שלום לכול הקוראים, כמו שכנראה קראתם בפוסט הקודם, פתחתי בלוג ביקורות שכולכם מוזמנים להזמין ביקורות, לשאול שאלות ולבקש עזרה, אני פה בשבילכם (:

אז לפני הכול, אני רוצה להציג את עצמי, אני מבקרת Reb ואני ממש מקווה שהבלוג יעזור לכם, באיזשהי מידה, אפילו קצת...

תכננתי שהפוסט הראשון יהיה גדול ומלא בדברים אבל למרות החופש אין לי כולכך זמן לצערי הרב. אז אני מקווה שהפוסט יספק אותכם ומאוד מאוד מקווה שאני לא אאכזב אותכם, תהנו!

טוב אז בתור התחלה, כמובן שתהיה פה ביקורת, והבלוג שנבחר הוא: Click Design&Help

אוקיי, לא נתקלתי בבלוג הזה בעבר, ובתור הפעם הראשונה שביקרתי בו הוא לא נראה לי מושקע או מציעה יותר מידי גדולה, הוא נראה כמו בלוג עיצובים של ילדה קטנה שרק עכשיו התחילה לעצב בפוטושופ. המראה הכללי של הבלוג לא נראה מיוחד ויפה, הלוגו לפי דעתי פשוט מזעזע. זאת רק דעתי ואני לא יודעת, הוא נראה כאילו לא סיימו אותו או שזה עיצוב זמנתי ולא מושקע שלא השקיעו בו יותר מידי מחשבה. ביגלל שיש לי מעט ידע בפוטושופ, את העיצוב לבלוג שלי אני הכנתי בעצמי אז אני חושבת שיש לי זכות לומר כמה מילים על הגרפיקה עצמה. מהלוגו אני מבינה שהמעצבת שעיצבה את העיצוב יודעת להשתמש בPNG שזה חשוב מאוד בפוטושופ אבל אני גם רואה שהיא ממש לא יודעת להשתמש בטקסטורות, שזה לפי דעתי עוד יותר בסיסי מהPNG. הטקסטורה שעל הפנים של ויקטוריה היא פשוט איומה, במקומך הייתי או משנה טקסטורה או לפחות מוחקת אותה בחלקים של הפנים שלה ובטח שהייתי מוסיפה עוד כמה טקסטורות שזה יראה מגוון ויפה, בכול מקרה הלוגו של הבלוג מאוד חשוב, בעיקר אם אתם בלוג עיצובים! הכתב? הפונט דורש המון מחשבה כי זה סוג הפונטים שצריך לדעת מתי הם נראים טוב ומתי זה כבר יותר מידי, כשהפונט הזה גדול הוא ממש יפה, כמו שהיה בצבע הוורוד אבל בקטן יותר זה נראה טו מאץ', בעיקר עם הסטייל הזה, בפונט יש נקודות כאלה, אני לא ממש יודעת לתאר את זה אבל זה מן חתכים קטנים כאלה שהסטייל שבחרתם בשבילו הורס את היופי שבחתכים האלה ומציג אותם בצורה מאוד לא יפה, אז כנראה שגם על הפונט לא חשבתם. מה עם מברשות? אקשנים? פאטרנים? בשביל בלוג עיצובים הייתי מצפה לאיזה עיצוב מכובד שלא יאכזב את המעמד של הבלוג אבל אם ככה העיצוב של הבלוג עצמו, מה אני יכולה לצפות לעיצובים שיזמינו ממכם? אם אתם לא משקיעים בעיצוב שלכם למה שתשקיעו בעיצובים לאנשים אחרים? אני רואה את זה ככה וזה נורא חבל שרק מהלוגו אנשים לא ירצו להזמין ממכם עיצוב, אגב המסגרת? היא נראת מיותרת ולא מתקשרת לשאר העיצוב, במקומכם הייתי עובדת על לוגו חדש.

