לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Words are all we have



Avatarכינוי: 

בת: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2013    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2013

אנשים של לילה


אל תשאלו אותי למה, אבל בלילה הכל עובד לי הרבה יותר טוב.

בלילה יש לי אומץ. אומץ לעשות דברים, להתקשר לאנשים, לומר דברים שבאור יום לא הייתי אפילו חושבת לומר.

בלילה אני מבינה הכל. הכל. באמת. 

בלילה אני מנסחת לעצמי את התכניות לחיים. את הצעדים הבאים בדרכי. את השאיפות. 

בלילה אני מבינה את הכל, אבל בעיקר את עצמי. הכל נופל למקומו כמו פיסות פאזל שמסתדרות.


אולי זו העייפות מיום ארוך, אולי זה השקט שמביא עימו החושך. אולי זו רק אני, אבל הלילה מביא איתו נפלאות.

 

חזרתי עכשיו מסיבובלילה לבד. פעם ראשונה שלי לבד.

 

אנשי לילה יקרים, לפחות אתם ארחו לי לחברה.

נכתב על ידי , 30/6/2013 00:50  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כשאין לך מה לומר


עדיף שלא תאמרי דבר.

 

 

 

הלכתי לקרוא עד אור ראשון.

נכתב על ידי , 18/6/2013 00:36  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תקופות של שתיקה


לפעמים המחשבות שלי מוצאות עצמן מיתרגמות למילים הגיוניות שמישהו מלבדי יכול להבין. במצבים כאלה, אני יכולה למצוא עצמי יושבת וכותבת כאן מספר ערבים ברצף.

אבל לפעמים, אני נודמת. אל תבינו לא נכון, המחשבות שלי לעולם לא מפסיקות להסתובב להן בראש. המחשבות שלי לעולם לא נפסקות או נרגעות. זו קללה של אנשים חושבים. זו קללת האנשים החושבים, אבל על כך ארחיב בפעם הבאה.

 

היום אני פה בשביל לכתוב לעצמי ולהזכיר שתמיד כדאי לי לחזור לפה. בין אם המחשבות מתאחדות לכדי מלל מובן ובין אם לא, כי למקום הזה יש סגולות שעדיין לא מצאתי במקומות אחרים.

המקום הזה הוא לעיתים האיש שעונה לי כשאני לא מוצאת עם מי לדבר. לפעמים זו פריווילגיה להאמין שיש לי עם מי לדבר כאשר אני לא מראה מי אני ומה עובר עליי. להאמין המצב כזה שאנשים באמת יבינו כשאדבר בכנות זו תמימות שאיבדתי לפני זמן רב.

 

המקום הזה הוא גם הארכיון של מחשבותיי. אמנם ארכיון חדש יחסית, עדיין קצת מחוספס בקצוות, אבל לפחות אני יודעת שבלחיצת כמה מקשים אדע לקרוא מה הרגשתי לפני חודשיים, ולא מה אני חושבת או זוכרת שהרגשתי.

 

המקום הזה חף משיפוטיות. גם אם אספר עד כמה אני אדם רע, עדיין אנשים יישארו פה.

אולי זה בגלל החיסרון הכי בולט של המקום הזה. העיניים של האנשים שכאן נסתרות, ולכן גם רחשי ליבם והאמת שלהם חבויה מעיני כל.

 

בסוף, תמיד אעדיף שיחה פנים מול פנים על פני כל אלטרנטיבה, גם אם בסופה תסובו על עקבותיכם ותעזבו אותי שוב.

 

 

בברכת לילה נפלא שיהיה לכם,

Paragon,

ספינה משוגעת. 

נכתב על ידי , 11/6/2013 23:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לParagon אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Paragon ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)