לעתים אתה מחפש אחר משהו זמן כה רב, שאתה כבר שוכח שאתה מחפש אותו, לכן כמעט ואמרתי נואש מלהגשים משאלה/פנטזיה מאד בסיסית שלי: למצוא פרטנר ראוי. כן, פרטנר בלשון זכר, גבר שאוכל לשוחח איתו, שיבין אותי ואבין אותו, שלא יפחד מנוכחותי וארגיש בנוח עם נוכחותו, שנעבוד ביחד כצוות, לא בתחרות אגו גברית זולה, ובפשטות - שתהיה בינינו כימיה טובה כדי להעניק את החוויה הכי מסעירה לכל אחת (ראויה) שנחשוק בה.
אכן, שתי בנות זה נחמד. מאד נחמד. מאד מאד מאד נחמד. כן, הבנתם את הרעיון. אבל יש משהו מטריף, בעיקר בכל הקשור לשליטה, ביכולת להשתמש במישהי עם עוד מישהו. הרעיון שבניגוד לשלישיה עם שתי בנות בהן אתה צריך לחלק את תשומת הלב ומקבל תשומת לב כפולה, פה הנשלטת (שלדעתי צריכה להיות המושא המרכזי בכל סשן) מקבלת את הכל פי שניים. כן, הכל. אין מה לעשות, זה נפלא לנשק מישהי בצואר בשתי פיות, להצליף בה בארבע ידיים ולעסות כל חלק בגופה עם עשרים אצבעות, אבל בואו נודה בכך - אין משהו יותר מסעיר ומרגש מאשר חדירה כפולה. להרגיש שני גברים חודרים, כל אחד בקצב שלו, לגוף קטן, יפה וחסר אונים שנכנע לקצב שבו מזיינים אותו. מחשבה שאני יכול לראות בה, בסיטואציה הנכונה ועם האנשים הנכונים, כשיא הפנטזיות שלי ואולי גם של כמה נשים שיחלקו אותה עמי.
אז הפנטזיה לעיל מאד נחמדה, אך ברור לכולם שרב המרחק בין הרצוי למצוי. שנים שאני תר אחר מישהו שאוכל לסמוך עליו ולמרות בקשות חוזרות ונשנות של נשלטות שלי לאורך השנים, לא יכולתי למצוא מישהו שבאמת ובתמים יכולתי לצרף ולסמוך עליו שיחוש בנוח, יעשה את העבודה כראוי, יראה טוב ויעבוד איתי. בדיוק כפי שמצויין לעיל, אבל עדיין ראיתי לנכון להדגיש את הרשימה הזאת, כי היא היסוד להכל מבחינתי.
לאחר דין ודברים, ביטול ודחיה, קבענו ליום חמישי בשעה 21:00. בתור המבוגר שבחבורה באתי לאסוף אותם. אותם, במקרה דנן, מונה את אותו השותף המדובר, שזכיתי להיתקל בו לאחר זמן רב מדי של חיפושים, ועלמת חן, שעליה הוא דיבר רק גדולות ונצורות, למרות גופה הקטן והתמים למראה. ניקיונות הבית ארכו קצת מעל המשוער (ככה זה כשיש אורחים - צריך לנקות את הבית לפני, ק"ו כשאתה מקווה שאתם הולכים להזדיין בכל פינה ודרך אפשרית) וכמה תאונות בדרך (לא שלי, תודה ששאלתם) גרמו לי לאחר במחצית השעה, אך הם עדיין היו במצב רוח נפלא כשהגעתי. שניהם התיישבו מאחור ופצחנו בשיחה חביבה עד שהגענו לביתי הקט.
כשיצאתי מהרכב אכן ראיתי את מבנה גופה הקטן והיפה. היא הייתה יפה, אך יותר מכל פשוט שידרה רוגע ושלווה מלווים בחיוך מבויש קמעה. התיישבנו אצלי והתחלנו לדבר. אני מניח שרצוי לגשש במקרים שכאלה ולגלות לאן הרוח נושבת. הפעם היא כנראה נשבה לכיוון הנכון, כי אחרי דקות ספורות של שיחה, כשעברתי לתצוגה קטנה של החבלים שיש בביתי, כבר יכולתי להבחין בעיניה נחות עליהם ומבט שובב ניצת בעיניה.
