such alot of technicalities,
Such a repeating routine.
It's wake up, school, home, boredome, sleep, wake up and so on...
eventually exhaustion will take over.
I am so tired...
The only thing that keeps me awake are those little routine breakers .
well...that and the biggest routine breaker that I had in two years.
camp.
המחנה היה חוויה בשבילי,
אלו שקראו את "פוסטי סידס" שלי יודעים עד כמה. לאלה שלא קראו רדו ללינקריה פה משמאל...
בכל מקרה...כתבתי 2 והתחייבתי לשלישי...
משום מה, אין לי חשק לעשות שלישי...במיוחד כי אני לא אותו בנאדם שכתב את שני הפוסטים ההם...
אני שונה, ויחד איתי גם השתנתה המוטיבציה לכתוב את זה...
מה שכן הבטחתי לעצמי ועכשיו גם לכם הבטחה קטנה...
אני הולך לקחת איתי דפדפת למחנה...
לקחת איתי ולכתוב יום אחורי יום כאילו אני כותב לבלוג...
כאילו בשביל שאני אוכל לכתוב על הכל פה...
וככל שאני חושב על זה יותר אני מבין כמה הרעיון הזה טוב...
המחנה היה פצצת רגשות בשבילי...
האמת שמאז המחנה אני בנאדם נורא רגיש...
למה? לוידע... אבל זה מה יש...
הבלוג הזה עוזר לי להתפרק מבחינה רגשית...
והרי לא יהיה לי אותו בארה"ב...
ולכתוב יעזור לי להתפרק גם שם מבחינה רגשית וככה אני אוכל לצאת משם עם "יומן מסע" כזה וחומר כתיבה לבלוג...
מצוין!
countdown: 31
לילה טוב והמשך צפייה מהנה. ג'וני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
