היי חובבי ישראבלוג, מה המצב?
בזמן האחרון אני מרגישה כמו 'תכשיט' , לפעמים אני שוכחת אם יש לי מהות לחיים או אם יש לי איזה פה, שיכול להעביר את המסר שאני רוצה להעביר.
אתמול עברתי במרכז העיר שלנו עם אסי, מולנו במדרכה הצרה עברו 3 גברים ערביים ואחריהם 3 נשים כל אחת אוחזת בעגלת תינוק, בעלות מבט פוקר פייס שמדגיש 'וואלה זה בנורמלי שלנו'.. ואז על השנייה שנתקלתי במראה הזה, הגעתי למסקנה : אני מזדהה עם הערביות! (גאדדאמט, תראו לאיזה מצב הגעתי !
) אני אפילו לא יודעת איך לנסח לכם את העניין בצורה רהוטה וברורה, אפילו שמההזדהות שלי עם הערביות אולי הבנתם כבר..
בכל מקרה, העניין מדובר בזוגיות - הערביות הלכו להן אחרי הערבים בשתיקה מוחלטת, לא מבקשות אפילו עזרה עם העגלות, שהרי במדרכה הצרה היה נורא קשה להעבירן.. ואני? אני פשוט הלכתי אחרי אסי גם בשתיקה, בערך רוב הזמן שהיינו שם, מנסה להתאים את צעדיי לצעדיו שלו.
לפעמים אני מרגישה בהחלט כמו תכשיט ,
אין ידידים - אסור , אין חצי מהחברות - כי וואלה אם הן עשו מה שעשו סימן שצריך להתרחק - אסור להישאר קרובה,
יש להתלבש בהתאם - כי הרי יש לבוש שמתאים לחברה ויש לבוש שמתאים לקולנוע , המכנסון שלך נראה כמו שק - את באמת הולכת ללבוש אותו ? אני עונה שכן, ואז הוא מתחיל להתעצבן ולהגיד 'אבל זה לא מתאים' 'אבל זה לא יפה' 'אבל זה.. ככה וככה וככה וככההההההה ! '
אז אני מודיעה לו שלא צריך, לא אסע איתו אם הטעם שלי כל כך איום ואני נראית מישהי שלא השקיעה בעצמה לקולנוע - באלי לצעוק עוד ולהוסיף ששורט בלון, חולצה ארוכה ומעוטרת, וזוג נעלי סירה לא לוק רע בכלל!
"אני אוהבת את זה, זוגות אחרים יוצאים ולא מתלוננים על הלבוש" אני אומרת לו , והוא עונה לי :" בעיה שלהם שלא אכפת להם מהחברה שלהם, ואני מבקש שפעם אחת תכבדי אותי בקטע הזה כי לא ביקשתי הרבה " . (צודק אסי, לא ביקשת הרבה - רק השפלת בצורה מספיק טובה שזה יגרום לי לשנות כבר מרצוני החופשי 
) בסוף אני עוזבת את המקום בו היינו ואומרת לו שלא בא לי לבוא, ואחרי דקה הוא מתקשר ומבקש בצורה יותר יפה להחליף ושאם לא בא לי שאשאיר - מצחיק בצורה ממרמרת ביותר, באמת נראה לו שאני אשאיר אחרי מה שאמר ? לא אסי, לא.
לפעמים כשאנחנו נוטים להתווכח הוא יודע איפה הנקודה הרגישה, ואני בשביל שישים לב לרגע כמה שזה כן כואב וכמה שהוא לא שם לב - הדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה להפעיל את ברז המים ששוכן בעייני הירוקות כהות.
אני מרגישה שאני סתם כמו איזה עוד שעון שהוא עונד, סתם נמצאת שם ליופי שלו, שכולם יראו כמה הוא מדהים וחזק ומוצלח ושיש לו הכול, כולל מישהי מהממת שאי אפשר שלא להביט בה . הוא אומר לי "את מידת היופי את רכשת , אני רק מנסה לייפות אותך יותר, להדגיש בך את היתרונות החיצוניים שהתברכת בהם." - תעשה טובה, יש דרך ויש דרך. יש הבדל בין "זה נראה כמו שק עלייך וזה זוועתי" (תצעק שאתה מובך רצח להסתובב עם מישהי כזאת וזהו ! 
) ובין "החצאית הכחולה יותר תהלום אותך לדעתי" (מחמאה נטו, רצון אשכרה לשנות את הפריט לבוש- לא חשב על זה לבד?!) . מה אין הבדל ? בטח שיש ! -_-
לפעמים אני מרגישה כל כך חסרת ערך ובעלת דימוי עצמי נמוך ברגע שהוא מדבר כך - כי אני בעצמי לפני כל ההערות האלה, הייתי פשוט טוטאל-מאוהבת בעצמי! (די מרגישה שהוא לקח לי את זה באיזה מקום ..)
- דבר שני : ההתנהגות הזאת שלו, בא לוקח לי את הנייד מחטט מולי בהודעות של פעם (שאפילו לא קשורות אליו!!!) עם בנים אחרים, מחטט בכל משמעות של הודעה שנכתבה, למרות שכבר סיפרתי לו את כל העבר שלי בקטע הזוגי-לא מחייב- סטוצי ללילה. הוא שומע ששלחו הודעה בוואטספ ? הוא הראשון לבדוק מי זה/ מי זאת בלי להראות לי קודם, ואז לעלות קצת להיסטוריה לחטט . הוא מתעצבן על דברים כל כך מהר, לפעמים אני לא יכולה אפילו להביע דעה, בא לי נטו שתבלע אותי האדמה עליה אני עומדת! מפחדים ממנו בעיר, תופסים ממנו הרבה, הוא חייב שהכל יהיה אצלו מושלם וכל הסובב אותו יהיה ככה, לא ממש שם על מישהו .
* נכון יהיו כאלה שיגידו לי שאני צריכה לעזוב אותו אבל אני לא יכולה, אני אוהבת אותו .. ולמרות כל מה שסיפרתי פה, הוא אומר לי הרבה שגם הוא אותי, ככה הוא בעצם שומר עליי , הוא דואג ואכפתי והכול .. אבל כל אשר נכתב פה זה חלק שמהווה עול עצום, ודי לא נותן מקום למחשבה על הטוב שבדבר. *
אולי אשמח לקבל עזרה ממכם קוראיי הנכבדים, בעצם אני יותר מאשמח.. אני אצהל מאושר, בא לי לזעוק לעזרה עצומה לאנשים מבחוץ, שעם הזמן יתפסו חלק ענק בחיים שלי אם יבואו לפה שוב לקרוא כמובן (כי אם לא יבואו איך ידעו מה עובר עליי? חחח 
) .
אז בוקר טוב קוראים נכבדים, הייתי פה.
חיבוקים ונשיקות,
מתבגרת טיפוסית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
א. הכותבת.