מה אני אגיד לכם קוראי ישראבלוג .. לאט לאט אני מתייאשת מהמצב שלי ושל שניר.אז הוא יצא לרגילה, הכל נחמד ויפה, אז נפגשנו - סבבה לגמרי, אז קרה מה שקרה, ופתאום באמצע התקרית הוא שואל מה דעתי שנצלם את התקרית ששנינו מעורבים בה.
תיאור שלי בזמן השאלה: עיניים שהיו עד עכשיו סגורות למחצה, נפתחות בבום. איך לעזאזל הוא הוציא את השאלה הזאת מהפה שלו ?!
קודם כל זה משהו אינטימי של שנינו, דבר שני לא אכפת לי אם אתה מוחק את הסרטון הזה שנייה אחרי או לא - אני לא מתכוונת להצטלם, לא זכור לי שחתמתי על חוזה בפלייבוי. -_-
אז אמרתי כמובן שאני לא מסכימה, והוא שאל למה ואם אני לא סומכת עליו, אז אמרתי את האמת: לא, אני לא סומכת עלייך. הוא ענה לי שבסדר, הוא מבין ומכבד.
מבין ומכבד? חה! אם היית מבין ומכבד לא היית שואל את השאלה הזו מלכתחילה. השאלה הזו היא הקש ששבר את גב הגמל .
איך היה לו האומץ, החוסר טקט, והטיימינג הנוראי הזה בשביל לשאול שאלה מגעילה שכזו, איך ?!
זה נראה הגיוני פה למישהי/ מישהו לשאול שאלה כזו ?! מילא היית סטוץ ללילה, ובקושי היינו מכירים - אז סבבה, אתה דפוק וכאלה.. אבל לא כשאני מכירה אותך פאקינג שנה וחצי, לא כשיש לי רגשות, ובטח שלא כחשבתי שגם לך !
גם אם יש לך רגשות - השאלה הזאת ממש לא מדגישה את זה, והאמת רק מוחקת את האפשרות שיהיה לך סוג של איזה רגש.
אני עדיין בהלם מהשאלה הזו ועברו כבר כמה ימים טובים מאז שהיא נשאלה.
השאלה הזאת הובילה אותי לחשוב אם יש לו בכלל רגש - כי בן אדם שיש לו רגש (לפחות מבחינתי) לא היה מעלה על הדעת לשאול שאלה כזו.
רציתי לבוא אל שניר ובאמת לשאול אותו ישירות אם יש לו רגש, ואז אמרתי : רגע, עצרי הכל !
למה בעצם לעצור? כי אני יכולה לבוא אליו ולשאול אותו את זה, והוא יכול לענות לי את האמת או שהוא יכול לומר כן בשביל שהסיפור בינינו לא ייגמר.
אני חייבת למצוא דרך לגלות את האמת לגבי הרגש שלו בלי הישירות - רעיונות, מישהו?!
השאלה הזו הובילה אותי גם לראות את הדברים בצורה קצת אחרת. פעם לא היה משנה לי עד כמה דפוק הוא היה, או עד כמה היו לנו בעיות בגללו או בגללי, הייתי חייבת אותו, ואהבתי והמון.. אחרי השאלה הזאת, אם אני אגלה שבאמת אין לו רגש - אז אני אעיף אותו קיבינימט.
אני לא מסוגלת לתאר לעצמי את השהייה איתו בזמן שרק לי יש רגש. פעם היה לי מישהו שהייתי איתו למרות שרק לי היה רגש, אז הייתי עוד קטנה ותמימה וחולמת בהקיץ שיום אחד יהיו לו. תעשו טובה, עברתי את התקופה הזאתי, אני לא עד כדי כך עיוורת, ואני לא מתכוונת ליפול בפח הזה שוב.
חברה שלי אמרה לי שאם אין לי בעיה כבר עכשיו להעיף אותו אז ל-מה אני מחכה?
אז עניתי לה : תקשיבי יש לי רגש אליו, אבל הרגש שלי לא הולך עכשיו לנתב לי את מסלול החיים ולהנחות אותי עד כדי כך אם אני אגלה שלו אין.
מה שאומר, שאם יש לו רגש אז יופי, מעולה - כי לא בא לי שפתאום זה ייגמר בינינו, אבל אם אין לו - אז שיילך *****.