את העיצוב של הרשימות דווקא ממש אהבתי. שוב פעם, להחליף את הפונט וזה יראה עוד יותר טוב אבל גם ככה זה סביר. מה שמאוד אהבתי ברשימות זה שהכול מאורגן ומסודר, שאם אני רוצה כפתורים יש לזה רשימה משל עצמו ואני לא צריכה ללכת לארכיון בשביל לחפש את זה, סדר זה מאוד חשוב בבלוגי עיצובים, שהם בדרך כלל מביאים המון עזרים שונים למעצבים והבלוג נוגע בהמון נקודות שונות ובין כול הבלאגן הזה, צריך את הרשימות המסודרות שהכול יופיע שם. שלט הלינקוקים, הכפתור הקטן הזה נראה רע. זה נראה כאילו ניסיתם לעשות לויקטוריה סומק אבל לא הצליח לכם, ואני בטוחה שלא ניסיתם לאפר אותה, זאת הטקסטורה שנותנת את המראה הזה, אז גם על זה תעבדו כי בנתיים זה לא נראה טוב ואת האמת, שרק ביגלל השלט הזה לא הייתי רוצה להחליף איתכם לינקוקים כי הוא לא יפה ולא שווה את הלינקוק.

טוב, בואו נגיע לחלק המעניין, הפוסט עצמו. לפני הכול, הביקורת היא על פוסט מס' 29. 

השלט לא נראה מושקע מידי, את המברשת בקושי רואים והיא גם נראת כמו איזה קישקוש אבל מהקישקושים המוגזמים שכבר רואים שהם בכוונה, וזה כבר לא יפה אלא סתם מוזר. את הכתב הייתי מגדילה בלפחות עוד שתי מידות, הצבע שלו מאוד יפה וממש אהבתי. זה יפה שבתחילת הפוסט את "מדברת" עם הקוראים, זה נותן הרגשה טובה למי שנכנס, רשימה בתחילת הפוסט של מה שיהיה בו עוזרת מאוד וגם לפי הרשימה אפשר לדעת אם הפוסט יהיה שימושי או לא, לפי דעתי זה חשוב בבלוגי עיצובים. התיקיות האלה שזה כאילו החבילות ממש יפה ומקורי, עוד לא ראיתי כאלה בישרא והצלחת להפתיע אותי! זה מאוד מיוחד אבל הייתי מגדילה אותם טיפה שיכנס בפנים יותר עזרים או שיראו אותם יותר טוב, מה שהייתי צריכה בסטיילים, כי היו כאלה שממש לא אהבתי כי הם היו קטנים ונראו מוזר אבל אולי אם הם היו מעט יותר גדולים הייתי מורידה אותם. אהבתי שהיה מגוון רחב של עזרים שונים, זה נותן לקורא תחושה שזה באמת חשוב לך ושאת רוצה לעזור לו, מה שאני בטוחה שנכון אבל בזכות המגוון הרחב של העזרים את מצליחה להעביר לקורא את ההרגשה הזאת ולא כול הבלוגים מסוגלים לכך. בחתימות... איכזבת. כבר הייתה לי ציפיה שהפוסט יהיה מוצלח אבל החתימות הרסו לי, הן לא מושקעות, זה פשוט PNG ומברשת שגם בה לא השקעת, כול המברשות נראות חתוכות וזה ממש לא יפה, אני לא הייתי רוצה להזמין חתימה כזאת. אני רוצה חתימה יפה, עם מברשות, פאטרנים ואולי אפילו חלקים מטקטורות, אני רוצה להרגיש בחתימה שהשיקעו בי, אני רוצה לזכור את הבלוג בזכות החתימה שהוא עיצב לי ולחזור אליו שוב כי הוא מעצב טוב ויפה אבל אצלך לא הרגשתי את זה. 

לסיום, אני חושבת שיש לך המון כשרון פשוט עוד לא הגעת לרמה גבוהה בפוטושופ, יש לך המון מקוריות ויצירתיות ורואים שאת מנסה לעשות את מייטב יכולתך, אני בטוחה שאם תחפשי מדריכים לחידוד תמונות, חתימות ושימוש בטקסטורות את עוד תהיה מעצבת מדהימה. בנתיים אני ממליצה לך לשנות את העיצוב ולהכניס בתוכו עוד חיים, קצת צבעים, קצת מברשות ושלא יראה משעמם. על החתימות את צריכה לעבוד ולעצב עוד, להתאמן וכול הזמן להכניס לעיצובים משהו מקורי שהוא שייך רק לך, כמו שהפתעת אותי עם החבילות אני רוצה שתמצאי לעצמך סגנון משלך בשביל החתימות, אני בטוחה שתצליחי וכשזה יקרה את תהיה מעצבת שכשיכנסו לבלוג שלה יזכרו אותו כי הוא היה מדהים. בהצלחה (:

