היי חובבי ישראבלוג, מה קורה?
אי אפשר כבר להבין כלום בעולם שלנו, לא משנה מה אני אעשה ובאיזה צעד אני אנקוט - כלום לא ישתנה !
כן ויתרתי לעצמי ולא שתקתי, והוא אמר שמפריע לו שאין ספייס בקשר - מצחיק, כי יש אותו יותר מידי .
אז מרוב הכעס שלי החלטתי להטיח לו את האמת היישר לפנים - שהוא נלחם על להשיג אותי ולאסוף את השברים ולבנות מההריסות משהו שיצליח, קשר משופר, אמיתי.. והנה הוא גורם לעצמו לאבד הכול.
הוא לא ענה, לא היה לו מה להגיד כנראה.. עד היום שהוא בירך אותי בברכת בוקר טוב,ביקש את סליחתי ואמר שהוא לא יודע מה עובר עליו.
לא עניתי, לא ידעתי מה לענות, כי מצד אחד אני רוצה לשמור על הקשר ביננו, ומצד שני לא מגיעה לי הדדיות ? לא מגיעה לי אכפתיות ?
אחרי שעה, התקשרתי והוא אמר שאל מה שלומי, עניתי ביובש והוא אמר ברכות שידבר איתי עוד מעט כי הוא הולך לעזור להוריו בבית.
ניתקנו את השיחה, ואז חשבתי לעצמי : מה מפה אני עושה?
אני אומרת לו את כל מה שאני חושבת, כל מה שפגע בי, צועקת עליו ? או שאני מעבירה את זה כאילו כלום לא קרה, בשביל לא להוציא את המיץ עד הסוף מהריב? - התייעצתי, כל אחד אומר משהו אחר.
אני זו שנשארת לבחור שוב, אבל מה אני מתלוננת ? זו אמורה להיות הבחירה שלי, אני לא יכולה לצפות ממישהו אחר לבחור מה טוב בשבילי.
אבל במשהו אחד חברה שלי צדקה - ככה או ככה הוא לא יבין, כי ככה זה בנים, פשוטו כמשמעו.
עוד משהו : אומרים שאני בן אדם קשה, עניתי שאני לא, שפשוט צריך לדעת איך להסתדר איתי. (חבל שיש כאלה שלא יודעים
)
לא משנה באיזו דרך אני אבחר ללכת בה - ככה או ככה הוא פשוט לא יבין.
ומצד שני, אני לא באמת יודעת שהוא לא יבין , זה פשוט מה שנאמר.
לפעמים הייתי רוצה לדעת מה עומד בסוף הדרך בה אני אבחר ללכת,
מה יקרה עקב הבחירה שלי, מה יהיו ההשלכות, מה מופיע שם בסוף.
(רק חבל שאני לא יודעת..
)