נגמר מתמטיקה להשנה...
אני הולך לביה"ס מחר במטרה אחת: לא להסתבך.
אחרי זה בחמישי אני מגיע רק לתנ"ך ובשישי אני בתל אביב, שבת לומד כמו מטורף (גם בחמישי) ואז ראשון בגרות בתנ"ך ואז אני לא בא לביה"ס עד לתעודות...
ובאמת באמת שלא אכפת לי...
החלטתי וזהו...
אני הולך על זה מחר...
מחר!
כי זהו...
נמאס לי לחשוב על זה כל הזמן...
אני הולך להגיד לה לבוא מחר לסרט והיא תבוא כי אני אגרור אותה ואחרי הסרט נדבר
ואני אסגור את העניין הזה אחת ולתמיד...
אם זה כן אז וופדידו...
אם זה לא אז אני אתגבר...
כי אני יכול...
וכי זה הכי לא הזמן להיות מבואס...
וזהו זה!
פשוט זהו זה!
עכשיו מה שנורא יושב לי בראש זה PSיות...
הפוקוס שלי פשוט השתנה לחלוטין, 180 מעלות, ועבר לPSיות...
אני כל כך מתרגש וכל הזמן חושב על כמה החוויה הזאת הולכת להיות שונה...
וכמה אני לא אתאכזב מזה...
וכמה אני לא אתן לזיכרון הזה להיעלם אפילו לא חלקית כמו שנתתי לפעם הראשונה...
זה לא ששכחתי את הפעם הראשונה...
להיפך, אני זוכר אותה בטירוף...
אבל הדברים הקטנים ששווה לזכור למרות שאין להם חשיבות מטורפת... הם נעלמו...וזה חבל לי...
Im gonna hold on to every memory out there...
countdown: 27
לילה טוב והמשך צפייה מהנה. ג'וני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
