באחת המסיבות הכירו לי אותך,

לחצנו יד,היי וביי..

שום דבר מזה לא ממש נצרב לי בתודעה

אחרי שבועיים נפגשנו שוב,

סופשבוע,חבר'ה צעירים,וילה בצפון,בריכה,אלכוהול..

רוב הזמן בילית עם החבר'ה המבוגרים יותר במתחם של הסנוקר,כמעט ולא יצא לנו להיתקל.

שבת בצהריים,

בריכה קרירה ושמש לוהטת..השילוב המושלם!

עליתי על בגד ים ופניתי לכיוון הבריכה,שם ישבת..

קשה לפספס אותך-

מטר תשעים ומשהו של שרירים חטובים וצלויים טוב טוב נחים על שפת הבריכה ואיזשהוא 'כח עליון' דחף אותי בעל כרחי לפתח איתך שיחה

(עכשיו כשאני חושבת על הביטוי 'כח עליון' בהקשר שלך אני מחייכת לעצמי..:)

אני: למה אתה לא נכנס לבריכה?

אתה: אני לא בטוח שזה מותר בשבת...

***בום***

לא היה לך מושג איזה פצצה הפלת עליי,אני בטוחה!

אם היית יודע אולי היית ממציא תירוץ אחר..

בסיטואציות כאלו כל הפיוזים שלי נשרפים ואשכרה נהיה לי קצר במח,כל ה'גירסא דינקותא' שלי כאילו מקבלת שוק חשמלי ומתעוררת לחיים ואני מתחילה לשפוך הלכות בשטף מעורר השתאות שגורם לכל צופה מהצד לשפשף עיניים בתמהון ולצבוט את עצמו כדי לוודא אם זו באמת הבחורה בבקיני שנשמעת כמו מרצה בערכים..

במחשבה שניה,אם היית יודע היית דואג שזה יקרה קודם :)

אחרי שעתיים של פילפול הלכתי שבהן 'קידשנו את הבריכה' כדבריך כבר התחלנו למשוך תשומת לב,חברים התקבצו סביבנו -והרי לכולם בערך יש את אותו רקע שאוהב להתפרץ בסיטואציות האלו- וכל אחד שעבר לרגע,הציץ ונפגע,תרם את חלקו והמשיך הלאה..

ורק אנחנו נשארנו יושבים ומשהו מוזר הסתובב לי בבטן ולא נתן לי לקום..