ביקשתי ממנה לקום והצבנו אותה במרכז החדר. היה נחמד להתקרב אליה באטיות ולגעת בה לראשונה, בחורה שפגשתי זה עתה, ולדעת שעוד דקות מספר הכל פה יהיה אחרת לגמרי. התחלתי לגעת בשערה בעדינות, ללטף אותה ברכות, בעוד שהפרטנר שלי נוהג באותו האופן בצד השני של גופה. זה היה נפלא כשבתיאום מושלם הנחנו את שפתינו מכל צד של צווארה ונישקנו אותה במקביל. ניתן היה לחוש בזרמים חולפים בה, לראות כיצד היא נמסה ונרטבת רק מהשפתיים האלו שעוטפות את צווארה בזמן שהידיים שלנו מלטפות, מחבקות וחופנות חלקים מגופה. התחלנו להפשיט אותה במקביל, אחד מתרכז בחלקה העליון והשני בתחתון, מקלפים ממנה שכבה אחר שכבה של בד וחושפים את גופה היפה.
היא ניצבת לה עירומה במרכז החדר, שני גברים מסביבה והיא כה קטנה וחשופה באמצע, ומבט מאושר וחושש על פניה. היה נפלא כ"כ לחוש איך אני קושר את יד ימין לירך שלה ואיך צד המקביל נקשר, אך לא על ידי. חבל נוסף נכרך סביב צווארה האלגנטי והוא הורדה על ברכיה. הליטופים, משיכות השיער, תחושת החפינה והספאנקים רק המשיכו להתגבר וליבי נכמר עליה כשראיתי עד כמה היא כמהה לדבר האמיתי, עד כמה היא רוצה כבר לחוש לפחות אחד מאיתנו בפיה. כששאלתי אותו אם נגאל אותה מייסוריה, הוא דווקא העדיף לקחת את הזמן. היה בכך משהו עוצמתי, לדעת שכל רצונה ומהותה כעת זה רק לחוש זין ממלא את פיה ועדיין למנוע זאת ממנה.
כעבור דקות אחדות כנראה שנכמרו רחמיו, כי היא סוף סוף זכתה למצוץ את הזין שלו בזמן שהיא על ברכיה, ידיה קשורות והוא אוחז בשערה ומכתיב את הקצב. התפשטתי לי במקביל, לא עבר זמן רב עד שנעמדתי לידו והוא פשוט העביר את ראשה מהזין שלו לזין שלי וחוזר חלילה, כל פעם נותן לה לחוש זין אחר חודר לפיה הקטן בעוד שנינו מסיטים אותה כרצוננו מאיבר זקור אחד למשנהו.
לאחר סשן ספאנקים קצר בעוד שנינו מצליפים בה במקביל ואני משחק בה עם אצבעותיי (אם יש כ"כ הרבה ידיים מסביב, צריך לנצל זאת) הובלנו אותה בחבל שלצווארה לחדר השינה. אמרתי לא פעם שכל אחת יכולה להשפריץ וניתן לעשות זאת תוך פחות מדקה (רשמית אני טוען לשתי דקות, אבל זה סתם כסת"ח), אז לצורך ההדגמה פשוט השכבנו אותה על המיטה והוריתי לה לפשק את רגליה. הסבר קצר על התנוחה, מיקום האצבעות ובדיקה שהיא רפויה ורגועה נתנו את האות ולאחר כחצי דקה כבר ניתן היה לחזות בתוצאה הרטובה משפריצה לכל עבר. זה תמיד כיף, אבל לגרום למישהי לחוות זאת בפעם בראשונה זה עוצמתי כ"כ שלא ניתן לתאר זאת.
כשהיא עדיין הלומת השפרצה, התרנו את קשר הידיים שלה והעמדנו אותה בדוגי. אחד מאיתנו נשכב על ראש המיטה כשפיה נצמד לזין שלו והשני נעמד מאחוריה. התחלנו לזיין אותה במקביל, כאשר הוא חודר אליה פעם אחר פעם והיא מנסה נואשות לבצע שתי מציצות ברצף מבלי לגנוח. זה לא כ"כ עבד לה, אגב, אבל יש נקודות על השתדלות. היה כיף לחוש שיערה בין ידיי ואת קצב תנועת הגוף שלה, שנקבע לפי החדירות שלו לכוס הצר שלה. כעבור כמה דקות החלפנו עמדות וזכיתי לחדור אליה בפעם הראשונה. יש משהו בפעם הראשונה הזאת שאני זוכה לחדור למישהי שטרם חדרתי אליה, שעוד לא כבשתי אותה.
