חובבי ישראבלוווג, אני כ"כ כ"כ לחוצה .. היום יהיו אודישנים לשירה למסיבת סיום בבית ספר 
ונחשו מי הולכת להיבחן ? (כי היא כ"כ מפגרת שהיא החליטה להיות ספונטנית לשם שינוי ולנסות את מזלה) .. נכון, אני ! 
אתמול אני ועוד כמה חברות דיברנו על האודישנים הללו, ומסתבר שיש הרבה שהולכים , אפילו כאלה שאם הם רק יתחילו לשיר, יברחו מהאולם !
למהלמהלמהלמהלמה הם נבחנים ? בגלל שלאפאחד לא באמת ממש אכפת לעמוד ולעשות ליפסינג על הבמה במסיבת הסיום עצמה , ובגלל שאפשר קצת לתקן את הקול בכל מיני תוכנות..
- אני לא ממש בעד הרעיון הזה של תיקון קול.. כאילו הכי יפה כששרים את זה בצורה טבעית, זה בול אותו דבר כמו שישימו קולות של ריהאנה ואיזי ונתחיל לעשות עם השפתיים על הבמה .. אומייאגאד נשמע הזוי חיחיחיחי
בכל מקרה, העניין שאני הולכת היום זה בכלל לא בגלל שנורא חשוב לי להופיע על הבמה במסיבת סיום או משהו, או בגלל שנורא חשוב לי שיעוותו לי את הקול.. לא , אני הולכת בגלל סיבה אחת עיקרית - אני רוצה לראות אם אני אתקבל בזכות הקול של עצמי !
לפני כמה שנים הייתי במגמת מוזיקה בביה"ס אחר, והמורה פשוט אמרה לי שאני זייפנית
- בואו נגיד שמאז, חלפו כמה שנים טובות שהעזתי בכלל להשמיע את הקול שלי בשירה, אפילו לחברה הכי טובה .. אבל עם הזמן חזר הביטחון והרצון הגבוה להראות כמה שאני כן מסוגלת, וטאדדםםם !
היום דווקא אנשים אומרים שיש לי קול יפה ושאני שרה מאוד נחמד ומאמינים שאני יכולה להגיע לכל מיני טונים עם הקול שלי בצורה יפה, ואפילו המורה לגיטרה של אחותי אמר שאני שרה יפה רק לא בסולם הנכון .. ננסה לעבוד על זה לא?
אבלאבלאבל עזבו הכול, הבמה , האנשים , המבטים .. כן הבנתם נכון, פחד במה (נדפקתי. 
) . קראתי שהרבה אמנים מתוסכלים מהעובדה ש"לא הולך להם" על הבמה ולעומת זאת "הולך להם" לבד בבית, מול המראה והם מרגישים שהם הכינו יצירה, הופעה או הרצאה ממש טובה, אבל שהם ניגשים לדבר מול אנשים אחרים הם נאלמים, נתקעים ונכנסים למצב של בלאק אאוט, לעיתים גם מתחילים לרעוד ולגמגם. זאת חרדת במה.
הממ למה דווקא אני צריכה להיות כלולה במקבץ האנשים של החרדה הזו, מדועעעע? 
האמת שכשאני חושבת על לעמוד בבמה אני בכלל לא חושבת שלא יילך לי, אני חושבת שאני אבוא, אתן את הטוב ביותר ופה זה נגמר. הבעיה היא שכשאני באה, אני מגלה תופעה אחרת לגמרי - השפה טיפה מתחילה לרעוד, אני מרגישה חנק בגרון, ודמעות עולות לאט לאט מרוב הפחד שהנה זהו לא הלך. מה אני עושה עם זה לעזאזל ?
האודישנים מתחילים עוד 5 שעות, ואני לחוצה, ואני מאוד מקווה שיילך לי.. אבל אין לי מושג איך להעביר את הפחד, הצעות ?
עריכה (14:00) :התקבלתיייייייי ! הבוחן אמר שיש לי קול יפה אבל מאוד עדין.. מה שאומר שאני אשיר אולי רק סולו אחד ולא יותר, אבל זה ממש לא בטוח, כי הוא אמר שלכל אחד יש זכות ביטוי בשנה האחרונה של בית הספר.. והנה אני אלך להופיע על במה, פעם שנייה בחיי אך הפעם בשירה.. אני כ"כ מקווה שאני אשיר יותר מסולו אחד, כי אני מרגישה שאני יכולה ! הלוואי הלוואי הלוואי (:
והאמת שאני לא מרגישה לבד בעניין, גם לחברתי הוא אמר את אותו הדבר בדיוק כי שתינו בעלות קול עדין.. אחיות (; , אז עד לפעם הבאה..
חיבוקים ונשיקות, מתבגרת טיפוסית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
א. הכותבת.