אבל הנה חזרתי, אז מה המצב ?

לא הייתי פה די הרבה זמן, יחסית לעדכונים הכביכול קבועים שלי.. יש לי כמה וכמה דברים לספר, שנתחיל ? יאללה 

שניר ואני ? נגמר סופית. בואו נגיד שהטמבל הזה סוג של שכח משהו נורא חשוב, ואז חירטט לי שהוא זכר אבל תכנן לעשות אותו בערב. תעשה טובה, אני לא עד כדי כך תמימה.. וגם אם תכננת בשיא הכנות לעשות את זה בערב, יכולת לפחות לעשות את זה גם בצהריים בדקה שהייתה לך בבסיס. 
כעבור יום, של שיחה די אדישה מלווה בקנאה ומעט צחוק, הוא אמר שהוא ידבר איתי בסוף הסיור בבסיס - אתם מכירים את שניר, הוא לא דיבר.
עברו 3 ימים - הוא היה מחובר הרבה, העלה תמונות מהצבא, אבל לכתוב לי? מה פתאום.. אז כתבתי לו : "אתה ממש עסוק בזמן האחרון.." - הוא ראה ולא ענה. מאז אותו יום עבר שבוע וחצי, שבוע וחצי שבו הגעתי לכ"כ הרבה מסקנות. 
אחרי שהקשר שלי ושל שניר התערער רגשית, ואחרי כל הדרך שעברנו ביחד עם הכל כולל הכל, זה הרבה פחות פגע בי מהפעם הראשונה שהוא החליט להיעלם ואחרי חודשיים אמר לחברה שלי כמה הוא זבל והוא מצטער ואז אני כבר דיברתי איתו והכל חזר להרגלו .. בתקופה הזאת, הייתי בוכה יום ויום, מרגישה רע, אוכלת את עצמי מרוב געגועים וכאב.. אבל הפעם? זה לא ככה. נכון חבל שככה זה צריך להיגמר, אבל זו בכלל לא אשמתי שאין לו ביצים לבוא ולדבר. רגש? אני לא חושבת ממש שיש לי רגש כבר אחרי כל מה שהיה.. מה שכן, יש לי זכרונות שמידי פעם גורמים להתגעגע, אבל זה הכל.
בכל אופן, הבנתי שאני צריכה מישהו שיעריך אותי באמת וידאג לי באמת, ואם יבוא יום (הוא לא יבוא אבל אם) ושניר ידבר איתי וינסה להחזיר את הקשר, אני ללא ספק אגיד לו את הדבר הבא :"לי נמאס לאכול את החרטות שלך, יש לך רגש אין לך רגש, כלום כבר לא מעניין אותי. ביום שתרצה להיכנס לקשר רציני ותתאמץ בשבילו ובאמת תהיה מוכן לפתוח את הלב שלך, אז אתה תהיה מוזמן לדבר איתי. ולא אל תגיד לי שזה הרגע, כי אני לא מאמינה לשום דבר שיוצא לך עכשיו מהפה. כמו שאמרת לי - אולי ניפגש בעתיד ? אז אולי.. "

התחלתי ללמוד מקצוע שאני מאוד אוהבת , אבל אני רק בתחילת הדרך אז אני אפרט יותר בהמשך .. בנתיים נחמד לי מאוד, והכרתי אנשים חדשים, לחלקם התחברתי, לחלקם אתחבר עוד בעתיד.

לפני שניר, הייתה לי תקופה שאהבתי מישהו במשך שנה, הייתי מבריזה ובאה אליו, או שהיינו נפגשים לפני בית הספר או אחרי.. בכל אופן זה נגמר באהבה חד צדדית מהצד שלי. אחרי כמה זמן הוא הופיע שוב בחיים שלי, אבל אני כבר לא רציתי אותו. לא הרגשתי אף רגש אליו.. ולא מזמן, חזרנו להיות בקשר שהיינו בו, פשוט קשר לא מחייב לכל דבר - בלי אף הגבלה, או לפחות אני רואה את זה ככה. הרגש שלי עדיין לא נפתח אליו, גם כי הוא ערער לי אותו פעם, וגם כי פשוט הוא לא מופיע, אולי סופסוף למדתי לא להיפתח יותר מידי מהר רגשית.. בכל אופן עכשיו זה קצת שונה מפעם. הפעם אנחנו יוצאים למקומות ציבוריים ביחד, חברים שלו יודעים שיש בינינו משהו סוג של כי אנחנו מתנשקים להם מול הפנים.. וגם חברות שלי יודעות. אנחנו גם מדברים תמיד כשהוא חוזר, כי לרוב אין לו פלאפון בצבא, כי הוא בתפקיד חשוב שם, אבל כשפתאום יש לו הוא מרים שיחה. לא מזמן יצא לנו גם לדבר שלושת רבעי שעה בפלאפון, וזה מדהים - כי אף פעם לא יצא לי לדבר איתו כ"כ הרבה בפלאפון, והוא גם לא בנאדם של שיחות כאלה.. ויש לי הרבה יותר נושאי שיחה איתו, ובאמת כיף איתו.

התחברתי לחברה טובה שלי יותר מפעם, ועכשיו היא חברה ממש ממש טובה שלי, והתחברתי יותר ויותר לעוד ועוד בנות שהן גם חברות שלה וגם שלי, והתחלתי לבלות הרבה יותר מפעם (ושם התחברתי גם לעוד ועוד בנים) , סוג של כל 3-4 ימים.. רק ה' יודע מאיפה הכסף, כשחושבים בעבודה שהתפטרתי ואני רודפת אחריהם למשמרות, שאני גם ככה לא ממש רוצה, אבל אני צריכה לצאת איכשהו לא?

בכל אופן, נדמה לי שזה הכל . התגעגעתי מלא.

שבת שלום ♥