אני מקווה שתקחי את דבריי לתשומת ליבך, שלא תעלבי או תקחי את זה אישית את מה שאמרתי, אני מקווה שתצליחי לקחת את כול ההערות שלי ולעשות מהן משהו טוב ולא לצאת עלי בתגובות כי אני רק מביעה את דעתי, את ביקשת ביקורת ואף אחד לא הבטיח לך שהיא תהיה טובה. 

מי שקרא את הביקורות ראה שאני קצת אכזרית, מעירה על כול שטות ואתם צריכים להבין שאני מאוד ביקורתית כשאני נכנסת לבלוג, אני ככה גם בחיים האמיתיים שלי ואני מאוד מקווה שאני לא פוגעת פה באף אחד כי זאת לא המטרה שלי, אני רוצה רק לעזור ולפעמים נקודת מבט של מישהו אחר מאירה את העיניים ועוזרת להבין איפה אנחנו טועים. 

בשביל שאתם תכירו אותי יותר טוב בקטע הסיפרותי, הקטע המשמעותי בבלוג אני רוצה לענות על השאלון שהיה בספרותון, אולי דרך הספרים שקראתי תוכלו לדעת עלי עוד פרטים, לפחות אני חושבת ככה. ספרים יכולים להראות לי את האופי של האדם ואולי גם אתם תצליחו לראות את האופי שלי 

קטע מפחיד מספר: אני לא חובבת אימה ופחד, זה ממש לא הסגנון שלי אז ספרים כאלה אני ישר לא קונה אבל הספר הכי מפחיד שקראתי היה הארי פוטר ואוצרות המוות, הקטע שסיפרו על הקבר של דמבלדור ושפתחו אותו ועוד כול מיני דברים מפחידים כאלה (סליחה שאני לא מדוייקת, קראתי את הספר הזה לפני שנה אני לא זוכרת הכול) הקטע הזה העביר בי צמרמורת קלה כי לא נעים לי לקרוא דברים כאלה.

הספר המשעמם ביותר שקראתי: לא קראתי אותו אבל התחלתי, שני פרקים הספיקו לי בשביל להבין ששום דבר לא יצא מזה. הספר - מחוננת.

ספר שלא משנה כמה אומרים שהוא גרוע אני עדין אוהב אותו: אני לא חושבת שאומרים על הספרים שאני קוראת שהם גרועים אז אין לי מה לענות פה

קטע בספר שאני תמיד קורא שוב ושוב: אין קטע, יש ספר מיוחד שמאוד מרגש אותי כול פעם מחדש והספר הוא - לפני שאמות.

ספר שהיה נהדר עד שהגיע הסוף והרס אותו: הספר הראשון של סדרת בני האלמוות. כול הסיפור על המחלה פשוט מיותר וממש מוזר, הספר השני, ההמשך ששם מדובר על המחלה עוד יותר גרוע ולקח לי לקרוא אותו חודשיים, זה המון זמן כי הוא היה משעמם.

עקב הביקורת לקליק אני רוצה להביא לכם כמה טיפים לבלוג עיצובים מצליח, אני חושבת שהם יעזרו ואם הוא לא יצליח מייד, אז זה עוד יקרה בהמשך!

1. בשביל שמי שנכנס לבלוג שלכם ירגיש שהוא בלוג על רמה, מושקע ושבאמת מתכוון לעצב לכם משהו מהמם אתם צריכים קודם כול לדאוג לעיצוב של הבלוג שלכם, בשביל לתת רושם טוב, להראות נסיון, להראות את הסגנון שלכם אתם צריכים להשקיע מאוד מאוד בעיצוב שלכם, להוסיף בו משהו מקורי שלכם, לשלב בין המון עזרים בשביל שהקוראים יראו שאתם מבינים בהכול וגם להחליף את העיצוב מידי פעם, אבל לפני כול עיצוב שאתם עושים לחשוב עליו טוב טוב, לחשוב על כול הפרטים הקטנים אם זה הפונט או הסטייל שלו, הכול צריך להיות מתוכנן ומדוייק! לתת לו הקשר לבלוג ולהראות בזכותו את הרמה של הבלוג.