אתמול יצאתי עם חברה - שפעם בנתק שלי עם שניר, סיפרתי עליה בקטנה :
"נתחיל מהבוקר שחברה שלי ניגשה אליי ואמרה לי ששניר דיבר איתה עליי. כן כן, לפני שבועיים היא ועוד אחת ישבו בחבורה של שניר ושניר נכלל שם. ביקשו ממנה לקרוא לעוד חברה אז היא התקשרה אליי, וברגע שהוא ראה שהיא מתקשרת אליי הוא לקח אותה לצד ושאל אם אנחנו חברות, היא ענתה לו בחיוב, והוא אמר יופי אני ממש צריך את העזרה שלך. הוא שאל אם סיפרתי לה מה שהיה ביננו, אז היא ענתה לו שהיא יודעת רק שהיינו בזוגיות. הוא אמר לה כן והייתי צריך להחזיר לה תשובה ולא החזרתי, ומלא זמן לא דיברתי איתה מאז עבר איזה חודש, ואני לא רוצה שהיא תהיה פגועה, ואני התנהגתי כמו מפגר ועזבתי ככה הכל, ולא מגיע לה יחס כזה ומה אני אעשה.. והיא שאלה אותו אם הוא רוצה לחזור לקשר איתי, והוא אמר כן אבל לא זוגי, אני באמת רוצה לחזור לדבר איתה כמו פעם, שהכל יהיה בסדר ביננו. היא אמרה לו אז מה הבעיה זה או שתדבר איתה ואולי היא תסלח ואולי לא, או שלא תדבר ותשאיר הכל ככה - והוא אמר שהוא לא יודע כי עבר כבר חודש, והוא לא יודע איך אני אגיב, והיא אמרה אין לך ממש מה להפסיד.. והוא ענה לה שהיא צודקת ושהוא ידבר איתי שבוע הבא... ישראבלוג, השבוע שהוא אמר שהוא "ידבר איתי בו" נגמר אתמול !" (20.5.2013)
אוקיי אז זה היה בנתק, והרבה קרה מאז (ההרבה מסופר בשאר הקטעים בבלוג), ובקיצור גיליתי הרבה יותר על אותו ערב.. וזה מה שגיליתי:
1. הוא שאל אותה אם זה בסדר להתחיל איתה למרות שאנחנו חברות.
2. הוא שאל אותה אם היא יודעת את הסיפור שלי ושלו - היא סיפרה לו שהיא יודעת שהיינו ביחד, לא היינו ביחד, וככה כמה פעמים, ושהוא היה צריך להחזיר לי תשובה מה איתנו ומאז נעלם.
3. שניר סיפר גרסה אחרת לסיפור : היו לנו פעמים שהיינו ביחד ולא היינו, בגלל שגם לא מתאים לי עכשיו חברה - אני בצבא, ואני לא יודע אם אני בכלל רוצה חברה.. חוצמזה היא (אני כביכול) רצתה יותר מידי תשומת לב , וכמה תשומת לב בן אדם יכול לתת? .. והיא הייתה מתקשרת הרבה וזה היה די משגע..
4. הוא ניסה לנשק אותה וכמובן שלא הלך לו, והוא אמר כמה קשה יהיה לו עכשיו כי היא כבר התנשקה עם חבר שלו.
5. הוא הצטער מאוד על זה שהוא נעלם בלי להחזיר לי תשובה והרגיש ממש חרא ואמר שהוא ידבר איתי וינסה לתקן (לפרוטקול: הוא דיבר איתי חודש אחרי המקרה הזה, ויותר נכון אני זו שדיברתי.)
אוקיי עכשיו יש לי כמה דברים לומר :
היו לי רגשות ממש ממש חזקים אליו אז, הייתי מוכנה לוותר על הרבה בשבילו - אבל אני מצטערת לומר, הוא תיאר אותי בקצת יותר נואשת ממה שאני חושבת שהייתי באותו זמן. עוד דבר, לדעתי כשיש רגשות אז לא מתקמצנים על תשומת לב, ולהזכיר לך כמה פעמים אתה שניר נפגעת ממני, כשהלכתי וחיפשתי קשר רציני ? אז וואלה עד שהשגת אותי ויכולת להיות איתי בקשר רציני החרבת הכל, ודפקת לעצמך.
