק לך לעשות את הכל. אז את הבוקר היא התחילה כבר עם חבל שנקשר סביב צווארה והבהיר לה בדיוק את תפקידה ומעמדה. היא היתה נשלטת למופת ועשתה את הכל כראוי (גם בכל הנוגע לשליטה הסטנדרטים שהם מורגלים אליהם אחרים לחלוטין). היה נפלא לראות את עיניה הכחולות נוצצות בעודה מתחננת למעט רחמים ושאזיין אותה סוף סוף. כעבור שעתיים היא צנחה שנית על המיטה והצהירה שהיא השבוע כבר לא תעשה שום דבר שקשור לסקס.

זה מה שהיא חשבה, כי כבר באותו הערב, הלילה האחרון שלי באמסטרדם לטיול הזה, החבר שלי בא לעשן איתנו ביחד והיא הופיעה לצידו...

את הטיול באמסטרדם התחלתי בסיור מודרך בחלונות האדומים. יש משהו מקסים בעובדה שהאזור, בעיקר בימים אלה, הוא בעל אוכלוסיה מגוונת שגרה שם ולא רואה באותם חלונות ראווה המציעים סקס מוסדר לכל דבעי בעיה כלשהי. אז יש שם חלון אדום חביב, לידו גן ילדים, בית קפה, עוד חלון אדום וכנסיה. אף אחד לא רואה כאן בעיה כלשהי. זה כבר היה הניצוץ הראשון שבו הבחנתי ובאמת הפמנתי לגבי הפתיחות המינית של תושבי המקום (מעבר לאלה השוכנות מאחורי החלונות עצמם, כמובן).

היום השני המשיך עם מזג אוויר נפלא וסיורים רגליים אינטנסיביים. לקראת הערב (וכעבור מעל 35 ק"מ) כבר התחלתי ממש להרגיש את רגליי ועצרתי למנוחה קצרה בדירה לפני שהתחיל החלק הלילי של הטיול, בו מצאתי את עצמי מבלה במועדון נהדר עם להקת קאוורים מאד מוצלחת. איכשהו לקראת 2 כבר קיפלתי את עצמי בכוח והלכתי לישון.

היום השלישי היה רגוע מאד במכוון וכלל בסך הכל סיור באתרי תיירות כאזור מרכז העיר (Dam Square) ומאדאם טוסו. נאלצתי להסיק מסקנות מהלילה הקודם והבנתי שאם ברצוני לבלות את כל הלילה על רגליי, כדאי שלא אגמור את כל כוחותיי במשך היום.

בשעה 18:00 (שעה מקומית) כבר חזרתי הביתה עם שותפתי למסע להתארגנות מוקדמת. חיכתה לנו מסיבה עוד כשלוש שעות ורצינו לאכול, להתקלח ולהתארגן כיאות לכבוד האירוע. אם השמועות היו נכונות וזו אכן מסיבת הפטיש הגדולה בעולם, הרי שמחכה לנו לילה מאד מעניין. מן הון להון וכבר פעמוני הכניסה שמול הבית מצלצלים תשע פעמים בהרמוניה נפלאה. סידורים אחרונים ויצאנו רגלית (כי ככה נעים [תרתי משמע] באמסטרדם - ברגל או באופניים) אל התחנה המרכזית האמסטרדמית, שם אמור לחכות לנו אוטובוס שיקח אותנו למקום היעד. ככל שהתקרבנו הבחנו יותר ויותר בשלטים בכל רחבי העיר המפרסמים את המסיבה.

(פתיחות מינית כבר אמרתי?)

המסיבה נערכה מחוץ לאמסטרדם ולכן נאלצנו לנסוע עוד כמחצית השעה. הלהביור הענק בכניסה על ראש הגג לא הותיר ספק שכנראה תהיה תמורה ראויה לחמישים היורו שנלקחו מכל אחד מאיתנו. עמדתי שם בכניסה עם עוד עשרות אנשים וכמעט כולם סביבי נראו עדיין בבגדים רגילים לחלוטין. למקרה ושכחתי לציין, הרי שהכניסה למסיבה הזאת היא בלבוש הולם בלבד (Dress Code) שעונה להגדרה הכללית מאד של "בגדי פטיש בלבד". המלווה שלי לכל הטיול הזה ציינה שהם כבר מתורגלים ובאים עם הבגדים המתאימים בתיקים. טוב, חשבתי לעצמי, אני מניח שאאלץ להמתין ולראות מה מצפה לי כבר מעבר לפרגוד הזה.

לאחר בדיקה בטחונית ובדיקת כרטיסים מצאתי את עצמי עומד ברחבה גדולה בה אנשים נעים במהירות, מתארגנים, מתלבשים ומתפשטים, בזמן שאני מחפש את דרכי לכיוון הלוקרים, שם ניתן לאחסן את הציוד/תיקים ולהחליף בגדים. אני באתי די מוכן ורק נאלצתי להחליף חולצה, כך גם ידידתי הטובה שבאה עם השמלה המדהימה שלה ורק נותרו לה ארגונים קצרים אחרונים. כבר בחדר האחסון הוכיתי מעט בתדהמה, כי מצאתי את עצמי מוקף בלפחות חמש נשים עירומות לחלוטין (ומאד נאות) שהחליפו בגדים. ניתן היה לראות שזה ממש לא הזיז להן שהן עירומות והן לא טרחו אפילו להשאר עם התחתונים כשהן החליפו בגדים. זו כבר היתה חוויה חביבה ולו רק כי יש משהו מרגש ממש באשה שחשה כה נוח בעירום, בטח במקום פומבי. ולחשוב שפה זה ככה. עם כולן!

בכניסה לרחבת המסיבה עצמה יש Doorbitches - שתי נשים, אשה מכל צד, שכל תפקידן הוא להתיר כניסה רק למי שעונה לקוד הלבוש. הן עצרו את שנינו בכניסה ופשוט הביטו בנו. מכאן זה היה די משעשע ומנוגד - הן הביטו בה ופשוט לא הפסיקו להחמיא לה על השמלה המדהימה שבחרה. השילוב של לטקס שצמוד לגוף עם שילוב של גווני שחור ולבן היה מדהים והעניק לה מראה של דיווה. הן, שרגילות כל שנה לראות את מיטב הלבוש, פשוט עצרו את כל התור והחמיאו לה פעם אחר פעם. איתי, לעומת זאת, השיחה התנהלה קצת אחרת...

"OK, It's really nice, but you're wearing too much."

אמרה בעודה בוחנת את מכנסי העור, החולצה הקצרה והווסט שהונח מעל.

"You really don't need this shirt. C'mon, take if off."

באמת שלא היה טעם להתווכח, אז פשוט הסרתי הווסט, הורדתי את החולצה והשלכתי אותה הצידה. לבשתי בחזרה את הווסט ושבתי אליה. היא לא חשבה פעמיים, אחזה בי ומשכה אותה אלי. היא פתחה את הרוכסן של הווסט, מעבירה את ידה לאחר מכן לכל אורך החזה והבטן שלי, קרצה ואז פלטה

"This is how it's suppose to be. Have a good time."

