אני מתחילה תיכון! ישש איזה "כייף" לי... קיצר, לכל מי שמכיר ולכל מי שלא, יש את היום המעצבן הזה שמכריחים אותך לבוא לבצפר החדש שלך כמה ימים לפני תחילת שנת הלימודים משמע- בחופש!
אני לומדת עם חצי (בערך) מהכיתה הישנה שלי... אבל זה באמת שלא מה שחשוב. מה שכן חשוב הוא איך הצלחתי לגרום למחנכת שלי לסמן אותי עוד אפילו לפני שהתחלתי ללמוד שם..
כבר ברגע שבו ראיתי אותה נעמדת כאשר הקריאו י'1, בכינוס השכבתי, ידעתי שהולך להיות מעניין.
כשהגענו לכיתה היא התחילה להסביר לנו שהיא גם המורה לאנגלית שלנו... ואז עשיתי את פאשלת חיי- דפקתי פרצוף. עקום כמו רק אני עם הפה שהעקימות שלו נובעת מעצם העובדה שיישור השיניים שלי עדיין לא נגמר, יכולים לעשות. היא קלטה אותי. למרות העובדה שישבתי שורה אחרונה.. ומלפני ישבו להן חברותי הטובות ומילאו בערך טור שלם.. זהו סומנתי. אני לא חושבת שאי פעם בחיי שמעתי את שמי עולה כל כך הרבה פעמים במשו כמו 45 דקות.
והכי מצחיק שאחרי זה חברה שלי התקשרה כדאי להתגאות בי ולחלק לי מחמאות..
רגע זה אומר שאני כבר מתחילה לאסוף מעריצים??? לא.. דניאל, צאי מהסרט..
בעצם, למה לי?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
