לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


במרומי גילי המופלג (24 וחצי) הספקתי ללמוד דבר או שניים על החיים. פה אשתף אתכם בהיגיגיי, תישארו יהיה כיף ;)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

3/2013

What if..? Oh, well...


שלום לכולם וחג שמח! 


מחר זה כבר ערב פסח.. איך שהזמן טס לו.. והוא בהחלט טס .. אם נהנים ואם לאו..


 


ובחג הזה, לפני שכולנו מסובים וכולנו מרורים וכולנו שואלים קושיות, גם זה שקשה לו לשאול, 


אנו עושים סדר וניקיון. אחד פיזי בתאכלס בבית, באוטו, בחדר, בארון, במסמכים, ואחד נפשי-רוחני כזה. מנקים את כל הפיכסה שהצטברה לה שם עמוק בפנים ומעלים זכרונות לנוכח מציאת תמונה ישנה או מסמך שעומד להיקרע, או פתק אהבה שכבר מזמן לא קיבלת כמותו.


ואתה יושב וחושב עם עצמך, אפילו אם לא בעמיקות ובאריכות כמו ביום כיפור, אבל בכל זאת עושה איזשהו סדר קטן בלב. ותוהה לעצמך:" מה אם..?"


 


ובין כל הבישולים, הקניות והנקיונות, כולם מתקשרים אחד לשני לאחל חג שמח וכשר ובהצלחה ומזל טוב ומה לא.. (למי שעוד עושה את זה ולא שולח הודעת וואטסאפ..) 


זו הזדמנות מצויינת להרים טלפון ולא צריך תירוץ חוץ מאשר הרצון הטוב לאחל חג שמח ודומייו.


וזה בהחלט מקרב חזרה אנשים שמזמן ניתקו קשר .. אפילו אם רק לשיחה של כמה דקות.. או במקרה שלי שעה וחצי עם האקס.. 


 


מדהים איך בשיחת טלפון אחת הכל עולה צף ועולה חזרה כלפיי מעלה.. כל הזכרונות והרגשות שניסית להדחיק.. עולים ונשנים כאילו רק אתמול התראיתם בפעם האחרונה.. ומדברים וצוחקים כאילו גם מחר נמשיך להיות בקשר ולהנות אחד מהשני..


עד לרגע המר של הניתוק שמבינים שוואללה לא. זה פשוט עוד שיחת חג שמח ומה חדש ומה נשמע וד"ש להורים. וזהו זה.


 


הוא חוזר לחברה שלו ואת ליסוריי מצפון ולרגשות אשמה.. "אם רק.. "אני מאשימה את עצמי תדירות..אם רק הייתי חכמה יותר אז כפי שאני היום.. אם הייתי פשרנית יותר וסלחנית.. ומבינה ואוהבת .. ומעריכה את מה שיש לי.. שכל כך קשה למצוא לו תחליף..  לדבר המדהים הזה שנקרא אהבה. חיבור פשוט, כנה ואמיתי בין שני אנשים. אותו חיבור שגורם לך לצחוק ולהיות מאושרת בלי סיבה. אם לא הייתי כל כך קשה. אם לא הייתי כל כך אגואיסטית. 


אם לא הייתי גומרת את זה באופן כל כך סופי שלא משאיר שום פתח לחזור חזרה. 


 


ואת חושבת שאחרי שנה וחצי בלעדיו את כבר תהיי חזקה יותר ולא תרעדי למשמע קולו. ולא תבכי בלב על אותה אהבה שהייתה ונקטעה בטרם עת. 


באשמתך. 


ביהירותך. 


בהיגיון הקר שאמר :"הוא לא בשבילך. מגיע לך טוב יותר." 


 


מדהים איך בכל תחומי החיים אני נוטה להקשיב רק ללב ולא להיגיון. תמיד ללכת אחרי הלב בעבודה ובלימודים. או כמה שאני אוהבת את הלימודים שלי. 


אבל בתחום שהלב הכי מומחה בו החלטתי להתעלם ולהקשיב לראש. לשכל. להיגיון שלא נראה כל כך הגיוני פתאום. להרגל. לשגרה. לשעמום. 


 


וזרקת כבר הכל לפח כדי שלא תיתקלי בשום דבר נוסף בפסח הבא. 


אבל למה כל כך קשה לזרוק את מה שיושב לי על הלב לפח? ..


למה אי אפשר לזרוק את כל הג'יפה שיושבת לי בפנים ועולה חזרה למשמע כל שיר רומנטי או כל דבר אחר שמזכיר אותו - שאם רק.. אם רק..


אם רק לא היית עושה דבר שהיה גורם לך לתהות עם עצמך מה היה קורה אם רק...


 





 


 

נכתב על ידי Flower_Girl_ , 25/3/2013 00:22  
הקטע משוייך לנושא החם: חג שמח!
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גם אני דו"ג= דו גלגלי


שלום לכולם,


כפי שאתם כבר יודעים אני רוכבת על אופנוע. (או קטנוע למתעקשים). 


בחיים לא חשבתי שאתאהב ככה בכלי רכב.


