אחרי כמו התנזרות מהמקלדת ומהמחשב הזה
אחרי פרקי זמן לא יחידים לא מעטים בהם לא נגעתי בהקלדה כזאת
כזאת שאין לה תכלית המוכתבת מבוס כזה או אחר
מבלי לפתוח שום יוזר מבלי להתאים שום סיסמה
בעצלות של מיואש מרשתות חברתיות עם העכבר כתבתי בשורת החיפוש מילה אחת
קרדונר
זה הספיק ליוטיוב להציף אותי ומשהו בתום של האיש הזה חצה את השייכות והמחנות
והנה אפילו חזרתי לקרוא כאן ולכתוב את המילים הללו
היה אפילו רגע של תקוה
אני עוד מנסה להבין למה בדיוק
מנסה כי לתפוס לה בזנב יספיק בכדי לדהור עם כל חמקמקותה את כל הפער מעל לתהום
כי תקוה למשהו יכולה להאיר את כל חושך החוסר כי ארץ מובטחת קלישאתית ככל שתהא מוכרחת בכדי לחצות מדבר
ומדבר מכריח עננים שהם ערפל
ומדבר מתחנן לבאר ניידת מרחפת מושאלת
ובגדים שלא בלים
שנים ארוכות להתבייש באנגלית העילגת ולהתנחם כמו בקריצה שיש לי ארמית אחרת במקומה
פתאום יש כמה ארמיות לתרגל פשוט כי חברות כי תלמידות חכמות דוברות אנגליות מצוחצחות מבקשות
ויש את דניאל ואת הזוהר ואת הירושלמי ואת זאת ממדרש רבה
וקרדונר מזמר את כל השביל עד לישיבות של מטה
ואני בסך הכל רציתי להתחמק ממבואות של תואר ראשון
רציתי ידע מבלי להוכיח את חפותי בפני מומחים לשעבר ותואר שני דורש את שקדם לו
ולפני אחד מה אתה סופר אז חזרתי לארון הספרים הפרטי שלי
ויש לי על הכתפיים עול של דרך ושל ארץ
פעם פשוט הייתי מצייר את זה וזהו
מצייר ומספר לכולם שלא יודע שאין לזה מילים
עכשיו כשכבר הלמה הגיע עד לכאן
עכשיו כשאני נכון להעלות עול על האדומה שבפרותי
עכשיו נדמה שמקום העול תפוס מלא חסום
וממקום אחר לגמרי אני מהרהר שוב בלילה המתארכת כטריטורית הגיגי הפוטנצילית
ברקע קרדונר גורם לי להתגעגע לפשטות הישנה לפני העיבודים המתוחכמים של איש עם גיטרה וכמה מילים
ליד המיטה מחכים לי ספרים
היה שלום מסך יקר
אני חוזר למנורת הלילה הפשוטה
עם הנורה הישנה הצהובה
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
