ימים של אושר נצבעו באפור,
לב קטן מלא חום התכסה בכפור..
כל מה שהיה נראה לי עתיד ונצחי,
קיבל פתאום נורה בראש שאומרת "תשכחי"..
חיוך מבעד לשפתיים שאמר שטוב,
פתאום הפך כמובן מאליו לכל אדם ברחוב..
גם אם לא הכל בסדר לא כדאי לומר,
כי מה שבאמת קשה רק לאדם קרוב נאמר..
עם כל השאלות שנערמות לי כך בצד,
על אותו אדם שאיתו כבר לא אצעד..
לקחתי תיק קטן וארזתי בו שלל זכרונות,
אבל כל ההיסטוריה הזו לא הספיקה אז עכשיו זו רכבת עם קרונות..
שבועות שאני מרגישה הלוחמת,
אומנם לך תוית של 'לוחם' אך אני הנלחמת..
אנשים שואלים למה לא ויתרתי,
ושוב מסבירה שבך אני בחרתי..
חיבוק חזק מלא באהבה,
אני יודעת שאצלך לאט כבתה הלהבה..
רגשות לא נעלמו, אבל התעופפו להם בחלל,
כי בסופה של השנה ויתרנו למרות שחבל..
עם כל השאלות שנערמות לי כך בצד,
על אותו אדם שאיתו כבר לא אצעד..
לקחתי תיק קטן וארזתי בו שלל זכרונות,
אבל כל ההיסטוריה הזו לא הספיקה אז עכשיו זו רכבת עם קרונות..
ואולי בעתיד עוד אפגוש בך בדרך,
והכל יחזור למסלולו, טיפה או בערך..
הכל אפשרי, אם הרצון עוד בחדר,
אתה אהבתי הראשונה, נדרתי לי נדר..