 


אמנם היו לי כבר 2 קטנועים לפניו, אבל זה משהו מיוחד. (ניו דינק למבינים). 


בכל מקרה- כל חווית הרכיבה אהובה עליי לא משנה על מה רוכבים. מצידי שיהיה על סוס (אולי זה אפילו עדיף.. פה אין הגבלה של כוח סוס ברישיון.. ) 


אני אוהבת את התחושה הזו שאתה חופשי. הרוח שמלטפת (ולעתים מעצבנת). 


אין מה להגיד לרכב על דו גללגי זה סקסי ופשוט כיף. זה נותן תחושה קולית טובה כזאת. אבל מעל לכל- אתה מרגיש קליל. לא כבד. לא עומד בפקקים. לא מחפש חניה. לא עובר את ה-50 ש"ח בתדלוק מלא. פשוט תענוג. (בואו נשכח לרגע את עול הביטוח היקר אוקיי..?) 


מה אני אגיד לכם- אתם לא באמת חייתם עד שלא רכבתם. פשוטו כמשמעו.


 


אבל מה, לעתים אני מרגישה כאילו אני במלחמה. 


מהרגע שאני שמה את הקסדה על הראש (אחרי שעשיתי קוקו כמובן.. אחרת נהיים קשרים אז לא לוותר על קוקו חברים! זה כל הסוד!) 


ואני עולה על האופנוע - אני ישר מתמלאת בתחושה אוטופית כיפית, שבצידה מופעלים גם מנגגוני אזהרה. ממש מעין מערכת איתור מוקשים במוח. 


כל אחד וכל דבר יכול (חס וחלילה טפו טפו טפו..) להוות הדבר שישנה לך את החיים.


 


הבעיה היא - מה קורה שאתה נוהג כחוק ואף בטוח יותר, לובש את כל אביזרי הבטיחות ממעיל מגנים וכלה בכפפות, אבל בשנייה אחת.. 


בשנייה אחת שהדפוק מהנתיב ממול החליט לקחת שמאלה ברמזור אדום. 


 


אותו דפוק היה בג'יפ שחור. היה חושך. התמרורים גם הוסיפו להסוואה. 


לי התחלף הרמזור לירוק. אני נותנת פתיחה יפה. 


 


והכל עניין של שניות. 


ואז קולטת אותו בא במהירות בזוית העין. 


הלב דופק מהר. ואז באותה שניה כאילו נוחת לתחתונים וחלל ממלא את בית החזה. 


הלחץ דם יורד. ואולי גם נפילת סוכר. 


אין זמן לחשוב. אין זמן להסתכל ימינה שהנתיב פנוי. צריך לקבל החלטה. 


 


ברוך השם החלטתי את ההחלטה הנכונה- נתתי פול גז תוך סטייה ימינה (שלמזלי היה שם רוכב אופנוע ולא רכב ,וגם הוא שם לב לסיטואציה..) ופשוט המשכתי לנסוע ישר ומהר. כמה שיותר מהר. למנוע מהפגוש שלו לגעת בי. 


תפילת שמע ישראל ותודה ענקית לבורא עולם. וגם להחלטה לא לשתות צ'ייסרים בארוע של העבודה ממנו באתי..


 


כולי רעדתי. לא יכלתי להמשיך לנסוע. הייתי צריכה לשבת להרגע. 


הקטע הכי מפחיד הוא שאתה יכול להיות הרוכב הכי טוב בעולם. אבל מספיק טמבל אחד שיעשה טעות או עבירה. שיכנס באדום מלא. או יחתוך אותך. 

 
 

פשוט כי הם חושבים שהם מוגנים בתוך הג'יפ הגדול והנוח שלהם עם המוזיקה, המזגן והטלפון. 


חושבים הם בזמן איכות עם עצמם או בלונה פארק. ושוכחים שהכביש - הוא שטח מלחמה.


בכביש אין חוקים כי כל הזמן שוברים אותם.

 


וכמובן שזה רק מקרה אחד שקרה לי ויש לי עוד כמה אירועי כמעט כאלו בשרוול.


אבל זה היה הכי מפחיד. ממש הרגע הזה שאתה חושב זהו אני מת. 


וזה קרה לפני כמה שעות. אז זה הכי טרי אצלי.


את כל השאר אני מוחקת מהזיכרון . פשוט עושה דיליט. 


 


אז חברים צריך לפקוח מיליון עיניים ולנקוט בכל אמצעי הזהירות. ולא לשכוח שמע ישראל ! (לא , אני לא דתייה. רק מאוד מאמינה).


ולא לתת למקרים כאלו לשבור אותנו. 


אני אמשיך לרכב ואמליץ גם לילדיי.


כי אין על דו"ג בעולם. 


 


ובנימה זו, אני מקדישה לכל הרוכבים באשר הם את השיר הבא:

http://youtu.be/6QVmkfc14OE

 


 

נכתב על ידי Flower_Girl_ , 20/3/2013 00:37  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



my ideal man


מה עושה לי את זה בגבר?



מה יש בגבר שגורם לי לרצות להכיר אותו יותר לעומק ולהיות איתו?