הגענו די מוקדם, אבל המקום כבר המה אנשים. אנשים התגודדו ברחבה, מביטים על הבמה בה עמדו אנשים מעורטלים ברובם ורקדו בקצב אחיד ומתואם. את מה שראיתי סביבי כנראה שלא אוכל לתאר במילים, כי צריך לראות כדי להאמין. זה רק הלך וגבר ככל שהשעות נקפו, ככל שיותר ויותר אנשים התקבצו ונכנסו, אבל מהרגע הראשון היה ברור לי שאני מעולם לא הייתי מוקף בכל כך הרבה אנשים יפים עם כל כך מעט בגדים. התיאור הזה היה שייך לרוב מוחלט של האנשים, בין הגברים ובין הנשים. הגברים שם פשוט היו עצומים - 1.90 מטר ומעלה, רוחב עצום, שרירי חזה שלא היו מביישים מתאבק חובב וחלקם אף עם ריבועים לתפארת. הם פשוט היו ענקיים. הנשים, לעומת זאת, פשוט היו יפות כל כך ולקחו זאת כמובן מאליו. היה שם הכל - החל מנשים שהלכו עם מחוך בטן וחזה חשוף, דרך כאלה שהסתובבו עם נעלי עקב, חוטיני ורק שיערן כיסה את החזה המושלם שלהן שהציץ כשהן הלכו, וכלה בכמה שפשוט הסתובבו בעירום מלא בשעות מאוחרות יותר.

כבר אחרי חצי שעה שבה עשינו סיבוב במקום והתרשמנו מגודלו, התיישבנו מעט לנוח ולאגור כוחות לקראת המשך הלילה. מולנו התיישב זוג יפהפה, הוא לבש מכנסי עור צמודים ורצועה אלכסונית לאורך גופו העליון והיא רק נעלי עקב וחוטיני. הוא התיישב על הכורסה והיא על הרצפה בין רגליו. בשיא האדישות היא פתחה את הרוכסן שלו והתחילה למצוץ לו כאילו שזה היה הדבר הכי טבעי בעולם. כעבור כמה רגעים היא כבר היתה צמודה לקיר בזמן שהוא מזיין אותה בטירוף. זו היתה רק תחילת הערב עבורם, כי היה ברור לכל, שעוד הרבה אנשים הולכים לזיין אותה (וגם הוא כנראה לא יטמון את ידו בצלחת אלא כנראה באיזה כוס). הכל היה כה טבעי לאנשים מסביב וגם עבורנו. הרגשנו סוף סוף שאנחנו במקום שבו באמת יש אווירה חופשית ולא רק אחת שמתיימרת להיות כזאת.

המסיבה נמשכה 9 שעות ובמהלכה ראיתי כ"כ הרבה דברים שפשוט לא ניתן לפרט את כולם. אני רק שמח שכשהמחשבה שחלפה במוחי היא "מי פה תרצה גבר שהוא רק 1.80 מטר כשכולם פה מסביב 2 מטר ומעלה", אז מקצה החדר פשוט נגשה אלי בחורה רוסיה חשופת חזה (ככה זה נראה, בכל אופן) שפשוט פלטה "הלו" בשיא האדישות ומבלי אפילו לדבר איתי, לשאול או לברר פשוט ירדה על ברכיה, שלחה ידיה לרוכסן שלי והתחילה למצוץ לי את הזין. כמובן שכל זה קורה בזמן שהחבר/מלווה שלה מתבונן באדישות. אז היא באמת לא היתה הירידה הכי טובה שחוויתי שם, אבל היא פשוט הסירה את הספק שכרסם בי מתחילת הערב.

במהלך הערב נתקלתי בעוד כמה טיפוסים צבעוניים (כן, לצערי גם בלשון זכר. ואני שמח על הרפלקס המהיר שהיה לי בזמן שאיזה גבר ניסה לדחוף את לשונו לתוך פי ומצא אותה נעולה בין אצבעותיי), אבל השיא דווקא היה ממש לקראת הסוף.

לפני כמה שבועות חבר שלי מתקופת הלימודים עבר לאמסטרדם. אסף את עצמו, עלה על מטוס ומצא עבודה באמסטרדם. פשוט ככה. ניסינו לקבוע להפגש לפני כן, אבל הלו"ז שלנו לא הסתדר. התברר שהוא הולך גם למסיבה וקבענו שנפגש שם. מכיון שכמעט אין בגדים, אז כמובן שאין גם טלפונים על האנשים. ערב שלם הסתובבתי ותהיתי היכן הוא וכשעליתי לקראת הסוף לזירת ההתרחשויות המרכזית בקומה העליונה מצאתי אותו במרכז המיטה הגדולה מזיין בלונדינית מרשימה שהוא אפילו לא ידע את שמה. גבר נוסף אחז בה בזמן שהוא מזיין אותה וזוגות, שלישיות וכו' מסביב היו עסוקים בשלהם (ולא רק בשלהם). כידוע, אין חוסמים שור בדישו ולכן המתנתי בסבלנות בצד. כשהוא הרים את ראשו בזמן שהוא גומר בתוכה הוא הבחין בי וזה היה כה משעשע לראות גבר יוצא מבחורה גונחת וחצי מעולפת, קופץ על המיטה ורץ לצד השני של החדר כדי לחבק מישהו. החלפנו כמה מילים, אבל עוד לפני שבכלל הספקתי להשלים משפט הוא פשוט גרר אותי והכיר ביני לבינה. דיברנו מעט ומסתבר שהיא מאד בקטע של שליטה. היא מאד התרשמה מהשוט שהיה תלוי על לולאת החגורה שלי ואמרה שהיא תשמח להפגש איתי. היא תקנה את עצמה כעבור רגע והוסיפה "עם שניכם, למעשה". בזמן שאנו מדברים כבר נכנסו הסדרנים לאולם וביקשו שנתחיל להתפנות. מסתבר שהגיע שש וחצי בבוקר.

במהלך ההתארגנויות ליציאה נתקלתי בה שנית. היא נתנה לי את מס' הטלפון שלה ואמרה שנדבר לקראת הערב. היא רק צריכה כמה שעות לישון ואז היא יכולה לחזור ולתפקד. אני גם הייתי זקוק לשינה הגונה ובזכות אדם חביב מקומי זכינו לטרמפ עד לדירה ששכרנו. נרדמתי רק לכמה שעות, התעוררנו למקלחת ובראנץ', והלכנו לפעילות השניה שלנו לאותו היום; שמענו על פאב באזור שמארח את הסצנה הבדסמית המקומית והחלטנו לבדוק אותו. השעה ארבע בצהריים, אנו מצלצלים בפעמון של פאב עם חלונות כהים ופותחים לנו את הדלת בחיוך רחב. מובילים אותנו לחדר קטן, אנו מסירים את מעילנו, מניחים את תיקנו ונכנסים לבר. יושבים שם אנשים מכל הגילאים ושוטים בירה להנאתם. מאחוריהם יש חלל גדול יחסית בו יש צלב, שלשלאות היורדות מהתקרה וכמה מיטות הצמודות לקיר. אנו מתיישבים, מזמינים בירה ומתחילים להנות מהאווירה. ידידתי השולטת כבר מתחילה למשוך מבטים ופותחת בשיחה עם אנשים שניגשים אליה. אני מוצא את עצמי מחליף מבטים עם נערה כחולת עיניים (שם איכשהו זה הסטנדרט) עם מבט מבויש, כאשר כעבור כמה רגעים היא תופסת יוזמה ונגשת אלי (עוד לפני שאני הספקתי לעשות זאת).

