אם יש סופרת אחת, שאני מאוד מאוד מעריכה ואוהבת , היא לא אחרת מאשר ליאת רוטנר.
ליאת רוטנר היא סופרת שנולדה בנתניה בשנת 1986, ומאז היותה קטנה הייתה כותבת סיפורים ומשתתפת בתחרויות כתיבה.
היא סופרת ענקית , באמת ! הספרים שהיא כותבת, נכתבים בצורה יפה ומעניינת, ומעוטרים בשלל רגשות שסוחפים את הקורא לבכות ולצחוק יחד עם שלל הדמויות .
1. "קיץ אחד ביחד" / ליאת רוטנר
שישה בני נוער, ועוד נערה, נשלחים בניגוד לרצונם, ללימודים בבית-ספר קיץ, הרחק בצפון הארץ. בעיצומה של חופשת הקיץ הם נאלצים ללמוד, להידחס בחדרי מגורים עם נערים ונערות זרים ולחיות זה עם זה במשך חודש שלם.
הם מגיעים ממקומות שונים, מרקעים שונים, כל אחד עם הסיפור שלו, עם העולם שלו, ואינם מצפים לדבר מלבד שעמום וסבל. הם אינם יודעים שזה יהיה חודש שישנה את חייהם לפחות בטווח הקרוב. הם אינם מעלים על דעתם שייווצרו ביניהם קשרי ידידות כה חזקים, עד כי הפרידה תיראה להם קשה מנשוא. הם לא חולמים שיזכו לעבוד בעיתון מפורסם, שימצאו אהבה; שיגלו דברים חדשים על עצמם; שהחודש הזה יהיה אחת התקופות המהנות ביותר בחייהם. כל אחד מהם נאלץ להתמודד עם קשיים ומכשולים שונים. אך בזכות החברות והעזרה ההדדית בקבוצה הם מצליחים להתגבר ולהגיע יחד למטרות שקבעו לעצמם. סיפור התבגרות מרתק מלא התרחשויות, סערות נפש ותובנה.
בספר הזה לא התחברתי לתומר ולענבל (הבחורה הג'ינג'ית בכריכה, וזה שלידה) , ענבל הרתיעה אותי בהתנהגות הטום-בוית שלה ותומר באדישותו. עם הזמן כאשר החלה ענבל להתאהב באחת מהדמויות, היא העבירה בי קצת רגש, שגרם לי במקצת כן לקוות לטוב בשבילה.
2. "תנו לגדול בשקט" / ליאת רוטנר
שישה בני נוער שנשלחו לבית ספר קיץ בתנאי פנימייה,
והתיידדו בלב ובנפש מחליטים לעזוב את בתי הספר שלהם ולהמשיך
ללמוד יחד בפנימייה שבה נפגשו. התרחשויות רודפות התרחשויות,
רגשות מעמיקים וסערות נפש מחריפות, אבל מעל לכל מתעצמת
הידידות האמיצה בין ששת בני הנוער, שמעניקה להם כוח, תמיכה
ותובנות רבות על עצמם ועל החיים.
סיפור זה הינו סיפור המשך לספר 'קיץ אחד ביחד' , ובשני הספרים מופיעה אלינור, מישהי שמנסה לשבור את הגיבוש של הדמויות שהתחברו מאוד : איתי, שירן, ענבל, תומר, נועה..
בהתחלה, משום מה, אהבתי מאוד את אלינור, למרות שהייתה ביצ'ית, אבל בספר הזה היא מגזימה 
את ענבל התחלתי לאהוב מאוד בסיפור הזה והזדהתי עם כאבה, ואיתי התחבב עליי אף יותר.
3. "לנצח בגדול" / ליאת רוטנר
את הספר הזה לא תוכלו להבין בלי להכיר בשני הסיפורים הקודמים לו. ספר זה עדיין מסתמך על הדמויות שהכרנו עד כה בספריה של ליאת רוטנר : "קיץ אחד ביחד" "תנו לגדול בשקט" , בספר הזה הדמויות כבר גדלו (כיתה יא' ) ועליהן להתמודד עם בעיות של גדולים : אכזבות של גדולים, אהבות של גדולים, שעקב אותם ריגושים שלא חולפים - הדמויות מגיעות להבנות עמוקות, התמודדויות עם קשיים ועם מה שנראה כ'בלתי ניתן להשגה'.
בספר הזה התחברתי נורא לשירן, שמנסה בעצם לרקום זוגיות חדשה עם דתי, בעוד שהיא חילונייה. היא לא מוותרת, וזה מה שאני הכי אוהבת בעצם בדמות שלה. דמות נוספת שאהבתי הינה בר, שמנסה להעיף את הידלקותו של איתי על ענבל, יש בזה משהו מאוד חמוד, מפני שהיא תמיד מנסה לגרום לו להתבונן בה ולרצות אותה, ולאט לאט היא גורמת לי, ואף לאיתי המדהים,לשים עין יותר עליה מאשר על ענבל(אצלי לא בקטע רומנטי כן? 
)
4. "מעורב ירושלמי" / ליאת רוטנר (הספר הכי אהוב עליי !!!! 