2. סדר, אי אפשר לנהל בלוג מצליח בלי רשימות גדולות, ברורות והכי חשוב מסודרות. שכול מה שהקורא רוצה נמצא בתוכן ושכול מה שהוא מחפש יהיה קל למציאה.

3. לעשות פוסטים ארוכים ומושקעים. גם אם אתם נלהבים מאוד מהבלוג ורוצים שכול ישרא ישמע עליו, אל תעלו כול יומיים פוסט קטן שיש בו 2-3 עזרים אלא תתכננו את הפוסט הגדול עד הסוף. פעם בשבוע לפוסט זה מכובד וזה יביא המון תגובות אם יהיו שם עזרים מגוונים ורבים שבאמת עוזרים.

4. תהיו מקוריים, תמצאו סגנונות חדשים משלכם. אתם הריי מעצבים, אל תעתיקו אחד מהשני אלא תחפשו דרכים משלכם, תפעילו את הדמיון, תתנו לזה להשתלט עליכם. אתם מעצבים, אתם צריכים ליצור דברים חדשים ולא לקחת אותם מאחרים.

5. לתת לקורא להשתתף בבלוג מידי פעם. להכין עבורו משחקים, חתימות להשלמה, מבצעים, אתגרים, תחרויות וכול מה שעולה על רוחם. הקורא יתלהב מהבלוג וירצה לחזור אליו שוב ושוב ויחכה לפוסטים ועידכונים.

זה היו חמשת טיפיי הברזל שלי ואפילו לא לבלוג עיצובים אלא לכול בלוג שהוא. אם הבלוגים שלכם יהיו ככה אני בטוחה שהם יהיו מוכרים בישרא ויהיו לכם המון קוראים, מנויים וקבועים. 

כפי שאמרתי בפוסט הקודם, יהיו פה גם אתגרי כתיבה. אני לא יודעת עדיין אם הרבה, תלוי בנרשמים, אני מקווה שיהיו כמה שיותר אבל בכול מקרה אעשה מידי פעם. בגלל שזה הפוסט הראשון החלטתי לעשות אתגר כתיבה קטן בתור התחלה. 

האתגר מאוד מושפע מהשעה (2:10) מצטערת שאין לי זמן לכתוב את הפוסט בשעות נורמליות ושזה משפיע עלי אבל זה גם יצא אתגר מקורי שלי, שאני נהנתי מאוד לכתוב את הקטע בשבילו. זוכרים? אמרתי שעם כול אתגר אני אכתוב גם קטע שלי בשבילו.

אז האתגר הוא: פיצול אישיות

אתם לבד, שוכבים במיטה. כולם ישנים ורק אתם לא מצליחים להרדם. הכול שקט ואפל, אין אור ויש רק חושך. אתם שוכבים במיטה וחושבים, חושבים על החיים שלכם, אתם מרגישים משהו אחר פתאום, כאילו אתם מסתכלים על החיים מנקודם מבט של מישהו אחר ששופט את המעשה האחרון שעשיתם. 

באתגר אני רוצה שתמציאו דמות, לא חייבים לכתוב עליה יותר מידי אבל רק שהיא לא מצליחה להרדם אחרי מעשה נוראי שהיא עשתה. את המעשה אתם תחליטו לבד ואני נותנת לכם את כול השליטה רק שזה יתאר שתי נקודות מבט, כאילו יש לדמות פיצול אישיות. את נקודת המבט הראשונה זה כמה דקות אחרי שהדמות ביצעה את המעשה ונקודת המבט השניה זה בלילה, כשהחרטה, המצפון ורגשות האשם שולטות בה. 

אני מקווה שהבנתם את האתגר, מי שלא הבין ורוצה יותר פירוט מוזמן לפנות אלי בתגובות. אולי הקטע שאני אכתוב יעזור לכם להבין את האתגר או להפך לרצות לכתוב משהו הפוך ממני, משהו שונה שנראה לכם יותר טוב. תתפרעו!

