לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Words are all we have



Avatarכינוי: 

בת: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2013    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2013

אמיתות קטנות


סוררת שלי, אין לי צורך לבקש לאלף אותך, אעשה זאת גם בלי הסכמתך. אעשה זאת כי אני רוצה. אך לא בשוט וחנק. אאלף אותך במילים.

לא אראה לך מחסור, כי הצלקות שעל בשרך רק יעמיקו.

אראה לי שפע, אראה לך רגש. אדע לאהוב אותך בדיוק במידה שאת צריכה. אני יודע בדיוק מה נוגע בנבכי נשמתך.

לא אנצל אותך. את תבואי אליי מרצונך. את תזדקקי אליי. אהיה לך כמו אוויר לנשימה.


ככה זה עם נשים כמוך, כולכן אותו הדבר. זקוקות נואשות למישהו שיאהב אתכן.

 

 


אני שלך, אישה כנועה שלך, עבורך. אעשה מה שתרצה.


אך אל תטעה אהובי, בחיים האלה אני השולטת. בקלות ובעוצמה בה אני חושקת וזקוקה לך, כך אזרוק אותך לצידי הכביש.

אתה צודק אהובי, אני באמת כמו כל הבנות ההן, הפגומות בנשמתן. אבל מה שאינך יודע לגבינו, הוא שאנו כה סדוקות, עד כי כל פיסת רגש מתנקזת מאיתנו. אנחנו כל כך טובות בריקון ליבנו באותה מהירות שבה מילאנו אותו.

אל תטעה אהובי, ביחסים הללו אני שולטת, כי כל עוד אהיה פה, אהיה שלך. אהיה כל מה שתרצה שאהיה. אך ביום שבו אעזוב, לא תיראה אותי יותר לעולם. לא תשמע ממני דבר פרט לדממה שבה אעזוב את מיטתך, אשתחל לבגדיי ואצא מהדלת. אולי משב הרוח שאצור יניע משהו בנשמתך, אבל אני בספק. אתה אחד מאותם הגברים האלה, אלה שחושבים שהם שולטים בעולם.

 

 


 

 

"חיה רעה!" צעקה ונשכה את לחיו.

הוא הניף את רצונו, מלמל מילה אחת ויחידה והפגיון נעשה לפרח כהה שהוא דחף בכוח לעבר פניה. היא ירקה וקיללה ובעטה בו אבל כעבור רגעים אחדים נחלשו תנועותיה ועפעפיה החלו לצנוח. כשהיא נעשתה מנומנמת, נשא אותה אל מיטתה והניח אותה עליה. היא המשיכה להתנגד לו, אבל הכוח כבר ניטל ממאמציה.

"ידוע כי הכוח יכול להשמיד את כל הטוב שבאדם," השתנקה. "אבל אינך צריך לחשוש. גם בלעדי הכוח, היית מי שהינך, ג'ק איש זדון."

"יהי כן," אמר, "אבל כל מה שתיארתי בפניך יקרה, ואת תהיי איתי ותראי זאת בעינייך."

"לא. אני אטרוף את נפשי בכפי זמן רב לפני כן."

"אני אכופף את רצונך, ואת תאהבי אותי."

"לעולם לא תיגע בי, בגופי או ברצוני."

"כעת תישני," אמר, "וכשתתעוררי, תגלי אותנו מזדווגים. את תיאבקי קצרות, ואז תיכנעי לי - תחילה  בגופך, ואחר כך ברצונך. את תשכבי באופן פסיבי במשך זמן מה ואני אבוא עליך שוב ושוב. לאחר מכן, את תהיי זאת שתבוא אליי. וכעת תישני, בזמן שאקריב את סמאג'י על מזבח אדוניו ואטהר את המקום הזה מכל הדברים שמרגיזים אותי. חלומות נעימים. חיים חדשים מחכים לך."

הוא הלך, והדברים הללו נעשו בדיוק כפי שאמר.

 

(מקור)

 

 




 

 

 

הפוסט הזה מרגיש לי לא גמור.

נכתב על ידי , 30/5/2013 00:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נוף חלומותיי


קח אותי לטייל.

קח אותי למדבר, לחולות, למכתשים. קח אותי לצוקים.

 

קח אותי לטייל איתך, ואולי בין הקוצים, תמצא גם מעט ממני מסתתרת שם.

אולי בין צעד לצעד, אספר לך מעט על מי אני.

 

ואולי כשנעצור, ונבנה לנו את האוהל ללילה, אעצור גם אני מהבריחה הבלתי נגמרת.

ואולי כשנשב לצד מדורה, אביט בה ואספר לך קצת אמת. אשב שם מהופנטת, ללא יכולת להתנגד, ללא מעצורים, ללא עכבות. רק אני, משולחת רסן. רק אני והסודות.

ואולי אחרי שהמדורה תדעך לה אל הלילה, אסתכל סוף סוף אליך. ונהיה כל כך עייפים.

ואולי, רק אם כל הדברים הללו יקרו, תקבל אותי אל זרועותיך, בתקווה שהלילה לא ייגמר.

 

 

אבל כל לילה נגמר, ועם קרני השמש הראשונות כבר נצא מהאוהל, לעוד יום.

אבל אם כל זה יקרה, אני מבטיחה לעולם לא להתרחק יותר, לעולם לא לנהוג בקרירות.

 

אני מבטיחה שאם כל זה יקרה, לעולם אספר לך הכל.

אני מבטיחה שלעולם לא אעזוב יותר.

 

 

 

 

הייתי נשארת איתך בחולות לעד, אם רק היית מציע לי.

 

נכתב על ידי , 18/5/2013 22:15  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פואנטות בשקל תשעים


כשהבלוג שלך צר


אז כנראה שהפואנטות שלך צריכות להיות קצרות.


ותמציתיות. ומובנות.


 


אבל הפואנטות שלי בכלל לא שם.


והמשפטים שלי ארוכים.


והנקודות והפסיקים שם רק כדי לעשות קצת סדר בבלגן.


 


אז.. למה אתם קוראים פה?

נכתב על ידי , 18/5/2013 01:20  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לParagon אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Paragon ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)