מסתבר שהיא במקור מסקוטלנד וכיום גרה בהולנד. היא בת 21 ומדברת ברוגע וברהיטות, אבל כשהיא אומרת לי את עיסוקה בחיים אני מבקש ממנה לחזור על זה שנית. "Trapeze girl", היא חוזרת ולוחשת באוזניי. מסתבר שהיא נערת טרפז - לימודי קרקס, שנה שניה (מתוך ארבע, למי שתהה). כמובן שבראשי כבר רצות להן תוכניות סוטות למכביר איך ניתן לנצל כל חלק גמיש בגופה ואני נוזף בעצמי על כך. זה היה די מיותר, כי כשאני מציין זאת בפניה היא רק מתלהבת יותר ומבקשת שאספר לה הכל. אני מתחיל לפרט מעט, אבל באיזשהו שלב אני נעצר ומסתכל מסביב; אני רואה את כל הציוד הזה, את החדר הכה נוח ופשוט אומר לה שאין לי כל כוונה להמשיך לספר לה - אני פשוט הולך לעשות זאת. פה. עכשיו.

היא לרגע קצת חוששת; מתברר שהיא מעולם לא חוותה סשן מסודר כלשהו. למרות חששה היא עדיין נורא רוצה, אז היא מבקשת שאהיה עדין איתה ולא אפשיט אותה לחלוטין. באותה נשימה היא גם מספרת שיש קומת מרתף מתחת שלא הייתי מודע לקיומה וגם שם יש ציוד נוסף שבו ניתן להשתמש...

כעבור רבע שעה, תיאום ציפיות, בחירת מילות בטחון ובחינה של כל הציוד למטה, היא מצאה את עצמה קשורה דווקא למוט שיורד מהתקרה בקומה העליונה. כיסוי העיניים שהונח על עיניה היה לבקשתה וניתן היה לראות איך כל חלק בגופה חיכה שנים לרגע הזה שבו הספאנקים שלי נחתו על גופה הקטן והמוצק, לחגורה שהצליפה בה ולשוט שהיכה בה פעם אחר פעם בעודה נעמדת על קצות אצבעותיה וידיה מתוחות לתקרה. לפתע מצאתי את עצמי מוקף באנשים במדינה זרה, שצופים בי מבצע סשן פומבי במישהי שהכרתי לפני פחות מחצי שעה. באותו רגע באמת מפנימים שזה מה שיפה במגע - זה משהו שחוצה גבולות, שפות ומדינות. למדתי לקרוא אותה תוך דקות והבאתי אותה עד לרגע שהבנתי שהיא לא יכולה לשאת יותר. כששחררתי אותה, כעבור מעל לשעה, היא פשוט חיבקה אותי ובכתה. ישבנו בצד ודיברנו, לומדים כעת להכיר אחד את השניה. המשכנו לדבר ולדבר עד שהתבוננתי בשעון והבחנתי מה השעה. כבר היה 19:40 ובשעה 20:00 קבעתי עם הבחורה מאתמול.

בלית ברירה נאלצתי להתנצל שעלי ללכת, שאלתי לשמה המלא כדי שאצרף אותה בפייסבוק והתנשקנו לשלום. אמרנו בבדיחות שנפגש שנית עוד כשנתיים, היא תסיים עד אז את לימודיה ואז באמת אוכל למצות את כל מה שגופה הגמיש יציע לי.

אספתי את הציוד המועט שהבאתי, לבשתי את מעילי ויצאתי לבית הקפה שהיה ברחוב שלי, בו הייתי אמור להיות תוך רבע שעה. הלכתי מהר ואני חושב שהגעתי ממש על הדקה. כשהתקרבתי, כבר הבחנתי במשהו מאד מוזר, אבל זה כבר יהיה בהמשך.

הרגע הגעתי הביתה אחרי שישה ימים באמסטרדם. אז אחרי חודש וחצי שבו עבדתי למוות (אם מישהו תהה לאן ולמה נעלמתי), לפתע למצוא את עצמי עם כל הטוב הזה היה פשוט בלתי נתפש.

אז מכיון שכרגע אני מנסה להתכחש לשובי ארצה ואיני יכול לבטא במילים את כל שחוויתי שם, אצרף כמנחת ביכורים תמונה מהטיול.

ובכל פעם שחשבתי על אמסטרדם, היא קראה את מחשבותיי והשיבה ב"אוי". כמה נחמד.

To be continued...

הדיון שהתנהל לאחרונה אודות מהות הכיתוב על גופן של בנות ישראל החסודות, גרם לי להרהר באופן כללי יותר בנושא שמלווה אותי שנים אודות סימנים בכלל.

העובדה שמישהי יצאה מפתח דלתי מסופקת תמיד גרמה לי אושר רב, אך כשאני יודע שמשהו ממני נשאר איתה (ועליה ובתוכה) לאחר מכן, זאת כבר תחושת סיפוק אחרת. ועדיין, למרות כל זאת, הרי שדעתי מעולם לא היתה שלמה עם אותם סימני תשוקה וכאב שהותרתי בגופן של נשים שבילו במחיצתי. אשה היא יצור כה יפה בעיניי, בעיקר כשמדובר באלה שחשקה בהן נפשי, אך היופי הזה מגיע לשיאו דווקא בעודו נתון למרותי, מושפל למרגלותיי, בעודי מחלל אותו, מחולל בו את קסמיי ומפליא בו את שפטיי. דווקא אז, החן העל-טבעי הזה הופך למשהו כה מוחשי ונגיש, כה מרטיט; יופי שניתן להריח כשאני מנשק את צווארה, לחוש מבפנים כשהוא עוטף אותי בעודי חודר לתוכה, לטעום אותו בעת ששפתיה מנשקות אותי, ולשמוע אותו כשהיא גונחת באופן לא מודע, פעם אחר פעם, בזמן שאני משתמש בה כרצוני.

זו חוויה מרטיטה ומרגשת לראות מישהי סופגת ומקבלת אותי ואת מעשיי; את המענג והכואב, את הרוך והאגרסיביות, מצליחה להכיל את הכל ולבסוף עוד נהנית לראות את גופה מעוטר כתוצאה ממעשיי. הבעיה היא שלעתים מפריע לי לכסות את ההדר האנושי הזה עם סימנים לאורכו ולרוחבו. אני כמעט מרגיש רע שאני מחלל את יצירת האומנות שרובצת למרגלותיי ומעוות את היופי הזה, גם אם באופן זמני בלבד.