הפעם היא עוד הייתה עסוקה במקביל בלמצוץ זין וללקק ביצים, אך עדיין ניתן היה לחוש בה מתכווצת בחוזקה על הזין שלי בזמן שאני חופן את ישבנה ורואה את הזין שלי נעלם כליל בתוכה. גניחותיה התערבבו להן עם קולות המציצה כל פעם שחדרתי אליה מחדש. נהנה לראות את גופה מתפתל כל פעם מחדש. המשכנו לזיין אותה ככה כשאנו מתחלפים מידי פעם, עד שנתנו לה כמה דקות של מנוחה לאחר שהבנו שהיא זקוקה לכך.
קמתי לרגע לסלון, אך כששבתי ראיתי שהם ניצלו את זאת לזמן איכות יחדיו בו היא שכובה מקופלת על צידה עם הפנים אליו והוא מזיין אותה עמוק וחזק. לא רציתי להפריע לזיון הנפלא שהלך שם, אז שלפתי דילדו אנאלי קטן ולאחר שימון הגון התחלתי להחדיר אותו אליה. היא הגיבה אליו נפלא והוא פשוט היה בתוכה עוד לפני שהיא אפילו הבינה זאת. זה היה מעולה לראות אותה מנסה להבין בדיוק מה מתרחש בגופה בזמן שהוא מזיין אותה ואני מחדיר את הדילדו לישבנה הקטן.
הוא העביר אותה לידיי כשהוא סיים איתה. השכבתי אותה על גבה, הצמדתי את רגליה לחזה שלה ואת הרטט לדגדגן שלה והתחלתי לזיין אותה בדיוק ככה. יכולתי לחוש כיצד היא מתחילה לבנות את האורגזמה שלה יותר ויותר, איך הגוף שלה מתקשח, אך עדיין משתולל יותר, איך הקצב שלה מותאם לשלי ואיך היא נהיית יותר ויותר רטובה. הגמירה שלה לא איחרה לבוא, בעודה צועקת ומתחננת אם אכן נרשה לה לגמור. זו שלאחריה הייתה עוצמתית אף יותר.
תמיד ידעתי שהשילוב של דוגי עם משיכות בשיער וחניקה מתונה זה צירוף מנצח, אבל כשזיינתי אותה ככה בעודי אוחז בשערה ומושך את החבל שלצווארה, מחליט עבורה מתי לנשום ואיך, לא יכולתי שלא להבחין במבט שלו כשהוא התבונן בה. הוא פשוט הביט בה נסחפת למקום אחר וביקש ממני להמשיך. זה היה אחד הרגעים, שבאמת הבנתי שאנו פה כדי לעבוד ביחד ולא אחד נגד השני - הפרגון ביננו היה כן ואמיתי, כל אחד מאיתנו בא לחוות זאת כצוות ולא מתוך מחשבה על עצמו. לא היתה שם תחרות אגו גברית או כל שטות אחרת, אלא באנו לסחוף אותה למקום אחר שהיא לא ידעה שהוא אפילו קיים. אני באמת חושב ומאמין שעשינו זאת, אחרת היה קשה להסביר את הגופה היפה ששכבה על מיטתי, מביטה בתקרה ללא ניע וחיוך מבושם נסוך על פניה.
הוא גמר על פניה בזמן שהיא ליקקה לו את הביצים ואני עמוק בתוכה. לאחר מכן הושבתי אותה על הרצפה, הוריתי לה לרדת לי ומילאתי את פיה בזרע שלי.
כשהסעתי אותו לביתו ואז אותה, היה ברור לנו שחד פעמי זה לא יהיה...
יש כמה פתגמים שאימצתי לעצמי כדרך חיים מהעבר שלי. אחד מהם, שאני בהחלט משתדל ללכת לאורו, תמיד העדיף את זנב האריות על פני ראש השועלים.
ראשית, אין לי מושג מה נורא כ"כ בשועלים, אבל אין ספק שאריה נשמע הרבה יותר טוב מאשר שועל. אז שיהיה אריה.
