שבוע,

שבעה ימים,

יום ראשון,שני,שלישי,רביעי,חמישי,שישי,שבת..

שבעה ימים שאני שותקת,מקשיבה לעצמי,לומדת את השפה של הבטן שלי ומנסה לתקשר
איתך באותה שפה..אנחנו עדיין לא מדברים,לא החלפנו מספרים אפילו,אבל אנחנו
מתכתבים בפייסבוק,מלא!

וזה מרגש אותי באופן מוזר..זה ממלא אותי!

אבל זה עדיין נראה לי כ"כ לא אמיתי שאני לא מדברת על זה,לא מספרת..אפילו לא
לחברה הכי טובה שלי!

השיחה של יום שישי נסבה סביב עניין שמירת השבת שלי,יכול להיות שזו מראש היתה
כל המטרה שלך ואני הייתי עיוורת מידי בשביל להבחין בזה??

אבל בין כל העוברים ושבים,מישהי נשארה..

לא נסחפה עם הזרם,לא התקדמה עם כולם אלא נשארה והשתתפה בשיחה

היא נדלקה עליך אני יודעת,כבר אמרה לי אתמול שהיתה 'עושה לך טובה'..

וכנראה שנמאס לה להתחלק עם כולם או אולי היתה לה סיבה אחרת..כך או כך היא החליטה להזמין את שנינו אליה לחדר,אולי היא חשבה שאותי לבד יהיה לה יותר קל לנפנף?

עלינו לחדר,השתטחנו על המיטה והשיחה קלחה בסבבה..

אבל היא מקנאה בי,וקשה לה להסתיר את זה,

זה לא משמעותי,היא מקנאה באחד מהנתונים הפיזיים שלי,מקנאה ברמה שהיא שוקלת ניתוח פלסטי כדי שהחלק הזה בגוף שלה יראה כמוני!!

זה מגוחך בעיניי אבל רבאק, אם את עד כדי כך מקנאה, אם את חושבת שזה נותן לי יתרון עלייך אז תתעלמי ממנו, אל תדברי עליו בלי הפסקה ותספרי לכולם כמה את מקנאה בו וכמה היית רוצה כזה! את מעבירה את כל תשומת הלב אליי אבל כשהוא מעיף מבט לכיווני (כי את אמרת לו!!) את לא יכולה לצפות ממנו להשאר אדיש!! ואם הוא חושב שזה יפה ומגיב בהתאם אין לך זכות להיפגע!!

בשלב מסוים הסתובבתי ועשיתי את עצמי ישנה,

אין לי כח למשחקים המפגרים האלו!

זה מרגיש לי כמו 2 חתולות עצבניות שרבות על כדור צמר מסמורטט!!

אז קחי את הכדור יקירתי, ושחררי אותי מהמשחק המטופש הזה בבקשה..

אבל הוא לא נתן,הוא דאג להשאיר אותי ערה ולשתף אותי בכח בשיחה,

והרגשתי איך המשהו המוזר הזה הזה שמסתובב לי בבטן מצמיח פה ומנסה לדבר..

באחת המסיבות הכירו לי אותך,

לחצנו יד,היי וביי..

שום דבר מזה לא ממש נצרב לי בתודעה

אחרי שבועיים נפגשנו שוב,

סופשבוע,חבר'ה צעירים,וילה בצפון,בריכה,אלכוהול..

רוב הזמן בילית עם החבר'ה המבוגרים יותר במתחם של הסנוקר,כמעט ולא יצא לנו להיתקל.

שבת בצהריים,

בריכה קרירה ושמש לוהטת..השילוב המושלם!

עליתי על בגד ים ופניתי לכיוון הבריכה,שם ישבת..

קשה לפספס אותך-

מטר תשעים ומשהו של שרירים חטובים וצלויים טוב טוב נחים על שפת הבריכה ואיזשהוא 'כח עליון' דחף אותי בעל כרחי לפתח איתך שיחה

(עכשיו כשאני חושבת על הביטוי 'כח עליון' בהקשר שלך אני מחייכת לעצמי..:)

אני: למה אתה לא נכנס לבריכה?

אתה: אני לא בטוח שזה מותר בשבת...

***בום***

לא היה לך מושג איזה פצצה הפלת עליי,אני בטוחה!

אם היית יודע אולי היית ממציא תירוץ אחר..

בסיטואציות כאלו כל הפיוזים שלי נשרפים ואשכרה נהיה לי קצר במח,כל ה'גירסא דינקותא' שלי כאילו מקבלת שוק חשמלי ומתעוררת לחיים ואני מתחילה לשפוך הלכות בשטף מעורר השתאות שגורם לכל צופה מהצד לשפשף עיניים בתמהון ולצבוט את עצמו כדי לוודא אם זו באמת הבחורה בבקיני שנשמעת כמו מרצה בערכים..

במחשבה שניה,אם היית יודע היית דואג שזה יקרה קודם :)

אחרי שעתיים של פילפול הלכתי שבהן 'קידשנו את הבריכה' כדבריך כבר התחלנו למשוך תשומת לב,חברים התקבצו סביבנו -והרי לכולם בערך יש את אותו רקע שאוהב להתפרץ בסיטואציות האלו- וכל אחד שעבר לרגע,הציץ ונפגע,תרם את חלקו והמשיך הלאה..

ורק אנחנו נשארנו יושבים ומשהו מוזר הסתובב לי בבטן ולא נתן לי לקום..