הן, לעומת זאת, מאד החלטיות. אולי זה בגלל שאשה לא מסוגלת להעריך את הפאר הנשי הזה שבגופה שלה, אבל תהא הסיבה אשר תהא - היא תמיד תרצה שאותיר את עדותי על גופה. גם אם בהתחלה יהיה איזשהו ספק, כעבור יום היא תתקשר ותתגאה בעיטורים על גופה כשזיק של עליצות בקולה. בפגישה הבאה היא כבר לא תניח לי ותלחש באוזני בתחינה "סמן אותי". יש משהו בבקשה הזאת שאיני יכול להסביר, כי באותו הרגע כבר לא יהיה מקום לדילמה כלשהי ואטביע את חותמי עליה עם ידיי, חגורתי, שפתיי, שיניי, השוט שלי וכל אמצעי אחר שאמצא לנכון. אני יכול לשמוע אותה חושבת, בין הצלפה להצלפה, איזה סימן ישאר עליה הפעם; האם ורדרד שיעלם עוד כשעה או סגול שילווה אותה בימים הבאים; האם תחושה חמימה ורגועה או כאב שתחוש בכל פעם שתשב, תקום או סתם תלך, והאם סימן קטן ונחבא כמעט מן העין או כתם מפואר על גופה הצחור.

באופן מפתיע לכאורה, הדילמה הזאת נעלמת ואיננה כשזה מגיע לקשירות. כשאני קושר את היופי הזה, הופך את היצור הפראי והחופשי הניצב מולי לחסר אונים וכנוע, זה נדמה בעיניי למתנה יקרה שנעטפת לה בסרטי קישוט ותחרה; החבלים המסודרים על העור הרך, כמו אוריגמי שהופך פיסת נייר משובח לדרקון מפואר, כך הופכים לכה מרשימים על הגוף הזה ואף הופכים אותו ליפה יותר. הסימנים שישארו עליה לאחר מכן יהיו מסודרים שורות שורות, ויספרו את סיפורם של החבלים שבילו עליה הכי צמוד וקרוב שאפשר, לבד ממני שהייתי בתוכה.

יום למחרת, כשהיא תקום עירומה מהמיטה לשטוף את פניה, היא תחלוף על פני המראה הגדולה בסלון. היא תמשיך כמה צעדים ואז תעצור, תבין בדיעבד מה ראתה בזוית העין, ותלך כמה צעדים לאחור. היא תתייצב מול המראה ותסובב באטיות את גבה אליה; תביט בסקרנות על הישבן שלה, על גבה ושכמותיה, על כתפיה וזרועותיה. היא תהרהר כמה שניות, תחייך לעצמה ותפלוט בלי משים לב "יפה, זה ממש יפה".

אחד הדברים שלקח לי זמן להפנים בעבר היתה העובדה שאני מאד ויזואלי. כשאני אומר זאת, אני מתכוון שהגירוי הכי חזק עבורי הוא דווקא הויזואלי שבהם. אינטליגנציה מאד עושה לי את זה, יכולת כתיבה גבוהה מרגשת אותי, פתיחות מחשבתית ומיניות מטריפות אותי כל כך, אבל כשזה נוגע לרמה הכי בסיסית, פרימיטיבית ואינסטנקטיבית שיש, זה תמיד היה הגירוי החזותי שעשה לי את זה יותר מכל.

ידוע לכל שמירב המידע שאנו קולטים נקלט דרך חוש הראיה, אבל אצלי החיבור בין החוש הזה לגירוי המיני הוא ישיר ועוצמתי, שחוויה כלשהי שלא תכלול אותו מאד תפגע מבחינתי. אני מאמין שזה המצב אצל רוב הגברים לפי מה שיצא לי להבין עד עתה. לעומת זאת, הרי שאצל הנשים המצב שונה לחלוטין. אני לא רוצה להכנס כעת לדיון "האם נשים מתוחכמות יותר מגברים" (למרות שלדעתי יש משהו משוכלל יותר במכונה הקרויה "אשה" על פני המכונה הקרויה "גבר" ומשם בדיוק נובעת ההנאה שלי בשליטה על נשים), אבל רוב הנשים שפגשתי התגרו הרבה יותר מגירוי ורבאלי, טקסטואלי או ווקאלי, מאשר גירוי חזותי ישיר כלשהו. ברור לי שאשה תעדיף גבר שנראה טוב על פני אחד שלא כשזה הקריטריון היחיד, ואם אציב בפני מישהי תמונה של בראד פיט למשל, היא כנראה לא תסרב לעשות לו טובה, אבל אני יכול לפחות להעיד על ידידותיי הקרובות, שאם הבחירה תהיה בין דוגמן הורס לזמר החביב עליהן, הן תמיד ילכו על האחד שעושה להן רטט באוזניים מאשר זה שעושה להן נעים בעיניים. אשה, ברוב המקרים, תתרגש הרבה יותר מהחוויה שהיא מקבלת מהגבר שניצב מולה (לידה או מעליה), מאשר המראה הסטטי שלו. זו הסיבה העיקרית שברוב ההופעות אני יכול לראות נשים סביבי טורפות את הסולן עם העיניים, בעוד שאני הייתי טורח להשקיע בזמני ומרצי רק בשתיים או שלוש אומניות שאני מכיר, וגם הן ממש לא בראש הרשימה.

הדבר הזה בא לידי ביטוי בכל כך הרבה דברים. חלק לא מבוטל מהנשים יעדיפו סקס בחושך או באור מעומעם, בעוד שאני מעדיף (וכנראה רוב הגברים) כמה שיותר אור. רובן מתרגשות מתחושת חוסר האונים ואי הידיעה כשאני מכסה את עיניהן; זה רק עושה להן טוב שהחלק הויזואלי יוצא מהמשוואה עבורן וכעת הן יכולות להתרכז נטו בתחושות ובאווירה שאופפת אותן. אותו אפקט אגב מתרחש כשאני קושר מישהי - היא כבר לא צריכה להטריח את ראשה היפה במה ואיך לעשות, אלא רק להתרכז במה שאני מעניק לה.

חשבתם פעם מה קורה ב"דוגי סטייל"? אני זוכר שיום אחד צילמתי מישהי כשישבנה המפואר למרגלותיי בעודי נמצא עמוק בתוכה. כשהראיתי לה את התמונה אחר כך היא פערה עיניים ואמרה "יש לכם נוף ממש נפלא משם". רק אז הבנתי באמת, שבניגוד למראה הנגלה לעיניי מנקודת ראותי, הרי שהיא כמעט לא רואה כלום בתנוחה הזאת. אני מאמין שאם היתה תנוחה שהייתי רואה בה בקלוז אפ את המזרון צמוד לפנים שלי, כנראה שלא הייתי ממש מחבב אותה, אבל אצל רוב הנשים זה בכלל יתרון.