שנית, הבעיה בזנב הוא שאתה לעתים חש שאתה "קופץ מעל הפופיק" או החשש שמתישהו מישהו יבין שאפשר להחליף או אף גרוע מכך - פשוט לוותר על הזנב. ועדיין, בסופו של יום, הדרך היחידה להתקדם זה לנסות, לנסות ולנסות. את העבודה הרגועה שלי החלפתי בסיר לחץ מסחרר רק כי האמנתי שעוד כשנתיים הידע שלי בתחום יהיה נרחב בהרבה וברמה גבוהה הרבה יותר. אז ויתרתי על נוחות, מעט כסף ושעות שינה רק כדי שלעתים אחשוש לטעות טעות אחת שתוביל לפיטוריי. ולא בכדי, כמובן, טעות שלי (או כל גורם אחר מקביל אלי) בד"כ עולה לחברה עשרות אלפי דולרים. אז אמנם משלמים לי בהתאם, אבל הלחץ הזה שטעות אחת שלי יכולה לגרום לנזק כה גדול ואח"כ אף לשינוי מעמדתי בחברה מאד לא מרגיע אותי. מאידך גיסא, זה מה שגורם לי לבדוק כל דבר שאני עושה פעם, פעמיים ושלוש. כן, כנראה שNo pain no gain מעולם לא היה נכון יותר וככה זה בכל תחום שהוא.
שלישית, לאור חיפושי אחר שדרוגים ראויים, החלטתי גם לשדרג את משפט חז"ל המצויין לעיל והגעתי למסקנה שאני צריך לעמול כדי להיות רעמה. כן, רעמה. לא רוצה להיות שחקן קולנוע ולא רוצה כל חיי להסתתר, אבל גם לא זנב שחושש לחייו ולא איזה ראש וראשון שצריך לעבוד יום וליל כדי להגיע לשם. רעמה - גם יפה, גם מיקום נפלא וגם נשמע מרשים. מה רע?
אז אם יש לכם ספק כלשהו אם לעבוד בחברת הייטק שמגלגלת מליונים או לא, אני ממליץ על ספרנות. שקט, שעות עבודה נוחות ומבט מיוסר על ספרנית סקסית תמיד היה סוג של פנטזיה (חבל רק שאין כאלה במציאות).
דווקא כשהקריירה שלך מתפתחת, שהצעות השכר גדלות ונראה לך שאתה עולה על דרך המלך של הקריירה שלך, אינך יכול להתכחש לתחושה שמלווה אותך - זה לא משנה כמה תרוויח, איכשהו הנטו שלך ישאר בערך באותו התחום. וכן, זה רק מחמיר כשדירוג השכר עולה.
יתכן ותגידו שאלה צרות של עשירים (תרתי משמע), אך זה עדיין מבאס לקרוע את התחת לאורך השנים בלימודים, לצבור ניסיון ואז כשאתה בא לקטוף את הפירות לגלות שמס הכנסה, ביטוח לאומי ושות' רוצים את חלקם בעסקה. ואיכשהו התחושה היא שחלקם בעסקה גדולה מדי, בעיקר לאור מה שאתה מקבל בתמורה מהמדינה.
אז אנחנו לא חיים בשווייץ, שוודיה או כל מדינה שליווה אחרת ואכן יש כאן הוצאות עצומות על בטחון, שמסופקני אם קיימות במקום אחר בעולם, אבל עדיין אי אפשר להתעלם שיש פה משאבים אדירים שהולכים למקומות מאד ספציפיים וכל השאר נאלצים להסתפק בפירורים. לעתים התחושה היא שאנו מדינת רווחה קפיליסטית - משלמים מסים כמו מדינת רווחה, אך מקבלים שירותים כמו מדינה קפיטליסטית. כמה נפלא.
אבל למה סיפרתי את כל זה?
ראשית, אני כעת מחשב את עניין כדאיות הליסינג וזה באמת די מתסכל שגם פה מס הכנסה רוצה את חלקו. כן, כמה מפתיע.
