וואלה אצלי לא משהו, קשה לי לעכל שידיד טוב שלי בא ושיקר לי אחרי שתמיד עזרתי לו בכל מה שהוא היה צריך (שהיה קשור חלקית לשקרים שלו - בלי לדעת שיש יותר מזה) .. קיצור אתם לא תבינו אז מה זה משנה, העניין הוא שבאמת לא נרדמתי כל הלילה .. הייתי במחשבות של איך הוא יכול לבוא ולשקר במצח נחושה כשהוא רואה כמה אכפת לי, כמה אני רוצה לעזור, כמה אני כן פה בשבילו.. טוב לא משנה, זה בכלל לא מה שרציתי לכתוב עליו.

הכותרת של הפוסט היא 'מה אנחנו?' , זה משהו שחשבתי אליו אתמול בלילה ברגע שהתגלה לי על השקרים שלו.. 

המון אנשים אומרים על עצמם ושופטים את עצמם בכל מיני תכונות ומקנים לעצמם טיפוס, וכל זה מתרחש גם מהקשרים שלהם בסביבה - מזה שכמו שהם מקנים לעצמם, הם מקנים לאחרים, ואחרים מקנים להם - קיצור סיבוב אחד שלם של 'לשפוט' - 'למיין' - 'לבחון' .. כאילו אנחנו איזה מוצר או משהו, שלכל אחד יש את ההגדרות שלו.

זו ממש טעות אתם יודעים ? הרי כל אדם הוא מורכב, מאוד אפילו. המחשבות שלו, הדעות שלו, כל ההשקפות עולם שלו..

באדם יש את הכל מהכל , כמה שהוא ינסה להכחיש - אוף בלבלתי את עצמי ואתכם -.-

נגיד : בן אדם הוא גם עצלן וגם חרוץ - לפעמים אין לו כוח לקום לזרוק את הזבל , ולפעמים יש לו כוח לרוץ לקנות בגד שהוא ראה לא מזמן ואהב.

בן אדם הוא גם טיפש וגם חכם - לפעמים הוא לא מבין את מה שמנסים להבהיר לו בהמון וראציות, ולפעמים כשהוא רוצה שמישהו יקשיב לו הוא יכול לנסח זאת בצורה כ"כ רהוטה ופשוטה לעניין, בגרסאה חכמה אחת פשוטה.

בן אדם הוא גם רציני וגם שטותי - לפעמים הוא מחפש את הקשר הרציני באהבה, את העבודה שבה הוא משקיע ... ולפעמים הוא עושה שטויות כשהוא שתוי, מושך למישהי בצמה ואחרכך משחק לה בלב (נשמע מוזר חח אבל אמיתי), מביים ריב לא אמיתי בינו לבין מישהו וסתם מוציא עצבים בצחוק, כאלה שאינם..

בקיצור, אנחנו הכול מהכול - אנחנו יכולים תמיד להשתנות אבל לא במגוון התכונות - אלא ברמה שהתכונה נתפסת אצלנו - יש את היותר קנאים יש את הפחות, יש את היותר מצחיקים ויש את אלה שלא ממש, יש את הסקרנים ביותר ויש את אלה שנוטים להיות יותר אדישים ... אבל הכל תלוי בסיטואציה, באנשים המרכיבים אותה, באיך שאנחנו מרגישים במצב הקיים ואל אותם אנשים..