גברים לעתים מתקשים להבין איך מה שעובד עליהם לא עובד עליהן. לעתים קרובות מדי יוצא לשוחח עם מישהי, שמספרת לי על מישהו ששלח תמונה של איבריו המוצנעים בשלב מוקדם מאד של ההכרות ביניהם. נעזוב לרגע את העובדה שלרוב הגברים יש סיבה ראויה מאד שהזין שלהם צריך להיות להשאר מוצנע (לידיעתכם, תמונות בתקריב מטורף לא ממש עובדות), הרי שהצעד הפתטי הזה לא יגרום לאף אחת להגיב ב"בוא הנה וקח אותי עכשיו!!!11". אם זכיתם לפנים יפות, שיער מפואר או השקעתם את זמנכם בחדר הכושר וסט ריבועים נאה מעטר את בטנכם, הרי שזה דבר הראוי להתפאר בו. לעומת זאת, הזין המדולדל והעלוב שלכם לא. ועדיין, גם אותה אחת שתתרשם מגופכם הנאה תשמח לגלות שיש גם משהו בקנקן. אולי גבר יכול להסתפק ב"תהיי יפה ותשתקי", הרי שרוב מוחלט של הנשים יעדיף מעבר לכך.

אז אין ספק שטקסטים זה נחמד, גירוי אינטלקטואלי זה ממש מרגש ושיחות לכשעצמן מאד עושות לי את זה (בעיקר כאלה עם רמיזות מיניות וכפלי משמעות שנונים), אבל למרות הכל אין דבר שיוכל להשתוות לתמונה שלא משאירה יותר מדי מקום לדמיון שאני מקבל באמצע היום.

כזה אני. רדוד.

"אני לבושה כראוי, לדעתך"?

"נראה לי שכן. תעשי סיבוב קטן. כן, קצת צנוע מדי, אבל זה בסדר גמור."

"שמלת מיני עם גב חשוף ומחשוף זה צנוע מדי? אה, שכחתי לציין שאני גם בלי חזיה ותחתונים."

"ראשית, עכשיו כשאת מציינת את זה, זה בהחלט שיפור. שנית, למקום שאנו הולכים אליו כל בגד זה צנוע מדי."

בכניסה למועדון אני אומר שלום לזוג שאני מכיר זמן רב - הוא כמעט בגובה של 2 מ' והיא בלונדינית נמוכה עם חזה מדהים. אנו מיודדים זמן רב, אבל דווקא אחרי שהם פתחו את הקשר לתקופת השהות שלו בחו"ל ויצא לי לסשן אותה פעמיים, נראה שיש הרבה מעבר לסתם ידידות ביננו, מסוג החוויות העוצמתיות שנשארות שם לנצח. אני מציג בפניהם את העלמה הנאה שלצידי ולאחר שיחת נימוסין אנו יורדים למטה במורד המדרגות. לוקח לעיניים כמה שניות להתרגל לחושך במועדון. אני אוחז בידה ומראה לה את הרחבה ואת האזור שמסביב לבר. בדרך אני פוגש עוד מספר אנשים שאני מכיר ואומר להם שלום בנימוס. חלקם עוצרים לחיבוק קצר וממשיכים לדרכם. לעומת זאת, כולם (וכולן) מעבירים עליה מבט בוחן ומהנהנים בסיפוק. אנו מתיישבים באחת הפינות והיא מוציאה סיגריה נוספת, שהיא שואפת לקרבה, בזמן שלשמאלנו מישהי נכנסת לגומחה בקיר. לאחר שהגבר שהעלה אותה לשם סוגר את דלתות הכלוב, היא מתחילה לנוע בקצב המוזיקה ומסירה את בגדיה מעליה בחושניות. היא נראית נפלא; החוטיני הדקיק שנותר לגופה לא מצליח להסתיר יותר מדי מהגוף המושלם שזכתה לו והיא טורחת להבהיר זאת לקהל המתגודד סביבה.

"את רוצה להסתכל או שנמשיך בסיור?" שאלתי.

"לא האמנתי שיהיו פה כאלה כוסיות" פלטה בחצי קנאה, "אבל בוא נמשיך."

"אני לא חושב שיש לך במה להתבייש בעצמך" אמרתי בעודי אוחז בידה ומוביל אותה לצד האינטימי יותר של המועדון.

סיור קצר בין אנשים הנעים להם בין התגופפות חביבה לסשן התחלתי מאד, גרם לה להבין עד כמה באמת חוטיני זה די והותר במקום שכזה.

"את עדיין מפחדת?"

"כן, קצת." אמרה כשנצמדה אלי.

"באמת שאין לך מה לחשוש." רחשתי בעודי חש את רעידות גופה. "אני פה לצידך כל הזמן ואת לא חייבת לעשות כלום. אפשר לשבת בצד וללכת עוד 5 דקות אם לא נוח לך."

"לא, זה בסדר" לחשה לי, "אני ארגע עוד כמה דקות."

כשהמוזיקה התחילה מעט להשתפר (זה בד"כ קורה ככל שהמסיבה נמשכת אל תוך הלילה), גררתי אותה לרחבה והצבתי אותה בין כמה ידידות שלי. הנחתי שהיא תרגיש בנוח יותר לרקוד עם כאלה שרוקדות איתה. היא המשיכה להביט סביבה ללא הרף, בוחנת את כל מי שעובר (ובעיקר עוברת) סביבה. כעבור מספר דקות היא הציעה שנלך לשתות משהו וגמעה את כוס הוודקה במהירות אל גרונה. ניתן היה לחוש אותה נרגעת מעט והיא השיבה בחיוב נלהב כשהצעתי שנלך להסתכל על הסשן שקורה על הבמה כעת.

מסופקני עד כמה מכם "זכו" לראות סשנים פומביים, אבל יש סיבה לכך שהמילה בחלק הקודם של המשפט מוקפת במרכאות. בדרך כלל מדובר בסשנים מאד מלאכותיים ומשעממים, כאלה שכל מי שחווה סשן אחד טוב בימיו יסתכל ויאבד עניין כעבור מספר דקות או יגחך על זה. אני יכול לספור את כמות הסשנים הפומביים הטובים שראיתי בחיי על אצבעות יד אחת. אחד מהם, אגב, התרחש בדאנג'ן הישן יום למחרת ליל הסדר, כשהנשלטת שככבה בו היתה בחורה רזה ובהירה כל כך עם חזה מרשים. השולט, שלשם שינוי ידע מה הוא עושה והצליח שלא לגרום לזה להראות מלאכותי ונדוש, אף קשר אותה אופקית לאות סיום, משך אותה בשלשלת, שהיתה מחוברת לתקרה, כך שהיא ריחפה באוויר, מרח על גופה החשוף חרוסת וחילק מצות לכל הנוכחים. זה היה אקורד סיום מרשים ומשעשע למדי.