שנית וזה העיקר, נזכרתי בבחור שהחליף אותי בתפקיד הקודם - חרדי שזה היה תפקידו הראשון בתעשיה. אדם נפלא שהחליט להשלים בגרויות, לעשות תואר ראשון ובא על שכרו. עד כאן הכל באמת נפלא, אבל מאד אהבתי את התגובה שלו כשהוא גילה כמה מס הכנסה וביטוח לאומי נוגסים בברוטו שלו. פתאום כבר לא היו שם זעקות על כך שצריך לתקצב יותר ישיבות, גם לא היו מחשבות על להגדיל את קצבאות הילדים, לפתע הוא חש כמה מתסכל זה לעבוד קשה כל יום ולגלות ששליש משכורת שלך (לפחות) נלקח למטרות אחרות שלא ממש משרתות אותך. ואז הבנתי שזה בדיוק מה שהייתי מאחל לכל אוכלי החינם - שיעבדו קשה, ירוויחו היטב ויגלו בדיוק כמה אוכלי החינם (שהם ביניהם) בולסים על חשבונם. מסופקני אם הם אכן יחושו כה נפלא לאחר מכן.
לאחרונה משטרת ישראל דיווחה, כי חלה עליה תלולה במספר המקרים בהם היתה קריאה לחלץ בני זוג שאחד מהם נמצא קשורים לאזיקים במהלך "פעילות מסויימת" ולא הצליח להשתחרר. השמועה הנ"ל בהחלט הגיעה לאוזניי וגרמה לי לתהות רבות בנושא מאחר ולפני זמן רב זנחתי את עניין האזיקים. כן, התלהבתי מהרעיון מאד בהתחלה, אבל אח"כ גיליתי את אהבתי האמיתית - חבלים.
מאז שאני זוכר את עצמי אהבתי אוריגמי - זה תמיד היה נורא ישר ואלגנטי, קיפולי הנייר היו כה מדוייקים ולבסוף יצאה צורה כה נפלאה מאותו נייר פשוט וחסר תוכן שהיה לפני כן. וכן, תמיד חשתי את תחושת הגאווה שזה מעשה ידיי להתפאר (עד שמישהו היה יושב על זה "בטעות", אבל זה דיון לזמן אחר). מפה לשם ומשם לפה, חלפו להם השנים ואהבתי לאוריגמי לא פחתה, אך מצאתי את עצמי עם זמן מועט יותר לתרגל את תחביבי זה. מה שלא ידעתי שיקרה, זה שאמצא את עצמי מתעסק במשהו דומה אבל שונה לחלוטין בהקשר אחר: בונדג'.
אני מסופק אם יש מקבילה כלשהי בעברית לBondage. שעבוד או עבדות זה התרגום שהמילון יזרוק, אך מדובר פה במשהו אחר לחלוטין - באמנות שבסופה נוצר קשר יפה על גוף יפה אף יותר ובתחושות המדהימות שנלוות לכך. הקשירה היא אמצעי כדי לגרום למי שאיתי לחוש חוסר אונים בטווח המיידי, אך בעיקר להרגע; אל תחשבי מעתה על איך את נראית כרגע, אל תחשבי על מה את צריכה לעשות (כי את במילא קשורה), פשוט עצמי את עינייך והתרכזי במה שאת חשה - במגע שחולף על עורך, בנשיקות הרכות, בליטופים העדינים או לחלופין בתחושת הריתוק למיטה, בתשוקה החייתית ובחדירה העמוקה הזאת שגורמת לך לגנוח בעונג מהול בכאב. בשורה התחתונה זה היינו הך - תחושי. תני לי לעשות את העבודה והתרכזי בתחושותייך. הגיעי למקום הכי רחוק שיכולת לאחל לעצמך ובתחושות הכי עמוקות שמתפוצצות בראשך ופשוט תני לגוף שלך להוביל אותך במקום שתובילי אותו. כה פשוט וכה טבעי.
ואת זה, למקרה ותהית, אי אפשר להשיג עם אזיקים בלבד. אזיקים הם קשים, קרים ומאד לא נוחים. חבלים, לעומת זאת, הם נעימים למגע, לא לוחצים ובעיקר מחבקים. הם יגרמו לך לחוש שמשהו עוטף אותך, מגביל אותך כשצריך, אך דווקא תומך ויותר מכל - תהליך הקשירה לעצמו הוא משחק מקדים נפלא וכה אומנותי.
