יום שיש בשעה 7 מתחת לבית של עומר. תבואו. לבושים בבגדים שאפשר להרטיב ומצוידים במכונת השפרצות משומנת היטב.
הולך להיות פצצות לגבות.
היום באתי לביה"ס בשביל שיעור הסטוריה שבו לא עשיתי כלום.
זה היה מעצבן.
פשוט באתי בשביל כלום.
התעוררתי ללא סיבה.
בעע...
יום ראשון יש מתכונת בלשון. אני כל כך לא הולך לעבור אותה שזה ממש מלחיץ.
אבל אני עדיין לא יושב ללמוד. אני ממש טיפש.
אני אצטרך עזה ללמוד לדעתי.
נראה כבר אם אמצא עזרה.
היום מפגש סידס חיפה. יהיה סבבה. אני אפגוש הרבה אנשים שלא ראיתי יחסית הרבה זמן.
נדבר על מה שהיה השנה ואז נתכנן לשנה הבאה.
אני לא מאמין שזה כמעט שנה מאז שנסעתי לסידס.
כל חודש בערך יש לי חלום שונה על זה שאני חוזר לשם.
לפעמים אני רואה את כל החוויה עוד פעם, כוסאמא של התת-מודע שלי.
לפעמים אני חולם שאני חוזר לשם כפי-אס.
פעם חלמתי שחזרתי כפי-אס ואביב בא איתי.
כל פעם שאני מתעורר אני מתעורר בתחושה של "יש! זה היה אמיתי!" ואז שוב מבין שזה לא וזאת תחושה נורא מוזרה.
אני כל כך הולך לחזור לשם שנה הבאה ואף אחד לא הולך לעצור אותי.
יותר מזה. קימי, השנה, כשתיהי שם, 2 חברים שלי יבואו לבקר את הסשן שלך. שמם אוהד דורון ודניאל המל.
הם יבואו לבקר במחנה באמצע המחנה ואת תראי אותם ותדעי שהם מהסשן שלי והם גם יחפשו אותך.
הם שניהם חברים ממש טובים שלי. זה יתן לך גם תחושה של בית. ככה לפחות אמרו לי אנשים שחברים שלהם באו לבקר כשהם היו שם. זה יוסיף לחוויה. אולי עוד תכירי אותם לפני.
קימי...את הולכת כל כך ליהנות. אני מקנא בך כל-כך. הייתי מת להידחף לתוך המזוודה שלך.
אני כל הזמן חושב על העתיד. זה טיפשי.
איך אני אהיה בעתיד. איפה אני אגור.
זה מוזר לי. אף פעם לא חשבתי על זה עד הימים האחרונים.בעע.
יותר מאוחר, פוסט על מישהי מאוד מיוחדת.
לילה טוב והמשך צפייה מהנה.ג'וני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
