אני: תעשה מה שבראש שלך

הוא : לא אל תציבי לי אולטימטום

אני : אין פה אולטימטום, רוצה תצא איתם , רוצה צא איתי, רוצה צא עם שנינו , תעשה מה בראש שלך .בקיצור אני לא מציבה לך שום אולטימטום ואל תצא עליי

היום בבוקר הוא ענה לי :

אני עניתי:

גם אני נתתי לך הזדמנויות , ואתה יודע למה היה חשוב לי שזה יהיה אתמול בערב? כי מרביעי לא דיברת איתי, אפילו לא טרחת להגיד שאתה בבית כשאתה יודע כמה אני מחכה לראות אותך ואתה העדפת להיות עם חברים שלך בשישי במקום אשכרה להיות איתי, חברה שלך כביכול. מאיפה הבאת את השטות הזאת של מישהו חדש? אני לא רוצה מישהו חדש ואין לי אחד כזה.

לאחר שראיתי שהוא קרא ולא ענה, כתבתי לו שהוא יכול לענות לי בדיוק כמו שעניתי לו.. אבל הוא לא ענה.

היום בערב אני צריכה ללכת עם חברה להביא לו ספר מחזור של השנה בה הוא למד. אני הולכת עם חברה כי היא יודעת שאם אלך לבד אני גם אכנס לדבר איתו, וככה לפי דעת חברותיי אצא מושפלת. אולי הן צודקות,  וגם ידידים שלי אמרו שפשוט לא אכפת לו.. אבל יודעים מה קוראי ישרא? לי כן אכפת, אני כן בעלת רגשות, אני למרות שכל פעם כשהייתי עוזבת אותו זה היה בגלל מישהו אחר, יודעת הפעם שזו לא הסיבה! בין אם הוא רוצה להאמין לזה או לא.

נכון יודעים מה, אולי זה באמת השפלה שאני אנסה לרדוף אחריו או "מבטיח שתחזרי" שהוא כתב באמת יתגשם מתישהו, אבל אני למרות כל מה שהוא אמר פה, והחברות והידידים אמרו, לא יכולה להרוס בכזה סירחון הכל, בעיקר כשהוא חשוב לי. אז החלטתי לכתוב לו מן מכתב פרידה כזה ולהכניס את זה לספר מחזור שלו איפה שהתמונה שלו נמצאת. 

המכתב פרידה:
"בטח זה נראה לך כ"כ מפגר לקבל דף שכתוב בו מה שאני רוצה לומר..אז לפני שאתה זורק לפח, בבקשה תקרא. לא הגבת לי על מה שכתבתי בוואטספ ואני חושבת שזה לא הוגן מבחינתי כי אני עניתי.. כתבתי לך את האמת - אני לא רוצה מישהו חדש, אני רוצה *משהו חדש* - הכוונה שלי זה שאני רוצה לא לשבת ולחכות להודעה שלך במקום לשלוח כשאני מתגעגעת. זה לא שאני לא שמחה לקבל ממך הודעה, כיף לי לראות שאתה כותב לי אבל לפעמים בא לי לכתוב לך ואני לא עושה את זה כי אני מפחדת שתקבל סיבוב ואני אצא חופרת, ובום! הכל ייהרס. 
אמרת לי "אני מבטיח לך שתחזרי".. האמת זה היה די מגעיל, כי זה היה כזה "נו ברור שתחזרי בסוף, כמו תמיד שאת נעלמת." - ככה אני קיבלתי את זה לפחות.. ויודע מה? צודק, חזרתי כמה וכמה פעמים, אבל להגיד את זה לא היה ממש במקום. זוכר את הפעם שבאתי לבקש סליחה? אז הפעם הבאתי רק את הספר מחזור, כי אני יודעת שפשוט נמאס לך מכל המצב. לא, אני לא חושבת שאני צריכה להתנצל, כי לא הלכתי עם מישהו אחר ואני לא אלך, והסיבה הזו של העזיבה באמת הייתה פעם בגלל שיש מישהו אחר, אבל זה היה כשהיינו בקשר לא רציני, ועכשיו או יותר נכון עד אתמול היינו בקשר רציני.. ובמקום לדבר על זה, החלטת לצאת עם חברים שלך. לא אמרת שאתה מתגעגע אליי או משהו בסגנון?
שבועיים שהיינו יחד, וראיתי אותך רק ביום שחזרנו..תנסה לקלוט אתה שנייה את המצב הזה! שנינו חוזרים - יופי חזרנו, והנה הקשר יכול להתבסס על הודעות ושיחות בכיף? אז בזמן האחרון אני התחלתי שיחות כי הרגשתי שזה חוזר למצב של פעם, שאני הולכת לאבד אותך.. לא מתאים לי שזה יחזור לשם, למצב הזה - יודע למה? כי אני אוהבת אותך יותר מידי ולא בא לי לאכול תסביכים, שמבחינתך אין למה לאכול תסביכים בכלל.

איחלת לי חיים יפים ומאושרים אז הבנתי שבחרת לצאת לי מהם סופית.. אמרתי את כל מה שיש לי, וכנראה שאין לי עוד מה לעשות בנידון.. ואתה לא מוכן להיפגש לרבע שעה אפילו לסיים את זה יפה ולא מסריח, כי הרי כמו שאמרת האהבה הדדית..

עכשיו הכדור בידיים שלך, להיפגש או לא.. אם אכפת לך ובאמת אתה אוהב אותי או שזה סתם.. תכבד, אל תכבד.. כבר לא יודעת מה לומר..
גם אני מאחלת לך חיים יפים? זה נשמע פרידה כ"כ עלובה ומסריחה.. אבל איך שאתה רוצה.. אני שלמה עם מה שאמרתי וההחלטה שלי, רק שתזכור שיש דרך לעשות את הדברים, כבוד מינימלי וזה. "

ולכל מי שקרא את זה, בבקשה בבקשה תגיבו, כי אני באמת צריכה אתכם, בשיא הכנות.

עריכה: הבאתי לו את הספר מחזור ובפנים המכתב, אין לי מושג אם הוא פתח אותו עדיין או שלא. נכנסתי לחדר שלו הוא הביט בי חצי ריקני חצי מופתע, אמרתי לו "קח" הוא לקח הבטנו אחד בשני כמה שניות.. הוא עשה לי ביי עם היד, וגם אני ואמרתי ביי חח וזהו..
כן אני בוכה עכשיו, אני מתגעגעת. רע לי בלעדיו, תמיד יהיה לי רע בלעדיו