אז פעם הבאה נסו להתקדם לחבלים. זה הרבה יותר אירוטי, מרגש ואומנותי. כן, צריך קצת זמן וללמוד איך לקשור נכון, אבל היום כבר ניתן למצוא הכל באינטרנט ועם מעט חיפוש אפשר להפוך לקושר בסיסי בעזרת כמה אימונים.
הרי לכם הקשר הכי פשוט עלי אדמות (והוא אפילו לא קשר):
"זאת תהיה הפעם האחרונה" היא אמרה לי ואני לא ידעתי איך לאכול זאת.
התשוקה שבוערת בין שנינו בערה לה גם באותו לילה שהתכנסנו בו בביתה. ישבנו ודיברנו על הכל כהרגלנו. אנו כבר שני ידידים ותיקים המכירים אחד את השניה מראש ועד זנב וללא כל עכבות שהם. אחרי שניסינו להיות יחדיו בקשר זוגי ולא צלחנו המשכנו את המפגשים המיניים שלנו. זה היה די ברור שזה יקרה, כי קשה לשנינו למצוא פרטנרים ראויים; הקצב שלנו חזק ואגרסיבי כ"כ, אנחנו מחזיקים שעות ויודעים שובע רק כשאחד מהצדדים מתעלף והשני קרוב לכך וכן, גם העובדה שהיא היתה מאד גמישה לא הזיקה, ממש לא.
אבל ככה זה - מנסים, אבל כשלא הולך צריך להמשיך הלאה, וכך בדיוק היא עשתה. היא יצאה והכירה לה בחור חביב והם התחילו לצאת באופן רציני. הכל קרה כה מהר שאפילו לא הבנתי כראוי את שהתרחש מול עיניי, כי תוך שבוע וחצי מאז שהכירה אותו היא כבר היתה בזוגיות ותקופת ההוללות שלנו פגה לה כך פתאום. אז המעשים אמנם חדלו, אך הפנטזיות השתוללו להן, ותמונות שהיא שלחה לי מידי פעם רק הטריפו אותי אף יותר. וכך נוצרה לה סיטואציה בה אנו לא עושים מאומה, אך במוחינו מתרחשת לה פעילות מינית שלא היתה מביישת אף סרט אירוטי דל תקציב או פורנו רב תקציבי. כן, הבחורה הגמישה והבחור עם הזין הגדול תמיד עולים הרבה.
בכל אופן, ככה חלפו להם הימים, אך באותו לילה בו היינו לבד כבר לא יכולנו להתעלם מכך. השינה המשותפת רק החמירה את המצב כשאני מחבק אותה קרוב אלי וחש את זקפתי נצמדת לגבה. אין לי ספק שהיא הרגישה כל תנועה שלי באותו הלילה בו אכן התנהגנו כראוי. יחסית.
בבוקר הסיפור היה כבר שונה: היינו עייפים מחוסר השינה, מהחרמנות ומהזקפה/רטיבות שלא פוסקים להם. היא תמיד היתה החלטית יותר והחליטה פה אחד (הפה שלה) - "אנחנו עושים את זה בפעם האחרונה וזהו. אח"כ אין שיחות שובבות אל תוך הלילה, אין תמונות חושפניות (ובטח שלא כאלה עם אביזרים מגוונים וממש מחרמנים) ובעיקר חסל סדר פנטזיות." כמובן שלא אהבתי את הרעיון, אבל אי אפשר להמשיך ככה וזה נשמע כמו הרע במיעוטו.
