הנה אני יושבת מול המחשב כמו בכל יום והרגשות,התחושות והזיכרונות מכל מה שקרה היום,בזמן האחרון הכל מתחיל להעלות ולהציף אותי בתחושות נוראיות שאני ככ לא רוצה להרגיש אני פשוט רוצה לשכוח...לשכוח הכל,להתחיל מההתחלה....אני רוצה סוויץ' שישלוט ברגשות שלי אני רוצה לכבות אותם ולא להרגיש כלום זה כבר עדיף באמת! למרות שגם ככה יש לי כל כך הרבה ימים שאני מרגישה חסרת תחושה כאילו שהחיים הם לא חיים וכל זה רק חלום אבל להיות חסרת תחושה תמיד עדיפה על להיות כל היום והלילה בתחושה נוראית שאת פשוט שונאת את עצמך את מה שאת עושה את איך שאת גורמת לאנשים אחרים להרגיש......
אתם עדיין לא יודעים למה ומדוע אני מרגישה ככה אולי אני אספר בהמשך....
אני כותבת כי אני חייבת להוציא את זה החוצה גם אם זה כואב הרי השלב הראשון בפתרון בעיה הוא להודות שיש לך בעיה לא ככה ? עברתי הרבה בחיים תאמינו לי ואני לא אומרת סתם הלוואי ולא הייתי עוברת את כל אותם דברים הלוואי והדברים היו מסתדרים אחרת אבל זה לא קרה ואיכשהו נשארתי בעולם כמעט לבד לפחות בהרגשה מתמודדת עם הכל.... קצת פחות מחצי שנה הבטחתי לעצמי שלעולם לא יקרה מצב שבו אבכה שוב אבל הנה אני כותבת את כל הדברים האלה והדמעות מתחילות לרדת אחת אחת והמחנק בגרון...שלא נדבר עליו....
בכל מקרה עכשיו כשאתם יודעים עליי דבר אחד או שניים אני רוצה לשאול אתכם... איזה בן אדם אתם חושבים שאני?