Pleas Don't Stop The Music ;-)
עוד בלוג של מישהי שיש לה בבית מקלדת. |
| 4/2013
שכונה לילית
היא יוצאת מהבית בצעדים כבדים. מגפיים צבאיות מכסות קצה של ג'ינס שחור שחונק בגאווה רגליים רזות. ז'קט עור שחור עוטף את הלב השחור כשחתול שחור עובר לידה. השיער השחור שלה מתנופנף ברוח של הלילה השחור. היא כמעט בלתי נראית. כמעט. מספיקות זוג עיניים זוהרות שייגרמו לה לבלוט בלילה השכונתי. צעדיה חפוזים וגדולים, פניה רגועים. עיניה בוחנות את השכונה בדאגה, גלגלי מוחה מסתובבים בקצב מטורף. אוזניה דרוגות למשמע זעקת קרב. רגליה מוכנות להכות, אגרופיה קפוצים. היא מביטה בספסל בחשד, כאילו רוח רפאים ישובה עליו, מוכנה לזנק עליה ולגזול ממנה את פעימות ליבה. היא מביטה במכוניות הריקות, האפילה מתגודדת סביבם במעגלי ריקוד עליז ועייף. היא שומעת רשרוש מכיוון השיחים וליבה מתחיל לפעום מהר כמו פעם, אגרופיה משתוקקים להכות. החתול השחור יוצא משם בחיוך מטורף, שנדמה לה שהוא פרי דמיונה ההזוי. ראשה מסתחרר כשהחתול מתקרב אליה בצעדים כבדים ואיטיים. החתול נעצר מולה בעמידת קרב, ואז מתיישב ומלקק את כפותיו כחתול בית רגיל. היא מביטה בו בבלבול. מכונית מדליקה פנסים, ותוך שניות ספורות החתול נח דרוס על הכביש, יללתו מהדהדת ברחבי השכונה, ויד מושכת אותה פנימה, לתוך המכונית. "היית צריכה לראות את זה בא", הוא לוחש לתוך אוזנה, הבל פיו עושה לה צמרמורת, כשהסכין מלטפת את גרונה, וידו חונקת את גופה. כשהמכונית נוהמת ומייד מזנקת קדימה, אחרי מטרה מיותרת. "היית צריכה לצפות לזה", הוא לוחש שוב, ומשסף את גרונה השברירי, אלפי טיפות דם בורחות החוצה, אל עבר מאהב קטן, אל עבר הסכין.
| |
| כינוי:
מישהי עם מקלדת מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
