אחלה טרמפולינות...
היה יום טוב בסך הכל...
אוכל טוב... הרבה אנשים...
כמה גילויים מפתיעים...
אבל לא נורא...היה טוב...
פיספסתי את וינוגרד...אני אתעדכן מחר...
לא יודע לא יודע לא יודע...
מה שעובר לי בראש כל כך אכזרי ולא מתאים לי...
אני לא רוצה את זה,
לא צריך את זה,
וזה לא מתאים לי עכשיו...
סתם הסתכלתי אחורה...
בחושך...
הדבר הראשון שראיתי זה את טורי...
ושוכבת לה שם בתנוחה אופיינית...
רגליים קדימה...
נוחרת הת הנחירה שלה...
ואז זה הכה בי...
זאת לא היא, זאת הספה של אחי הקטן...
וואו...זה כאב.
לאחי היה יומודלת...
יחסית לילד בן 4 יש לו תפיסה מדהימה ויכולת לא מובנת להבין דברים.
יש לו מוטוריקה של ילד בן 6 והוא כבר יודע לדבר הרבה אנגלית...
איך הזמן עבר לו...
רק 4 שנים, שנראים לי כל כך הרבה...
אני לא יודע איפה הייתי היום אם אמא לא היתה מחליטה לשמור אותו...
לא יודע...
אבל בטח לא כאן.
אני יודע מתמתיקה...
לעזאזל הגיע הזמן...
וזה לא שאני מתחיל להבין...זה שאני מסכים להבין...
אשכרה הלכתי לנסות לפתור תרגיל והצלחתי...
למה?
לוידע...כנראה שאני יודע יותר ממה שאני חושב...
אולי יהיה מוצלח יום שישי...רק אולי...
אני מעז לקוות...
לילה טוב והמשך צפייה מהנה. ג'וני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