בכל אופן, לאנשים שלא התנסו יותר מדי, זה בהחלט מקום לצפות בסשן חי, בניגוד גמור לסרטי פורנו כלשהם. גם אם מדובר במשהו שהוא לכשעצמו די עלוב לעיניים מנוסות, הרי שלחדשים נחמד לראות את השימוש בשוט, אזיקי עור, נרות ושעווה, מצבטים ועירום פומבי. לאחר שהסשן, שכלל גבר ושתי נשים, נגמר, ניתן היה לחוש שמשהו בה השתחרר ונרגע. היא התחילה לרקוד ביתר חופשיות, נצמדת אלי כשהיא רוקדת, אוחזת בידיי שחולפות על גופה ומכוונת אותן לאזור החזה והישבן שלה פעם אחר פעם. שמלת המיני לא כיסתה יותר מדי מהישבן הנפלא שלה כשהיא התנועעה לה צמודה אלי, ידיי שחפנו את ישבנה ואת החזה שלה לחלופין רק חשפו לפרקים עוד חלקים אינטימיים מגופה והיא אף טרחה להסיט את כתפיית השמלה מידי פעם כשרק היד שלי, שחופנת את השד שלה, מחביאה אותו מעט. היא נצמדה אלי ונישקה אותי, עושה זאת בהתחלה בהיסוס מה, ואז נותנת לעצמה להתמכר לתחושה של השפתיים שלי נוגעות בשלה, של הידיים שלי שמחבקות ועוטפות אותה, מצמידות אותה אלי וחולפות לכל אורך גופה. היא התרחקה לרגע ואז לחשה לי בין ההמון "אתה יודע שזו הפעם הראשונה שהתנשקתי במקום פומבי כל כך?". הגבתי במבט מופתע ותהיתי לעצמי איך לעזאזל אנשים מגיעים למצב שהם כבר עשו רביעיה, אבל להתנשק במועדון לא יצא להם. כנראה שאין ממש מסלול מסודר בכל הנוגע לגילויים מיניים.

הסשן הפומבי השני התחיל על הבמה וכמעט במקביל לו נערך סשן קשירות לשמאלנו. היא מצאה את עצמה מביטה על שני סשנים במקביל, כשאני מסביר לה מידי פעם מה הולך בכל אחד מהם. סשן הקשירות היה ארוך ומאד לא פרקטי, אך בהחלט אומנותי ומרשים. היא אמרה שלדעתה אני קושר יותר טוב, אך הגבתי שלעניות דעתי אין לה מספיק ידע כיום כדי להשוות. אולי בעתיד זה יהיה קצת אחרת. כמו כן, הקשרים שחוותה איתי עד היום היו פרקטיים ומהירים ככל שניתן, לא קשר ארוך ומסורבל שנועד רק להרשים וישאיר אותה די חסרת ערך עבורי בעודה קשורה.

ככל שחלפו להן הדקות היא כבר נסחפה עם המוזיקה ברקע והאווירה במקום. הידיים שלי שאחזו בשיערה, חפנו את שדיה ומידי פעם נחתו בחוזקה על ישבנה ממש שם באמצע הרחבה, רק גרמו לה להתמכר ולהסחף עוד יותר. בשלב מסוים היא אחזה בידי והובילה אותי לחלק היותר מבודד של המועדון. הסתובבנו לנו בין המחיצות הצרות, מביטים בזוג מתנשק בהתחלה, במישהי שישבה על ספסל נמוך בדרך ושני גברים מעליה כשהיא אוחזת בכל יד זין אחר ומעבירה את פיה בין אחד לשני, ועל המיטה בקצה היתה שכובה לה על הצד אשה כשמישהו מאחוריה חודר אליה ובמקביל מישהי אחרת יורדת לה. אין ספק שהגענו בערב די פורה, חשבתי לעצמי ולא ממש שיערתי את הבאות.

השלמנו את הסיבוב וכמעט חזרנו לתחילת המעבר, כשהיא הבחינה בכוך מבודד וריק ומשכה אותי אליו. היא נצמדה אלי והתנשקנו כשהיא נצמדת אלי בכל הכוח. היא הרחיקה את ראשה לרגע קט ושלחה אלי חיוך שובב. יכולתי לחוש את ידיה חולפות לאורך גופי ונעצרות להן על החגורה שלי. היא אפילו לא היססה כשהתירה אותה, פתחה את הכפתור ואז את הרוכסן, ושלחה את ידיה לתוך התחתונים שלי. היא אחזה ביד אחת בזין ובשניה מיששה את הביצים שלי בזמן שהיא צמודה אלי. ניתן היה לראות את מבט הנצחון על פניה כשהיא חשה את הזין שלי מתקשה בין האצבעות שלה, אבל עוד לפני שהספקתי להגיב בכלל, היא פשוט ירדה על ברכיה, הורידה את התחתונים שלי והתחילה למצוץ לי את הזין. אותה אחת שלפני כשעה סיפרה לי שמעולם לא התנשקה במקום פומבי, היתה עכשיו על ברכיה במועדון, גלויה לכל, והדבר האחרון שהפריע לה זה שאנשים מביטים בה, והם אכן הביטו, בזמן שהיא יונקת זין ללא הפסקה. כשהפה שלה כבר היה צר מלהכיל אותי, אחזתי בשיערה והצמדתי אותה לקיר מאחוריה. היא המשיכה לאחוז באיברי הזקור, אבל הפעם הגביהה את השמלה הקצרצרה שלה ופשוט הצמידה אותו לכוס החשוף שלה. לא היה לי ספק בכך, כי יכולתי לחוש לרגע את הקרירות של העגיל שנמצא ממש מעל הדגדגן שלה ומיד אח"כ את הרטיבות שלה שעטפה אותי. היא נצלה כל טיפת רטיבות שבה כדי לשפשף את הזין שלי בשפתיים ובדגדגן שלה, נעה עליו לפי קצב המוזיקה ברקע ומידי פעם מנסה להחדיר אותו לתוכה. זה היה חסר כל סיכוי, כי למרות שהיתה עם נעלי עקב (של כמעט 12 ס"מ) היא עדיין היתה נמוכה ממני. לאחר כמה נסיונות כושלים, כשאני רואה אותה מתייסרת ומתוסכלת וכה נהנה מזה, הרפיתי לרגע מהשיער שלה, התכופפתי מעט, העברתי את ידיי מאחורי הברכיים שלה ופשוט הרמתי אותה עד לגובה המתניים שלי. שתי ידיי חפנו את הישבנים שלה, מיקמתי אותה בדיוק מעל הזין שלי ופשוט חדרתי לתוכה. התחלתי לזיין אותה שם, כשהיא מחבקת אותי, עוטפת אותי עם רגליה ואני מעלה ומוריד אותה על הזין שלי פעם אחר פעם. הגברתי את הקצב, גורם לה, עם כל חדירה שלי לתוכה, להמעך בין גופי הלוהט לקיר הקר שמאחוריה. גופה רק נצמד לשלי יותר ויותר, בכל פעם חדרתי עמוק יותר לתוכה, מרגיש איך היא מהדקת את אחיזתה בי ולא מרפה. לאחר מספר דקות היא ביקשה הפסקה לרגע. הרפיתי ממנה בעדינות, מניח את רגליה על הקרקע. היא התיישבה על הבליטה הנמוכה שהייתה צמודה לקיר ובלי להסס ליקקה את כל הרטיבות שלה שנשארה עלי. היא פישקה את רגליה בזמן שירדה לי, כמעט ונהנית מהעובדה שכל אחד שעבר שם יכול היה להבחין בין ירכיה בשפתיים האלגנטיות והצרות שלה ובעגיל שנצנץ לו שם, בזמן שראשה נע ללא הרף על הזין שלי. הנחתי שהיא כבר התעייפה והתרחקתי ממנה מעט, אבל היא פשוט אחזה בזין שלי ולא הרפתה ממנו.

"אני רוצה עוד..." לחשה.

"עוד מה?" שאלתי בתמימות מעושה.

