וזה עדיין, אפילו כשזה כל כך קרוב, זה עדיין בלתי נתפס...
משפט פתיחה, קו, טקסט חסר משמעות, קו, טקסט אחר, קו, ברכה זחוזרת על עצמה, שגרה...
מחר יהיה השובר שגרה...
מחר יהיה הדבר שישנה את החיים שלי פעם שניה...
אני כבר יודע, לא מצפה- יודע-, שזה הולך להיכנס בי כל כך חזק...
שזה הולך לבוא לי בבום, אפילו שעברתי את זה כבר...
כל מה שאני יכול להגיד זה הואה.
וויתור במילים זה לא וויתור של הנפש...
לא וויתרתי...
או שכן וויתרתי...
זה לא ברור לי, ויותר מכל זה כואב...
אני רק מקווה שהחוויה תעזור להתגבר ולשכוח...
זה לא יהיה העדכון האחרון שלי עד הנסיעה, אני מקווה.
מה שכן, זה יהיה העדכון האחרון שאני כותב ללא התרגשות יתר...
מחר זה יהיה עדכון עם פרטים לגבי איך תוכלו לשלוח לי מה כמה ולמה אם באמת יהיה בא לכם לעשות את חווית המחנה בשבילי או אלון או אנה טיפה יותר מתוקה...
חצי ירח.
countdown: 1
לילה טוב והמשך צפייה מהנה. ג'וני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