)
מספר על שני אחים תאומים (איתי משאר הסיפורים
, ואחותו התאומה שרית), בן ובת. זוג האחים הסורר, שמריבות תמידות הוא עניין שבשגרה, נאלצים לעבור את חופש חנוכה בירושלים, עקב חתונה משפחתית.לא מספיק שהם נאלצים לשהות אחד עם השני פרק זמן לא קצר, הם גם צריכים לשהות עם בני דודים דתיים שהם לא מכירים. לכן לא פלא ששרית ואיתי לא ממש מצפים לחופשה מעניינת ומעדיפים לברוח מהחופשה המשפחתית הזו ולחזור לביתם. בהתחלתה הם פוגשים את בני הדודים, יונתן, נעמי ואלעד. למרות שהם נראיים נחמדים ולא מזיקים, איתי ושרית חושבים שהם מוזרים בלבוש, במנהגים ובעיקר בהתנהגות. אולם נראה שפערי התרבות הרבים דווקא מקרבים בין שתי המשפחות.
במקביל, מסופרת העלילה גם מכיוונה של נעמי, שמשפחתה עברה לא מזמן מתל אביב. נראה שדעות רבות יש לירושלמים הדתיים על ה"חייזרים" מתל אביב, ולאו דווקא טובות. לנעמי נראה שהבת החזקה בחברה,מוריה, לא מחבבת אותה וסוחפת איתה את כל חברותיה, ועדיין לא ברור מדוע. לנעמי ברור שהעוול שנעשה לה פוגע לה בתדמית לשווא, מה גם שמתן, הבן היחיד שנראה לה נחמד בעיר הזאת, חבר של מוריה, שנראה שמשפיעה גם עליו. ובנוסף, יש לה עכשיו גם את בני הדודים החילוניים שלה, על כל צרותיהם. הגיבורים בספר נתקלים בקשיים לא מעטים, ולמרות שכל אחד עסוק לכאורה רק בענייניו, דרך העניינים האלו הם ילמדו דברים חדשים. בגלל כל הקשיים ואולי בזכותם, הם לומדים דבר או שניים על החיים, על חילוניים ודתיים, על חוזרים בתשובה ועל חוזרים בשאלה, על גיוס ועל השתמטות, על מהי חברות, אהבה ובדידות ולבסוף גם על הטלנובלה של החיים, שמצריכה מהם כוחות נפשיים רבים שלא היו בטוחים בקיומם. אני ממליצה על הספר כיוון שהוא מעניין מאוד, וכתיבתו ברורה וקולחת וכתובה מזוויות שונות של האנשים המרכיבים את החברה הישראלית. הספר מלא ניגודים, ומספר על נושאים רציניים אך משלב בהצלחה הומור ועניין. הסיפורים בספר מעוררים הזדהות, כל אחד מנקודת המבט שלו ומהגיבור אליו הוא מתחבר, וגורמים סקרנות לאורך כל הספר עד לסופו, שאמנם לא מפתיע אך משמח מאוד.
אין מה להוסיף - אני אהבתי מאוד את איתי ונעמי , הם מדהימים !
הספר הזה הציף בי אלפי רגשות, ויכולה להבטיח שלשנייה אחת לא הייתי נטולת רגש.
5. "חיים משלנו" / ליאת רוטנר
הספר משלב כמה מן הדמויות של הספרים הקודמים (נעמי ואיתי
ואפילו מתן במקצת, ותומר ובר וענבל(אבל ממש טיפה) ), אך יש גם את הדמויות החדשות (רחל,ערן,ישי,סהר, אורטל, הודיה, דינה, כפיר..).
הסיפור מראה שתי נקודות מבט : האחת, קבוצת בנות דתיות שמתחילות לשרת בביה"ס חילוני - שירות לאומי, ונקודת מבט אחרת: איתי הקולני והמצחיק אמור לשתוק במשך חודשיים על מנת לא להרוס את מיתרי הקול ונהפך להיות מקשיב יותר (כמו שהרבה חיכו לזה חחח), ישי נכה מתאונה שגרמה לו לחזור בשאלה ובנוסף הינו ידיד של נעמי מהעבר, וכפיר נער חילוני שנשאר כיתה בבית הספר בו מעבירות אותן בנות שירות לאומי את שירותן.
אני שנאתי את סהר מפני שהיא הייתה מגעילה ונואשת לתשומת לב, ולא אהבתי את דינה שהייתה תמימה מידי ולא יכלה להביע דעה, ואת תומר שהתחיל לשתף פחות את איתי בדברים, כאילו היי ! זה איתי !
לליאת רוטנר היו עוד המון ספרים מדהימים כמו "הרמת מסך" ו"מבצע מלכה". ספרים מדהימים !!!! גם עליהם אני ממליצה בחום, וחשוב לציין שהם נבדלים מן הדמויות העולות בסדרת הספרים הקודמת, שעליה יותר דיברתי בפוסט הזה.
אז כל מי שקורא או שעוד לא התחיל, קומו ! תקראו ! ליאת רוטנר, אני סוגדת לך
.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
א. הכותבת.