"תזיין אותי."

"אין בעיה, בואי נלך."

"לא. תזיין אותי כאן. עכשיו." התעקשה בקול מתחנן.

פומביות אף פעם לא עשתה לי את זה יותר מדי, אבל היא זרקה את הכפפה ולי רק נותר לדאוג שהיא תתכופף להרים אותה. משכתי אותה אלי והעמדתי אותה. אחזתי בה בזמן שהתמקמתי מאחוריה, מתיישב היכן שהיא ישבה ממש לפני רגע ואז פשוט משכתי אותה אלי, מכריח אותה להתיישב על הזין שלי כשהיא עם הגב אלי. לקח לה רגע להבין מה אני רוצה, אבל עוד לפני שהספיקה בכלל להביע מרמור או להתנגד, כבר התחלתי להעלות ולהוריד אותה על הזין שלי בקצב הולך וגובר. יכולתי לחוש איך אני ממלא אותה כל פעם בזמן שאני מוריד אותה בחוזקה, ראיתי את הישבן שלה מבצבץ לו מבעד לשמלה המורמת, כשאני חופן אותו בשתי ידיי, והרגשתי את גופה המתמכר לקצב בזמן שהיא מתנתקת מכל מה שהולך סביבה. היא עצמה את עיניה והמשיכה לרכוב עלי, גונחת יותר ויותר עם כל תנועה שלה, אבל לא זו היתה המטרה שלי כשבחרתי דווקא בתנוחה הזאת; המשכתי ביד אחת להכתיב לה את הקצב, אך ביד השניה אחזתי בשערה ומשכתי את ראשה אחורה. יכולתי להרגיש איך עיניה נפערות בהפתעה וזה הרגע שבו דחפתי את ראשה קדימה, מכריח אותה להתבונן ישר, להסתכל בדיוק על כל האנשים מסביב שהלכו, הזדיינו בעצמם או הביטו בה בזמן שמזיינים אותה. יכולתי לחוש איך הבושה והריגוש נמהלים בתוכה, איך זה היה הרגע המתאים להגביר את הקצב, להוריד אותה בחוזקה על הזין שלי ואיך כעבור מספר שניות היא פשוט התכווצה עלי רועדת והתמוטטה קדימה, כשרק היד שלי, שנשלחה ברגע האחרון, מונעת ממנה להמרח על הרצפה. הושבתי אותה עלי, מחבק אותה, נותן לה להתרפק ולהרגע מעט.

"את בסדר?" שאלתי. היא הנהנה מותשת עם חיוך קטן.

"אז אפשר ללכת עכשיו? כי נמאס לי לזיין אותך כשאנשים מזילים עלייך ריר מסביב והאקוסטיקה פה ממש לא מחמיאה לגניחות שלך."

"אני צריכה הפסקה. לא יודעת לכמה זמן." היא אמרה לי כשאני יכול לשמוע את השבר בקולה. "כשאחזור, אם אחזור, אשמח לראותך שוב."

ההכרות איתה הייתה קלאסית מבחינתי: הודעה, הודעת תגובה, הודעה נוספת ומעבר לטלפון. היה לה קול רך ומתוק, היא הייתה רגועה וכה אינטליגנטית, היה ניתן להתמכר בקלות לשיחה עמה. כבר באותה השיחה קבענו להפגש בערב, אך בסוף דחינו זאת ליום למחרת. בנוסף לכל האמור לעיל, היא הייתה ישירה וכנה מהרגע הראשון, ידעה בדיוק (או חשבה שהיא יודעת) מה היא רוצה ולא חששה גם כשהצבתי בפניה אתגרים.

היא הבהירה לי שהיא מחפשת סשנים מזדמנים, איזה מישהו אקראי שיכלה בה את זעמו וישלח אותה לדרכה. התיאור הזה נשמע לי ממש רע, כי בניגוד לסקס גרוע שיגמר כנראה באכזבה, פה היא מעניקה כוח למישהו שברוב המקרים לא יודע כלל מה לעשות איתו. With great power comes great responsibility, אומר הפתגם הידוע, אבל רוב הגברים שאני נתקלתי בהם לא שמעו על הסיפא של המשפט הזה.

מסתבר שהייתי הראשון שהיא נתקלה בו באתר ההוא והיא עדיין לא חששה. פגשתי אותה בגן ליד הבית שלי, היה יום קריר והיא לבשה חצאית קצרה, גרביונים צמודים וחולצה שחורה, שפתח ענק בצורת מעוין חשף את קימורי שדיה מבעד אליה. "שנכנס?" שאלתי, והיא רק הנידה בראשה ואחזה בידי המושטת, שסייעה לה לקום. היא הייתה גבוהה וזקופה (1.75 מ' ללא העקבים) והליכתה הייתה מדודה ואלגנטית. כשנכנסנו אלי, העמדתי אותה במרכז החדר ובחנתי את גופה. התחלתי לקלף מעליה את הבגדים, שכבה אחר שכבה; מסיר מעליה את הז'קט שלבשה ומניח אותו בצד, מלטף את ראשה ברכות ובזמן שאני מנשק את צווארה הסרתי באטיות את החולצה, התרחקתי לרגע והשלכתי אותה הצידה.

"חזייה".

"חזייה?" היא חזרה אחריי.

"כן, חזייה. מה היא עושה פה בדיוק?"

"מה... מה זאת אומרת?"

"בתיאור שפירטת לי אתמול לא הייתה חזייה."

"אני... אני..."

"כן, אני מבין לחלוטין שאת, את ואת. נראה לך שאת מגיעה לכאן עם פריט כלשהו שלא תואם איתי מראש?" לחשתי באוזנה בעודי מושך את שיערה אחורה. אחזתי בחזייה שלה בחוזקה ותלשתי אותה ממנה. היא עמדה לרגע בהלם מוחלט, אך לפני שהספיקה לפלוט משהו מפיה, סובבתי אותה והפטרתי "טוב, בואי נראה אלו עוד הפתעות ופרטי לבוש לא קרואים הכנת לי".