ניתן להגיש עד ה1.4

הקטע שלי:

רק עכשיו, כשאני עמוק בתוך המיטה, מכורבל בתוך השמיכה אני יכול לתת לדמעות לזלוג, אני יכול להשתחרר ולתת לעצמי לבכות. רק עכשיו זה חודר לאט לאט לתוך המודע שלי שג'ק כבר איננו יותר, שהכלב האהוב שלי לא פה. איפה ההרגשה שליוותה אותי היום? השמחה הזאת שחשבתי שאני עושה מעשה טוב ומשחרר אותו מחיי היסוריים האלה? לאן היא נעלמה, ההרגשה שאני דואג לו ולא רוצה שיסבול יותר... ההרגשה שהשאירה אותי מחייך, שהשאירה אותי שמח ברגעים האחרונים שלנו ביחד? למה עכשיו, בלילה כשכולם ישנים אני נזכר בו, רואה את פיניו הפרוותיות והאנושיות, את עיניו הכחולות והגדולות מביטות בי במבט ששואל אותי למה עשיתי זאת. איך יכולתי לקטול את חיו, איזו זכות יש לי להיות אחראי עליו? למה עשיתי זאת. יותר לא יהיה מי שיחכה לי ליד הדלת כשאחזור הביתה, יותר לא יהיה מי שינבח כשיראה לו משהו חשוד, יותר לא יהיה מי שישמור ויגן עלי, שיהיה לחברי הטוב ביותר. לא יהיה את כול זה כי אני חשבתי שאני משחרר אותו אבל למעשה רק הרגתי אותו.

אני וג'ק נפגשנו לראשונה כשהוא היה רק גור קטן, שמח ושובב. מצאתי אותו ברחוב עם פתק על הכולב שלו "תאמצו אותי" איך יכולתי לסרב לעיניו הכחולות והטהורות? איך יכולתי לומר לא לגוש העליז הזה שמחפש מישהו לשחק איתו? איך יכולתי להיות כה לא אנושי ולהשאיר אותו שם בחוץ, בקור. אימצתי אותו והוא הפך לחלק חשוב מחיי, כול הזמן הייתי מטפח אותו, מסרק, משחק ודואג לו וכך עברו להן השנים היפות שלנו. עם הזמן הוא נהיה זקן וחלש והתקשה לעשות פעולות קלות כמו לעלות במדרגות. היה נורא לראות את הכלב שלי במצב כולכך חסר אונים, נוסף על כך הוא היה חולה. מחלה שהורגת כלבים, שהם סובלים בה עד הסוף האיטי שלא ישחרר אותם. לא הייתי מסוגל להמשיך לראות אותו אז לקחתי אותו לווטרינר שירדים אותו, זה קרה תוך כמה שניות והוא כבר לא פה, נעלם מהעולם. 

קטע קשה. מאוד היה כואב לי לכתוב אותו כי כלב זאת החיה האהובה עלי אבל זה אתגר, זה מאתגר וזה חלק חשוב בכתיבה, לנסות לכתוב סיפורים מז'אנרים שונים, להתחבר אליהם עד הסוף וזה מה שקרה פה. 

כול מי שקרא את האתגר בטח ישר חשב לעצמו על רצח, את האמת שגם אני אבל אני, החלטתי להפוך את זה למשהו מקורי, משהו שאני חושבת יותר קשה מלרצוח מישהו ששונאים. ואני מקווה שכך גם אתם תעשו, תפתיעו אותי ותהיו מקוריים.

הגיע סופו של הפוסט, אני ממש מקווה שנהנתם לקרוא. אני מקווה למצוא פה כמה תגובות, הבעות דעות כי זאת המטרה של הבלוג. שלכולם יהיה ניתן להביע פה דעה. לא ציפיתי שאני אהנה כולכך לכתוב את הפוסט, ידעתי שאני אהנה אבל לא ברמה כזו שבא לי להמשיך לכתוב ולכתוב. 

אולי הפוסט הראשון לא יהיה הפוסט הכי ארוך ומושקע של הבלוג אבל הוא בהחלט היה פוסט נחמד ששווה קריאה. 

תרשמו לאתגר כתיבה, תכתבו לי אם הטיפים עזרו לכם והכי חשוב תבקרו את הקטע שלי!