 



ברור שנתחיל מהרשימה של הסממנים החיצוניים מאחר וזה הדבר הראשון שאנו נתקלים בו כאשר אנו רואים אדם חדש ..



אז שתדעו לכם שאני יכולה להימשך כמעט לכל אחד חיצונית. 



אבל לגברים יותר מידי יפים או חתיכים אני לא נמשכת, כי ראיתי מניסיון העבר שזה פשוט לא עובד בינינו. זה התפקיד שלי להיות יפה ומהפנטת והתפקיד של הגבר להיות גבר גברי ולא יותר מידי מיופיף. נכון אני לא אפסול אף אחד כי הוא יפה מידי , אבל זה פשוט לא מה שעושה לי את זה במבט ראשון. והוא דווקא יצטרך להוכיח את עצמו יותר מאשר בחור חמוד.



 



אז מה כן עושה לי את זה? גברים גבוהים (לפחות יותר ממני, אני 1.70 בלי עקבים), חסונים, לא שרירנים מנופחים וגם לא רזים מידי. אלא באמצע .אין לי בעיה אפילו עם איזו כרס קטנה וחמודה. 



שיניים זה דבר מאוד חשוב. זה הדבר הראשון שאני מסתכלת. זה מעיד הרבה על אסתטיקה והיגיינה. חיוך יפה מאוזן לאוזן יכול להמיס אותי.. 



פעם חשבתי שאני לא אוכל ללכת עם ג'ינג'ים או קירחים וזה התברר כלא נכון. 



אבל אני כן מודה שיש כמה דברים שאני לא נמשכת אליה- אני שונאת גומה בסנטר זה מזכיר לי ישבן וקשה לי להסתכל על אנשים כאלה..גם בנות.. 



אני לא נמשכת לאנשים בעלי חזות מזרחית או ערסית. לא יכולה להיות עם אדם שמאוהב בעצמו.. הרי הוא תפוס הוא כבר במערכת יחסים עם עצמו ואני לא בנוייה להיות מספר שתיים של מישהו.



 



תבינו, אנו הנשים נמשכות לאופי של הגבר. למה שהוא מקרין החוצה. ולכן גם אם במבט ראשון הגבר לא מושך לנו את העין, זה לא משנה כי אם הוא יתגלה כצ'רמר עם אישיות כובשת, כריזמה, ביטחון עצמי גבוה (לא יותר מידי), עם קצת ביישנות בריאה, אחד כזה שמכבד את כל הבריות שמסביבו - ולא כדי להרשים אלא כי הוא פשוט כזה. אחד כזה שמתייחס לכולם בצורה שווה, ונותן יחס מלא לבנאדם שמולו. שעוזר לאנשים אחרים גם כאלה שלא מכיר. גבר כזה שאפשר לדבר איתו על כל נושא שבעולם, שגורם לי להרגיש נוח בחברתו, ושאני יכולה להיות אני.



יש אנשים כאלה שבחונים אותי מכף רגל ועד ראש ואני קולטת את המבטים ואפילו גם מעירים כל מיני הערות.. וזו הסיבה שחשוב לי גבר עם בטחון עצמי לידי להיות מי שהוא ולתת לי תחושה נוחה להיות מי שאני.. כי נתקלתי בכל כך הרבה גברים שמרוב שהם מרגישים מאויימים ממני או חסרי ביטחון הם חייבים לנסות להמעיט מערכי כדי להרגיש יותר שווים כי הם מרגישים נחותים לידי.. אז אני צריכה מישהו שלא יפחד או יירתע כי אני טובה ממנו בדברים מסויימים..



 



אני אוהבת גבר שלא מפחד להגיד מה שהוא חושב או מרגיש. אני לא צריכה מישהו שיעריץ אותי אבל בהחלט עושה לי את זה גבר שנלחם עליי ומראה בי עניין כל הזמן ללא החשש שמא אני אתחיל להרים את האף.. אני צריכה להיות עם אחד כזה שאוהב לדבר ולהקשיב.. תקשורת חברים זה כל הסיפור. מלחמות קמו וקשרים נהרסו או לא נבנו מלכתחילה בגלל קצרים בתקשורת..



 



בגדול הגבר שאני הייתי רוצה הוא כזה שהיה אולי קצת חנון בעברו או חסר ביטחון, והתחנך על ערכים וכבוד  (לא כבוד של ערסים) והוא פשוט בנאדם טוב במהות שלו , והיום הוא גדל , למד לאהוב את עצמו, הוא בעל ביטחון, חייכן ולבבי לכולם.



 




אה ונ.ב.


למקרה וממש תהיתם מה הטעם שלי בגבר מבחינה חיצונית, 


אז זה רק לסבר לכם את העין. 


(וכן, מדובר אמנם בגברים דומים, אבל בגברים שונים- נראה אם אתם מזהים מי זה מי..) 


 






 


 



 



 

נכתב על ידי Flower_Girl_ , 15/3/2013 13:40  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  Flower_Girl_

מין: נקבה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
365
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , דייטינג , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFlower_Girl_ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Flower_Girl_ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)