בשביל חלק מהאנשים זה סתם שם של משרד קטן ואפל שמחליפים בו דולרים,יורו,ין או גריבנה..

אבל בשביל אנשים מסויומים זו מילה שמקפלת בתוכה את כל העולם שלהם!

את כל מה שהיה וכבר איננו,את כל מה שהם בעצמם היו וכבר אינם..

שינוי - - -

אני די חדשה בישארבלוג אבל לא יכולתי לחשוב על דרך טובה יותר להציג את עצמי..

אני חני ואני אוהבת שינויים!

הם נותנים לי תחושת כח,תחושת שליטה על החיים שלי,כי כזאת אני,קונטרול פריק מטורפת..

**

נולדתי למשפחה חרדית

היום אני מסתובבת בשורטס וגופיה וזה סבבה לגמרי,

אבל כשאנשים מהעיר שלי שומעים שאני הבת של ** פתאום זה לא כזה סבבה,

פתאום זה "את?? הבת שלו?? ואת ככה לבושה???"

ולפעמים בא לי לצרוח "כן!! אני הבת שלו!! ואני לבושה ככה!!!"

כי ישלי אישיות משל עצמי,יש לי חיים משל עצמי,אני לא חייבת לחיות את החיים של אנשים אחרים,גם אם הם אבא שלי..

אז קמתי ועזבתי את הדת,פרקתי את המשפחה,ויתרתי על תפקיד בכיר במקום עבודה מסודר,עזבתי את הבית ואת העיר ובחרתי להתחיל מחדש..

לגמרי מחדש!!!

אבל לגמרי דממה!!

דממה כזאת שאם אני מכבה את הטלויזיה אני יכולה לשמוע את העצים שבחוץ מייצרים חמצן מרוב שדממה!

אוחחח כמה שאני מאוהבת בדממה הזאת!

**

אני אלרגית לרעש,

אני אלרגית לתינוקות ואני אלרגית לאנשים שמזמינים את עצמם אליי!

אז כשאחותי מזמינה את עצמה אליי עם שלושת ילדיה ( שההפרש בינהם הוא פחות משנה ואין לי שמץ של מושג איך לעזאזל היא עשתה את זה ) לגמרי אפשר להבין למה אני מקבלת פתאום פריחה בכל הגוף..

אני חייבת לציין שהחג הזה ארוך בשבילי,ארוך מידי אפילו,

זה נהיה לי ארוך מידי כבר בשעה הראשונה.

אחרי חג ראשון אצל האבא הדוס שלי ( בתחפושת שלושה חלקים ) עם שלושת הילדים של אחותי ושלושה נכדים של אישתו,כנראה שזה היה באמת טו מאצ' לא רק בשבילי כי גם אישתו קצת התחרפנה ואבא שלי ביקש ממני בצורה מאוד יפה ומנומסת "קחי את אחותך עם שלושת היצורים שמוציאים קולות חזקים ומוזרים מהפה אלייך הביתה,ליאור,למדבר,לכל מקום שהוא לא הבית שלי" ומי אני שאסרב לבקשה לגיטימית כ"כ?

למזלי עבדתי בחוה"מ,אומנם לא מהבוקר עד הערב אבל גם משהו,חצי משמרת-חצי נחמה..

מה שאומר שנשאר לי רק חצי יום להתאפק ולהתרחק מחפצים חדים.

שלא יהיו אי הבנות,אני לא שמחה שהיא הלכה,אני רק מאושרת עד הגגגגגגגגגג ששלושת הזאטוטים הקטנים האלו לא מסתובבים לי בין הרגליים יותר, שהבית שלי לא מריח כמו פח טיטולים, שאין לי צעוצעים מפוזרים במקרר וששום דמות מצויירת לא מצווחת לי בטלויזיה.

ותאמינו לי,מי שלא ראה את הצעד הזה לא ראה יציאת מצריים מימיו!!

שלושה ילדים,עשרה ימים, חשבון פשוט!

מזוודה ענקית בגודל של המיטה הזוגית שלי, 2 תיקים בערך בגודל של אמבטיה, 3 חבילות טיטולים ( כי צריך כמה מידות וגם כי זה לא נכנס בשום תיק- מזל שיש לזה ידית ), ילד אחד על הידיים (שלי,אלא מה? ), ילד אחד מזדחל במדרגות והאחרונה מחליטה שסתם לרדת במדרגות זה משעמם וליפול על הראש זה הרבה יותר מגניב- מה שמוסיף סאונד מטורף לכל התהלוכה ההזויה הזאת.

(ואגב,כבר ציינתי שאני גרה בקומה רביעית בלי מעלית,נכון? )

ו...

עכשיו דממה!!!!

אחחח.. סופסוף דממה!!!

אז עכשיו ברשותכם אני אלך לסדר קצת את הפוגרום שנשאר לי בבית ( והפעם זה אשכרה יחזיק מעמד וישאר מסודר יותר מזמן אכילת פרס ),אתפנק לי במקלחת לוהטת (בלי שאף אחד יזרז אותי ),אשב על הספה בפיג'מה מינימלית (ולא אצטרך להתכסות כי אין אף ילד יהודי טהור שצופה בי ) עם עוגת מוס שוקולד מפוצצת קלוריות ( כשרות לפסח! כל קלוריה וקלוריה עברו תחת ידיו האמונות של המשגיח,מבטיחה לכם!! ) ויין טוב,ארים רגליים על השולחן קפה ( שכבר נראה ממש עזוב בפינה ושכח שהמקום שלו פעם היה באמצע הסלון ואף אחד לא טיפס עליו ולא איים לחצות אותו ל-12 שבילים ), אזמין סרט טוב (בלי לדאוג מצנזורה ובלי שאף אחד יעמוד לי מול המסך בדווקא-או שלא..לא ממש משנה ) ובעיקר בעיקר-

אסניף את השקט הזה לתוך הריאות!!

חג שמח

מרחוק אנחנו נראים משפחה נורמטיבית (טוב כמעט..),

את הפאקים רואים רק כשמתקרבים..

אבא שלי נשוי באושר (בשלישית! (או ברביעית אבל מי סופר..)),

אמא שלי גרה בדירת חדר שכורה (במקום העבודה שלה),

אח צעיר וחזק בן 21,סוג של 'ישיבע בוחער' (בזוגיות ON&OFF כבר 3 שנים אבל עם טראומת חתונה מטורפת),

אחות בת 23 (צוציקית עם 3 צוציקים וזוגיות מחורבנת),

אה,ויש אותי,

אמא חד הורית (מבחוץ מתמודדת,מבפנים מתפרקת..).

כי ככה זה,

משפחה וציור נראים טוב מרחוק (פתגם אתיופי)

קשה לי להיות אצל אחותי..

קשה לי לראות את הזוגיות המעוותת שלהם,

קשה לי לראות אותה חיה עם איש שהיא לא אוהבת,

קשה לי לראות את הבעל שלה מזלזל בה כאילו היתה כלום,

קשה לי לראות אותה מגדלת שלושה ילדים כשהיא ילדה בעצמה,

קשה לי לראות שחוץ מהילדים המשותפים אין להם שום דבר משותף,

קשה לי לראות שמאיזו שהיא סיבה לא ברורה הם מתעקשים להשאר יחד למרות שהדבק שהדביק בינהם כבר מזמן התייבש,

קשה לי לראות את כל זה-ולשתוק..

אז השבת אני הולכת לאחותי,

ככה בהחלטה של הרגע האחרון..

וויש מי לאק,

שבת שלום

**

יום האישה שמח :)