בשאר הפרטים היא דווקא דייקה. נעלי העקב הוסרו ואיתם הגרביונים, החצאית נזרקה הצידה ומתחתיה לא היה מאום, בדיוק כפי שאמרה. היא עמדה שם עירומה לחלוטין, בזמן שאני מניח באטיות את כל החבלים על השולחן ולאחריהם את החגורה, הקיין, הסרגל והשוט. אני אוהב את הרגע בו המבט הזה צץ, ציפיה מהולה בחשש ופחד, יראה והתרגשות, חיוך קטן מלווה בנשימות כבדות ורטיבות הולכת ומתגברת בין הרגליים. העמדתי אותה מולי בפישוק קל, ידיה מונחות לצדי הגוף, וקשרתי את פרק ידה לירך שלה, דואג בכל מעבר החבל בין רגליה להעביר את האצבעות שלי על הכוס הנוטף שלה. הידקתי את החבל במקום, קשרתי אותו ועברתי לצד השני, בדיוק באותו האופן. כשסיימתי את הקשר השני, היא עמדה מולי ללא יכולת להזיז את ידיה, כשהן צמודות לגופה החשוף והיפה. אחזתי בחבל נוסף מהשולחן והתקרבתי אליה, הרמתי את שערה וכרכתי את החבל סביב צווארה, דואג לעשות זאת באופן מסודר בכל סיבוב נוסף ולבסוף קושר ומאבטח אותו. בדיקה קלה לחבל הראתה שהוא לא מתהדק גם כשמופעל עליו לחץ (וזה הבסיס בכל קשר שעושים), בדיקה חזקה יותר נעשתה כשמשכתי אותה אלי עם החבל שאחזתי בידי. היא נאלצה לציית לכריכה סביב צווארה מבלי יכולת להתנגד. העמדתי אותה במקום שחשקתי והעברתי את החבל מצווארה, בין רגליה (כשהחבל הכפול לופת את הדגדגן שלה מכל צד), במעלה הישבן והגב שלה עד למוט שמעליה. מתחתי אותו היטב, עד שהיא כמעט נעמדה על קצות האצבעות, וכל תנועה שלה הפעילה לחץ על הכוס שלה והדגדגן העדין שלה בפרט. התחלתי להצליף בה לפי הסדר: ספאנקים, חגורה, קיין, שוט, סרגל וחוזר חלילה. בכל פעם האצתי את הקצב, הגברתי את עוצמת המכות והגניחות שלה גברו בהתאם. היא רקדה מולי על קצות אצבעותיה בעודה סופגת וגונחת מכל מכה שנחתה עליה, כל מנוחה שלה לוותה בכאב גדול אף יותר, כשחשה באמת את עוצמת המכות שספגה. דאגתי להעביר את ידיי בעדינות דווקא על האזורים הכי בוערים בגבה וישבנה. כשהבחנתי שהיא כבר לא יכולה יותר, הצלפתי בה עוד קצת, מגביר את הקצב והעוצמה ממש לקראת הסוף, ואז אחזתי בה ושחררתי את החבל שהחזיק אותה במקום. היא נעמדה לרגע על רגליה, הסתובבה אלי וקרסה על ברכיה בזמן שאני אוחז בה.

זה היה בדיוק המקום בו חפצתי בה. בזמן שהיא מנסה להסדיר את נשימתה הסרתי את מכנסיי, אחזתי בשיערה ובבת אחת החדרתי את הזין שלי לפה שלה. ראיתי אותה אוזרת כל טיפת כוח שנותרה בה ועושה הכל כדי לענג אותי בשארית כוחותיה. ידיה היו קשורות, גופה היה חבול וכואב, רגליה כושלות וכל חלק בה התרכז בזין שלי שתקוע עמוק בגרון שלה.היא הייתה טובה, כה טובה עד שהייתה השנייה בלבד שהצליחה להכניס אותי עד לעומק הגרון שלה. כה עמוק הייתי בתוכה, שיכולתי ממש לחוש את אפה נמעך על הבטן שלי ואת הלשון שלה מלקקת לי את הביצים בזמן שהזין שלי כה בולט בגרונה. המשכתי לזיין אותה ככה, נותן לה לנשום רק כשאני יוצא מהגרון שלה, חוזר פנימה וחונק אותה עם הזין שלי. בשלב מסוים לא יכולתי יותר והשלכתי אותה על המיטה. כל חלק בי רצה לזיין אותה ולא היה רגע ראוי מזה. היא התכנסה שם קשורה ומקופלת ואחזתי ברגליה, פישקתי אותה וחדרתי אליה כה עמוק שיכולתי לחוש את רגליה רועדות ומנסות להתנגד. לא היה בכך טעם, המשכתי לזיין אותה עם כל משקל הגוף שלי, חודר אליה עמוק וחזק, יוצא ממנה ונכנס אליה עד הסוף, נותן לה להרגיש בדיוק איך אני פותח אותה פעם אחר פעם. אחרי כמה גמירות שלה גלגלתי אותה על ברכיה וזיינתי אותה כשהחזה שלה צמוד למיטה וישבנה כלפי מעלה. הסימנים שהיו עליה הבהיקו וכל מה שהייתי צריך הוא להוסיף ספאנקים מידי פעם, בהתאם לקצב שבו זיינתי אותה, כדי לגרום לה להתפתל מכאב. היא כבר לא ידעה מה מציף אותה יותר, העונג או הכאב, אך זה רק גרם לה לגמור בחוסר שליטה מוחלט. מאותו רגע גופה היה ככלי נגינה בידיי ולי רק נותר לגמור את ההלל בהדרן נוסף עמוק בתוכה.

יום לפני המשפט הפותח את הפוסט הזה, היא סיפרה לי שהיא נפגשה עם ארבעה נוספים מאז פגישתנו, ושכולם היו במקרה הטוב בינוניים ובשאר המקרים משעממים וגרועים. "גרמת לי להאמין שכולם פה ברמה שלך, אבל גיליתי שלא." אמרה כשהיא בדרכה למפגש עם הזר החמישי. "תתקשר אלי מחר, אספר לך איך היה ונקבע מתי נפגש." כשהתקשרתי אליה למחרת, היא אמרה לי את המשפט שמצוטט בהתחלה.

היא סיפרה לי שמעולם לא נאלצה להגיד את מילת הבטחון שלה והפעם נאלצה להשתמש בה פעמיים, שזה היה בלתי נסבל והיא נאלצה לעצור באמצע, שהיא צריכה לחשוב על הכל מחדש והיא לא יודעת אם תרצה לחוות משהו כזה שנית עוד שבוע, חודש או אף פעם. "כשארגיש בטוחה שוב, מבטיחה שתהיה הראשון שאתקשר אליו." אמרה ונעלמה.

היא לא הראשונה שפגשתי שחיפשה אחר "האחד שישבור אותה", אחר הסשן שיגרום לה להתרסק באמת ויפרק אותה לגורמים. בכל פעם שאני נתקל במישהי כזאת, אני מנסה לגרום לה להבין שהיא לא באמת רוצה להגיע לשם, כי האור בקצה המנהרה הזאת הוא רק הרכבת שבאה ממול ולא שום דבר אחר. החוכמה היא לא לשבור מישהי, כי צריך בדיוק שתי דקות וחצי כדי לעשות זאת - שתי דקות לקשור אותה, וחצי דקה כדי לדפוק לה פטיש ברגל או לתלוש לה את הציפורן עם צבת (מבטיח לכם שזה פשוט ומאד כואב). אני יכול להתחייב לכל אחת, שאחרי זה היא תשבר למיליוני רסיסים ולא תרצה שאף אחד יגע בה כנראה לעולם. וכן, אני אומר זאת רק מתוך תסכול וכעס.

זה צריך להיות אחרת לגמרי. מישהו שיגרום לך להגיע כמה שיותר נמוך (וגבוה), צעד אחר צעד, שיוביל אותך עד לקצה, ואז כשתגיעי לשם, ייתן לך את הדחיפה האחרונה, יגרום לך ליפול לתהום החשוכה והעמוקה, ויהיה שם כדי לתפוס אותך ברגע האחרון ולחבק אותך. כל דבר אחר הוא לא זה. פשוט לא זה.

Together we stand

Divided we fall