היום ה-מי-יודע-כמה של המלחמה ואחנו שוב מזנקים לתוך החדרים המוגנים.
ובבוקר עוד חשבתי שמר נסראללה שכח מאיתנו טיפה...אז טעיתי.
ההרגשה הזאת כששומעים את התחלת הסירנה זאת הרגשה בלתי ניתנת לתיאור.
ישבתי וקראתי ספר, הארי פוטר והנסיך חצוי הדם, ופתאום הצליל. אני שומע אותו חזק, והלב שלי החליט שהוא בקרקס! 5 סלטות וסלטות חזרה.
נכנסתי לחדר. קראתי לטורי. הפעלתי את הרדיו. אין נפילות...יצאתי.
פתאום, עוד סירנה! WTF???
והפעם היה פחות לחוץ כי כבר הייתי בחדר. אבל הפעם היו נפילות...
2.
בקרית חיים.
עם כל הלחץ הזה.
כל הסיוט הזה.
כל הדברים שקורים פה,
יש דבר אחד שאני בטוח בו.
אנחנו ננצח.
עם ישראל חזק עכשיו יותר מבעשור או שתיים האחרונים.
אנחנו מאוחדים בדעה ויודעים יפה מאוד שלא משנה מה החיזבללה ינסה אנחנו נישאר מאוחדים.
הסיוט הזה יגמר בקרוב.
אנחנו נצא מנצחים.
אנינו נראה לעולם שלא נוותר על המקום הקטן הזה שאנחנו גאים לקרוא לו בית.
ולא משנה מה ינסו להפיל עלינו מלמעלה.
אנחנו ננצח.
לילה טוב ותשמרו על עצמכם. ג'וני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
