אסור לתת לאנשים לקחת אותך כמובן מאליו, בעיקר בקשר זוגי, פשוטו כמשמעו .
אסור לוותר על מה שעושה לך טוב עד לרגע שבו זה נהפך ל'מה שעשה לך טוב' - ואז כבר מותר לוותר.
אסור להילחם יותר מידי כשאתה רואה שהצד השני מתחיל להתרחק בכוונה, מתחיל לזלזל, לא להעריך, לא לכבד.
אסור לתת לאף אחד להוריד מהערך שלך, להשפיל אותך, להפוך אותך לסוג של 'סמרטוט'.
אסור לחפש תמיד את אור הזרקורים, תמיד להשתלט על הדמות המרכזית, להיות נואש לתשומת לב.
אסור להילחם על אדם שכבר מזמן ויתר עלייך, או על אדם שמלכתחילה לא הראה עניין מעמיק ורק משחק קלוש, סטוץ מזדמן, סיבה לחגיגה.
אסור לאחוז בכאב עמוק בבטן, לאחוז את הדמעות בפנים, להמשיך לנסות לתפקד עם מחנק בגרון.
אסור לשפוט את האחר, להתבדח על חיי האחר, לחפש מקום נחמה בצרות האחר, לחייך לשמע בעיות של אלה שאתה פחות אוהב ומתחבר.
אסור להתרגש מכל מילה שנשמעת , מכל משפט מעוטר במתיקות, מכל דבר שיכול בסוף לסכם את הכל בסכין בגב.
אסור להתכחש למציאות, להיות עיוורים לכאב בשביל לקוות שיהיה טוב יותר, לקבל את השקר המתוק כשידועה ויש ספקות שאכן קיימת אמת כואבת.
אסור להדחיק את מה שמציק לך, את מה ששורף בעמקי נשמתך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
א. הכותבת.