יש אנשים שבטוחים שמגיע להם הכל.
יש אנשים שבטוחים שכולם צריכים להבין אותם, ושכולם בהחלט "בתוך" הראש שלהם.
יש אנשים שבטוחים שלא משנה מה, הם תמיד בסדר.
יש אנשים שבטוחים שהם לא טועים, ואם הם לא טעו - אז באיזו טעות יש להודות כבר?.
יש אנשים שבטוחים שאם הם יתייחסו ביובש ובזלזול זה יעלה אותם ברמה, או לא יודעת מה.
יש אנשים שבטוחים שגם אם הם פגעו אמורים לדלג על זה כאילו כלום, והיחס אמור להישאר אותו יחס אוהב של פעם.
יש אנשים שבטוחים שברגע שהם קצת ינסו להשפיל ו"לערער" במעמד האחר בדיאלוג, או את אישיות האחר, זה יעשה אותם טובים יותר.
כל איש כזה , יש לו כינוי מיוחד - מר "מושלם". מסוג האנשים שחושבים שהם מושלמים כשהם לא. מסוג האנשים שתופסים מעצמם הרבה כשבפנים הם חצי ממה שהם תופסים מעצמם.
כל אדם צריך לדעת לכבד, להעריך, להתייחס בכבוד - וברגע שזה לא מתממש, אותו אדם לא אמור לצפות ליחס מתוק וחייכני חזרה.
לפגוע באנשים קרובים הכי קל לא? אבל דמויות ה- מר "מושלם" , לא אמורים לצפות שהאנשים הקרובים יסלחו להם עד אין סוף.
צריך לדעת איפה הגבול, באמת.
לילה טוב לכל קוראי ישראבלוג, נתראה בפעם הבאה. 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
א. הכותבת.