אני כמו סתומה חשבתי שאתה דופק לי, אבל עכשיו בזמן שאני כותבת את זה אני מבינה שזו טעות לחשוב ככה.
חברה אחרת שלי שאלה אותי למה אותה חברה לא סיפרה לי הכל באותו זמן שזה קרה, אז אמרתי לה - כי היא לא רצתה שאני אפגע יותר. אז חברה שלי אמרה לי שטויות אבל בסדר. יעני חרטה אחת גדולה.
האמת? שבין אם זה חרטה ובין אם לא? לא אכפת לי ממש, כי אני יודעת שאז בתקופה ההיא, הייתי עושה הכל בשביל להשאיר אותו אצלי גם אם הייתי יודעת על המקרה המלא, כי הייתי ממש מאוהבת בו.
היום , ולמרות שעברו רק 4 חודשים, אני רואה הכל בעין שונה - אני פחות אובססיבית כלפיו אם בכלל, אני פועלת גם עם הראש ולא רק עם הרגש, העיניים שלי פקוחות יותר ולא רק למחצה, ואני מתחילה להבין יותר ויותר כמה הקשר הזה באמת לא בריא.
אולי יש לי רגש, אולי הוא חשוב לי, באמת הכל טוב ויפה - אבל היי ! אם המצב יהיה מעורער , אם לו אין רגש, אם הוא פתאום יפיל עליי עוד שאלה כזו, הוא באמת יכול לאבד אותי בשנייה. אני כבר לא כמו פעם, אני הרבה יותר משכילה והרבה פחות תמימה.
אני לא אומרת שהוא איום ונורא, וכמה הוא פוגע ודברים כאלה.. ממש לא. הוא באמת בן אדם מצחיק, טוב, יפה תואר, אכפתי, מתחשב, אבל גם לו יש את הפאקים שלו - אבל יש גבול לכמה אפשר להציג פאקים .
אני אהיה כנה עם עצמי ואיתכם, אני לא יכולה פתאום לנתק איתו את הקשר כאילו כלום - גם כי אני יודעת שאולי יבוא יום ואני אתחרט על זה, וגם כי אני ממש אבל ממש לא רוצה לפגוע בו, כי אולי אין לו רגש חזק כמו שלי יש (ואולי כן אין לי מושג) אבל אני יודעת שזה יפגע בו.
והסיפור הזה עם חברה שלי, רק גרם לי לחשוב שוב על כל העניין של קשר רציני או לא רציני. נכון לו אסור בנות לי אסור בנים הכל טוב ויפה,
ואולי הוא אמר גם שאני מגדירה הכל וזה מה שמשגע אותי .. אבל האמת? שגם אם זה נכון, והניסיון תמיד לנתח הרבה ולהגדיר משגע ומתסבך, זה ממש לא נוגד את זה שאולי מה שמשגע ודופק מס' דברים זה הבעיה שלו להגדיר - כי בעצם מה ההבדל אם נקרא "זוג" או שלא נקרא ככה, בזמן שהכל אותו דבר ..בעצם אני יודעת מה ההבדל - ברגע שהוא מבין שאנחנו מוגדרים הוא יותר מתחיל להילחץ, פחות לוקח חלק בתקשורת בינינו, הוא פשוט.. נעלם לו בורג מהמערכת מה שנקרא. אני חושבת שהוא סתם פחדן - מפחד מאחראיות, מהתחייבות, וכו'.. וזה בכלל לא טוב וחבל לי, ואם הכל ימשיך להיות מעורפל או כ"כ דבילי אני לא יודעת מה יקרה..
זהו שיהיה לכם שבוע טוב קוראי ישרא ♥
נ"ב : גם אתמול דיברנו סתם בהודעות - הרבה קנאה צפה משני הכיוונים ובעיקר משחקי דווקא, זה נחמד לפעמים, אבל אתמול זה הגיע לסוג של עצבים מהצד של שנינו והבנו שהגזמנו, והיום דיברנו בסבבה טיפה עם הכינויים הקבועים. (לא חלק חשוב בפוסט, אבל סתם לעידכון)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
א. הכותבת.