שתי שניות אחרי ההחלטה כבר לא היינו צריכים להוסיף מאום. כל אחד מאיתנו מכיר את השני על בוריו ויודע בדיוק מה צריך לעשות ואיך: היא הסירה את תחתוני הבוקסר הצמודים ממני בחופזה, ירדה על ברכיה והתחילה לרדת לי. היא עושה זאת בדיוק כפי שאני אוהב ולמדה זאת במהלך השנים - מתחילה לאט לאט מהביצים ועולה למעלה עם הלשון, בונה את הזקפה שלי באטיות ועדיין מטריפה כל חלק בי. היא עולה עד הכיפה, מכניסה אותה לתוך פיה ברכות ואז מחדירה כמה שהיא יכולה מהזין שלי עד שהוא מגיע לגרון שלה. היא נעצרת שם לרגע, מוציאה אותו באטיות מחרמנת ויורדת חזרה לכיוון הביצים. היא עושה זאת פעם אחר פעם, גורמת לי לחוש כל מ"מ מהלשון שלה על הזין שלי ומתחילה להאיץ לאט לאט. היא כל פעם עושה זאת קצת יותר מהר וקצת יותר חזק, היא יודעת בדיוק מה לעשות ואיך, איך לשלב את היד עם הפה, איך לעשות את התנועה הסיבובית הזאת עם היד והפה יחדיו שעוטפת לי את הזין וגורמת לי לחוש זרמים בכל הגוף, ואם לא די בכך, אז היא גם מידי פעם יורדת לשחק בביצים שלי עם הפה שלה בזמן שהיא משפשפת עם היד שלה את הזין שלי. היא עושה זאת כל כך הרבה זמן עד שאני כבר מאבד את ההכרה, אבל שנינו יודעים שזה רק הספתח, כי כשהזין שלי כבר קשה כ"כ אני פשוט אוחז בה ומשליך אותה על המיטה. אני מתקרב אליה, מתיישב על ברכיי על המיטה ומפשק את רגליה לצדדים. אני אוהב שהיא כה גמישה, אני פשוט מפשק אותה לצדדים ומצמיד את רגליה משני צידי גופה באזור הכתפיים שלה. אני לא חושב יותר מדי ופשוט מניח את הזין שלי בפתח הכוס שלה, מטריף אותה קצת ואז חודר אליה באטיות שגורמת לה לגנוח גניחה ארוכה ומתגברת בזמן שאני ממלא את הכוס שלה עם הזין שלי. אני מכניס אותו עד הסוף, נותן לה לחוש אותי ממלא אותה, לגרום לה להבין שהיא עוטפת אותי חזק כ"כ בתוכה ואז יוצא ממנה לאט לאט. אני יוצא לאט ונכנס מהר, יוצא לאט ונכנס מהר, עושה זאת פעם אחר פעם. אני יכול לחוש את הקרבה של הגמירה הראשונה ואני פשוט ממשיך לשמור על קצב זהה, כזה שיגרום לה למשוך עוד קצת את הגמירה שלה ואז להתפוצץ עם הגמירה הראשונה שלה להערב על הזין שלי. זה ממשיך ככה פעם אחר פעם, בלי הפסקה, בקצב קבוע, וזה רק גורם לרעידות בכל גופה להתגבר, לצרחות שלה להפוך לחזקות יותר ויותר ובעיקר לכוס שלה להתכווץ על הזין שלי בזמן שהיא מתחילה לגמור. אני ממשיך לזיין אותה בקצב קבוע שמביא אותה לגל של גמירות, פעם אחר פעם, עד לרגע שבו היא תתחנן לכמה דקות של הפסקה.
את המנוחה אני מנצל כדי להעביר את ידיי על גופה המותש בעודה מרחפת לה במקומות עליונים, חש כיצד הנשימה שלי מסתדרת ואז פשוט מעמיד אותה בדוגי. אני נצמד אליה מאחור, אוסף את שיערה ואוחז בו בחוזקה בזמן שאני חודר אליה. אני מתחיל לנוע בתוכה בעודי מאיץ את הקצב. בכל חדירה אני מושך אותה אלי, מונע ממנה לזוז עם הרתע של הגוף שלי שנדחף לשלה ואם לא די בכך, אז גם מנחית ספאנק על כל אחד מישבניה ביד האחרת - פעם בימין ופעם בשמאל. אני יכול לחוש איך הגניחות שלה מתגברות שנית, איך היא מתחילה לעלות על גל גמירות נוסף, כזה שגורם לה להתכווץ עלי פעם אחר פעם ואיך הגופים שלנו מתחילים לדבר בקצב משלהם בעודם מתחברים ומתפרקים, מתכנסים ומתבדרים. הגמירות שלה מהוות קטליזטור לאורגזמה שמתחילה להתהוות בתוכי, אך עדיין בראשית דרכה. הצורך שלה בהפסקות מידי פעם מביא אותי למצב שבו אני מפסיק, מסובב אותה אלי ונותן לה למצוץ את הזין שלי, להנות מהטעם שלה שמציף אותו, ואז לחזור לתוכה וחוזר חלילה. כשהיא נצמדת אלי בגמירה האחרונה שלה, אני מבין שהיא זקוקה למנוחה נוספת, אותה אני מנצל כדי להשכב לצידה. אני מצמיד אותה אלי ונהנה ממגע גופה, מחבק אותה חזק וברגע שהיא רגועה מספיק חודר אליה שנית כשאנו בכפיות. אני מזיין אותה ככה בעוד יד אחת שלי אוחזת ברגל שלה ומגביהה אותה והשניה מחבקת אותה וחופנת את השד שלה. אני יכול להרגיש הפעם את הנשימות שלה כה קרובות, את הרעידות הקטנות ואת הרטט האדיר שמתרחש בכל גמירה וגמירה שלה. באיזשהו שלב היא מניחה את ידה בעדינות על הירך שלי ואני מבין שהיה לה די והיא לא מסוגלת יותר.
