להרגיש שהכל כל כך קרוב...
שהחוויה הזאת קרבה מרגע לדודלי...
רק לעבוד על החוברת הזאת מביאה לי בומים של התרגשות...
התרגשות יתרה...
הבומים של ההתרגשות האלה רק מעצימים הרגשה של לחץ...
אזור הלב שלי כבר התחיל לכאוב מרוב דגדוג של לחץ...
זה פחד מתמשך...
כמעט אימה...
רק חבל שאחד האנשים שהכי כיף לי לדבר איתו על הדברים האלה פשוט מדלג עליהם ועובר הלאה...
זה לא שאני רוצה שהוא יהיה מרוכז רק בבעיות שלי...
זה כשהוא מראה אכפתיות ואנחנו מתחילים לדבר על זה, הוא כמו מתייאש באמצע ומוותר...
לא רוצה שתוותר...
רוצה לדבר על זה...
זה יקרה...ביום שלישי...
כי זה צריך לקרות...
כי אני רוצה שזה יקרה...
זה יקרה...
מחר בגרות תנ"ך...
יהיה טוב...
countdown: 23
לילה טוב והמשך צפייה מהנה. ג'וני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
