לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


" יש קו דק בין הדמיון למציאות - אתה צריך לצייר אותו. "


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

5/2013

הצריף - סיפור בהמשכים - פרק 2



הדבר הבא שראיתי היה את שטיח הכניסה של הבית של דניאל, 

ואז הכל הפך לשחור.

" ג'ייני ? את בסדר ? קומי .. תשתי ... " 

מצאתי את עצמי במיטה של דניאל עם כוס מים לידי.

" הכל בסדר ?? " 

" כן ג'ייני, התעלפת לאיזה דקה והעברתי אותך לפה .. " 

קמתי מהר.

הרגשתי טוב, שתיתי מים וקמתי.

" דניאל.. את לא מבינה מה גיליתי." 

" מה גילית ? " 

" בשדה הנטוש יש בית, ויש שם מישהו ! " 

" את הוזה.. תשתי עוד מים " 

" אני מוכנה להשבע לך שיש שם מישהו ! בואי איתי " 

" טוב .. " 

דניאל ואני יצאנו מהבית, השמש סינוורה אותנו,

 היה חם בחוץ, הראש שלי הסתובב והזעתי.

הדרך הייתה מעייפת משום מה, ולבסוף הגענו.

נכנסנו לשדה הגדול, מהמקום שנכנסתי קודם,

הקוצים דקרו את הרגליים שלי ורמסנו אותם,

הלכנו לאט לאט, בשדה הגדול, השמש עדיין מסנוורת,

הרעש של העשבים שנרמסים מהדהד לי באוזניים,

הסתכלתי ימינה, התסכלתי שמאלה, 

לא מצאתי את הצריף, הבריכה, והמדורה הקטנטנה עם הגחלים.

הראש שלי הסתובב, גם הכלב כבר לא פה.

" ג'ייני .. אני חושבת שדמיינת " 

" אין מצב ! אני ראיתי את זה ! " 

הסתובבנו והתחלנו לחזור הביתה.

פתאום שמעתי אותו, את הכלב.

הסתובבתי, הוא לא היה שם.

הכל מוזר.

הגענו לרחוב, לכביש הראשי,

" את רוצה שנלך לאכול גלידה ? " דניאל שאלה

" לא .. אני אלך הביתה לנוח " 

" טוב " 

נתתי לדניאל חיבוק ופניתי הביתה.

הלכתי על המדרכה החמה, נהיה לי חם יותר ויותר מרגע לרגע.

סוף סוף הגעתי הביתה.

אמא הייתה בבית, היא הסתכלה עליי עם העיניים הירוקות שלה.

" ג'ייני , חזרתי מקניות, רוצה לאכול ? " 

את האמת שהייתי רעבה.

אמא הכינה לי ספגטי עם רוטב עגבניות, בדיוק כמו שאני אוהבת.

אכלתי והלכתי לחדר שלי.

נשכבתי על המיטה וחשבתי על כל מה שקרה היום.

זה היה פשוט הזוי.

הכלב, הבריכה, הצריף, החום, האדמה, הצמחים.

נכנסתי להתקלח, כשיצאתי שמתי את הכותונת הכחולה עם הנקודות,

ייבשתי את השיער במגבת הלבנה, ירדתי למטה וערכתי את השולחן.

שלוש צלחות צהובות, וסיר של ספגטי באמצע.

אבא הגיע, ישבנו לאכול, דיברנו.

לא סיפרתי לאבא ואמא על מה שקרה אתמול.

הלכתי לישון כי כאב לי הראש.

בשעה שלוש לפנות בוקר שמעתי רעש מהחלון בחדר שלי.

התעלמתי, אבל הרעש התגבר.

קמתי והתסכלתי ממה הוא, זה היה רעש של ציפורניים על החלון.

ראיתי את הכלב.

זה היה כזה מוזר.

פתחתי את החלון ויצאתי דרכו בשקט,

נחתתי על הדשא הרטוב, 

רצתי אחרי הכלב, הגענו לשדה.

הוא נראה מוזר כשהוא חשוך.

הגעתי מהר לצריף.

מהר מדי.

פתאום, נפלתי לבור שהיה עמוק מאוד. 

 

המשך ייבוא אחרי כמה תגובות, אני אשמח לביקורות (: 

נכתב על ידי Welcome To Storybook , 8/5/2013 16:09  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  Welcome To Storybook

מין: נקבה

תמונה




399
הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWelcome To Storybook אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Welcome To Storybook ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)