אני לא צריך להוסיף מילה, כי היא פשוט משעינה אותי על הגב, מפשקת את רגליי ומתיישבת ביניהן. היא מתחילה למצוץ את הזין שלי, לעטוף אותה עם השפתיים שלה ובמקביל לחפון אותו עם האצבעות שלה. היא מאיצה את הקצב וגורמת לקצב נשימותיי להאיץ לפי קצב תנועותיה. היא כבר יודעת בדיוק מה יגרום לי לגמור כששתי ידיה נחות אחת מעל השניה על הזין שלי והפה שלה משלים את החסר עם החלק העליון שלו. היא מסובבת את שתיהן בזמן שהיא משפשפת את הזין שלי, מלקקת את הכיפה של הזין שלי ויונקת אותה יותר ויותר חזק. היא כולה מתרכזת רק בגמירה שלי, ברצון הכן והעז לחוש את הזרע שלי בתוך הפה שלה והידיעה הזאת בדיוק היא שגורמת לי להתפוצץ ישר בתוכה ולמלא את חלל הפה שלה בכל טיפת זרע שלי. היא תמתין ככה, עם הזין בפה שלה, עד שהרעידות שלי ירגעו. היא תלקק את הקצה עם הלשון ותבלע את זה, לא לפני שתהנה כמה שניות מהטעם.
היא תתקרב אלי ותקרוס. שנינו נרדם מחובקים ככה בפעם האחרונה, כי מעכשיו היא בזוגיות נורמלית ומאושרת. כזאת שבה עושים סקס חצי שעה ולא חצי יום ובה אף אחד לא בוחן את הגמישות שלה עד גבול הקצה. כן, קשר מאושר ומשעמם. בדיוק כזה.
את הנהירה למגורים אחר תל אביב אני לא כ"כ אבין. אני לא רואה את עצמי חוזר מהעבודה ומחפש אחר חניה במשך שעתיים. גם ככה אני מבלה יותר מדי זמן בעבודה, בדרך אליה ובחזור.
ועדיין, כל אחד ששומע על מקום העבודה שלי ומניח מהי המשכורת שלי, תמה תמיהה כנה על היותי "תושב חוץ". כן, ככה קוראים לאנשים שלא גרים ממש בתוך ת"א. לא יאמן. וזה לא שאני גר בחדרה או בב"ש, אני בסה"כ מתגורר לי בדירה חביבה ויפהפיה בראשון לציון. משהו שבת"א לא ראיתי מעודי (איכשהו כל הדירות הקטנות שם נראות כאילו הרגע הן שועתקו מאיזה גטו) והעונג המפוקפק אף היה עולה לי כפליים.
זה לא אומר שאני נהנה לנסוע כל יום לעבודה במשך שעה, כמובן, אבל יש דברים שאני מוכן להתפשר עליהם יותר ויש פחות. דירה נאה - פחות. אז כן, ברור שאני כנראה אבדוק דירות קרובות יותר לת"א ואף בתוך בת"א לקראת סוף השכירות, אבל ידוע, ברור ונהיר לי כי הסיכויים שאמצא משהו שפוי באזור גדוש הפיח שעונה לשם ת"א הוא די קטן. אז טוב לי היכן שאני ובעיקר שאני יכול להחנות את המכונית שלי מול הבית ולנשום אויר צח ללא צופרי אוטובוסים. גם אם זה אומר שאאלץ כל יום לנסוע עוד כחצי שעה לעבודה לכל כיוון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: