לפני כמה ימים אחרי המקרה הטראגי שהתרחש לו (לפחות מבחינתי), ישבתי ושתיתי עם חברות וידידים. בשלב כלשהו קיבלתי הודעה משניר: "נוווונהנונההנוונה" . התעצבנתי.

מה הוא חושב לעצמו ?! שולח לי הודעה כזו יום אחרי הבגידה ?! אין לו בושה ?! כשאני כותבת לו איפה אתה הוא לא עונה אפילו, ופתאום אני אמורה לענות?!

אז לא עניתי, התאפקתי. עברו 10 דק', עוד כמה דקות.. ואז עם הראש חצי מסטול שלי חצי שפוי, החלטתי שאני הולכת לברר מה באמת קרה באותו לילה - ועמדתי להתקשר אליו. בדיוק באותו רגע הוא התקשר אליי (מפחיד ביותר.)

עניתי, והתחלתי לדבר יבש. הוא שאל אותי מה קרה ועניתי לו ששום דבר, ואז הוא אמר שהוא מכיר אותי מספיק זמן בשביל לדעת שקרה, ואמרתי שכלום, ואז הוא אמר לי לא לזיין את השכל.. בקיצור ככה 10 דק' עד שאמרתי לו : "היה לך כיף אתמול עם המתוקה?"

"איזה מתוקה?"

"אוי שניר.. אל תחרטט אותי טוב?! ראיתי אותך עם מישהי באוטו."

"תגידי מה את מפגרת? בואי נתחיל מזה שחצי מהלילה אתמול לא הייתי עם האוטו שלי."

"טוב ברור, היית עסוק בלמצוא מקום מחוץ לרכב להשכיב אותה.. עבודה קשה.."

"תקשיבי את מתחילה לעצבן אותי.."

"לא אכפת לי, גם אתה מעצבן אותי. אתה כאילו לא מדבר עם בנות ליותר מזה.. תעשה טובה."

"הייתי אתמול אצל חבר עם משה (החבר הכי טוב שלו.) רוצה לברר, בואי עכשיו תתקשרי אליהם. עכשיו."

"לא רוצה לדבר איתם."

"ואני לא רוצה שתאשימי אותי."

"עם איזו חולצה היית אתמול?"

"צהובה."

"לא אתה לא."

"את הולכת גם לומר לי כאילו מה לבשתי עכשיו?"

בקיצור מפה לשם איכשהו הגעתי לזה שויתרתי לו, ואחרי כמה זמן הוא בא ואסף אותי.

בזמן הנסיעה צעקתי שזה ממש לא יפה מצידו לקחת אותי מבחורים חתיכים והוא תפס לי את היד והביט בי ואמר :"אל תתחילי איתי, לא עכשיו."

חנינו את הרכב אחרי חמש דק' ואז הוא פשוט הסתובב אליי ושאל :"למה את לא סומכת עליי?"

"כי העיניים לא משקרות."

"אז הפעם הן כן. כי פעם אחרונה שבדקתי , נסעתי עם הרכב שלי ממש מעט אתמול, וגם למשה יש גאלח ולא גולגול."

"אני אומרת לך אני ראיתי אותך .."

"אני אומר לך שלא נסעתי.." (צלצול פלאפון - שיחה עם חבר שלו, ואני ברקע : "יוו משה אתה שומע אתמול ראיתי (אומרת את מראה הרכב) ושם מישהו בגד במישהי .." , השיחה מתנתקת אחרי 2 דק'.)

"אם את כבר אומרת את זה, לפחות אל תתבלבלי בצבע של הרכב כן?"

"מה?"

"זה לא הצבע של הרכב שלי.."

"אה."

"נונה נמאס לי שאת לא סומכת עליי.. את רואה לאיזה ריבים זה מביא ? באמת שאם אין לנו אמון אחד בשני אז הקשר הזה לא שווה כלום."

"אני כן רוצה להאמין בך אבל קשה לי.. אני מפחדת."

"ממה את כ"כ מפחדת ? אמרנו שאסור לי בנות נכון? את אין לך בנים אני נורא מקווה כי אם אני אגלה משהו .."

"נו כן, אוקיי."

"אז ממה ?"

(קוראי ישרא.. פה הסטלה שלי דיברה ולא אני.. אבל היא הוציאה הכל מבפנים, פחות או יותר.)

"ממה? מזה שבזמן האחרון אני מרגישה שמה שיש בינינו זה הכל חרטה אחת עצומה. יש לי הרגשה שהיום דיברת איתי כי אתה יודע שעוד כמה ימים הוא יתחיל לי ואז מה אני אהיה שווה? , הרי כל מה שיש בינינו זה רק סקס. רק את זה אתה מחפש. איזה רגש יש לך? ויודע מה? אנחנו אפילו לא מגדירים את עצמנו והכל בגלל שפשוט לא נוח לך.אולי אתה מתבייש בי אני לא יודעת."

שניר הסתכל עליי בהלם של ממש, ואמר לי :"תתרחקי ממני, תעשי טובה תשבי רחוק." וניסה לדחוף אותי טיפה עם הידיים, אבל דחפתי את עצמי חזרה ואמרתי שלא. הוא הביט בי, ובחיים לא ראיתי את שניר כ"כ עצבני ופגוע.

"איך את יכולה לומר את זה? את שמעת את עצמך עכשיו?"

"כן זה מה אני מרגישה.."

"אם ככה את מרגישה למה את לא זורקת אותי?!"

"וואלה כי אני לעומתך אוהבת אותך."

"לא, לא בגלל זה. בגלל שאת יודעת שזה לא נכון כל מה שאמרת. אני לא מבין איך את יכולה לומר את זה.. נכון אולי אני לא אוהב אותך , אבל רגש יש לי. ולא סתם רגש, אחרי הכל אנחנו שנה וחצי בקשר הזה שתמיד מקבל תפנית שונה ובסוף חוזר לטיבו. אני בחיים לא הייתי איתך בלי רגש, בחיים. ברגעים שהפסקתי להרגיש את ראית שניתקתי קשר, וככה גם את. ותמיד חזרנו כי יש את הרגש הזה, למצוא משחק אנחנו יכולים בכל מקום, אבל אני איתך בגלל הרגש, ולא בגלל שום דבר אחר. נכון אולי המיניות הזאת זה משהו כיפי ואינטימי שלנו אבל זאת לא הפואנטה בקשר ב כ ל ל."

הסתכלתי עליו, באמת שאף פעם לא ראיתי את שניר רציני כ"כ. 

"אבל עברה שנה וחצי נוני, שנה וחצי. אני לא מבינה מה כ"כ עוצר אותך מפאקינג לאהוב אותי כמו שאני אותך."

"אני נפגעתי מספיק בחיים שלי שיהיה לי קשה לפתוח את הלב. נפגעתי פעם ממישהי וזה לא משנה מי ומה קרה, אבל זה גרם לי לפתוח את הלב פחות. ו.."

"אבל היא זאת לא אני."

"לא סיימתי נונה.. גם את פגעת בי די הרבה. אל תגידי שאת לא זוכרת את הפעמים שבאו ברצף מטורף בתחילת הקשר, שהיו הרבה פעמים שפתאום אני חוזר מהבסיס ויש לך חבר, כשחשבתי שזה משהו אמיתי שיש בינינו."

"אבל זה היה בהתחלה, זה היה בהתחלה ! אני ביקשתי סליחה מעומקי הלב שלי, אני באמת מצטערת, אני ביקשתי.. אני יודעת כמה זה פגע בך, ואני ביקשתי סליחה."

"נונה זה לא שלא סלחתי, אני סלחתי.. אבל הלב שלי נפגע מזה גם, זה משהו שקשה לשכוח. ואת צודקת זה עוד היה בהתחלה, אבל מה עם היום שבאתי ואמרתי לך שאני אוהב אותך ואחרי כמה זמן נהיה לך חבר? ופשוט נעלמת ממני, ניתקת קשר,והכל רק כי הוא אמר לך."

"מה?! אתה לא אמרת לי את זה לפני שנהייתי איתו.."

"אני כן, ותאמיני לי שאני זוכר את זה.."

(טוב קוראי ישרא אני לא אשקר, אני לא זוכרת.) .. שנייה אחרי הוא הוסיף :"ותזכרי שבאתי להיפגש איתך יום אחרי שנפרדתם, ופתאום את אומרת לי שאת לא יכולה להיפגש כי חזרתם. את יודעת מה הרגשתי?"

"אני מצטערת.. נוני אני כ"כ מצטערת.. אבל מה אני יכולה לעשות.. גם אתה פגעת בי. הפרידה הזאת, שאפילו לא הודעת שזה פרידה ונעלמת לי לחודשיים, עד שאני לא דיברתי איתך, ובו זמנית ניסית משהו עם חברה שלי. מה אתה חושב שהיה לי כיף? וזה שתמיד חשבתי בתחילת הקשר מה אנחנו?"

"אני גם מצטער באמת, הייתי באותו יום עם החברה הזו שלך מסטול, לא קרה כלום, אני מפגר בגלל שזה קרה.. והפרידה יצאתי מניאק .."

"סלחתי לך כבר.. אבל מה אני יכולה לעשות כבר שתפתח בפניי את הלב שלך? אני באמת מתחננת שתפתח אותו בפניי."

"תדברי איתו לא איתי."

"הלב של שניר? אני מתחננת שתיפתח בפניי !"

"קשה לי לפתוח ככה את הלב כמו פעם נונה.. אני לא רוצה לפגוע בך או להכאיב לך.. אף פעם לא רציתי.. את חשובה לי מאוד."

"אז תנסה.. תנסה לפתוח אותו."

בשלב הזה כבר היינו ליד הבית של חברה שלי, מתנשקים, וקלטתי רק אז שחצי מהבית רואה אותנו. אמרתי לו לילה טוב, וחיבוק ונשיקה.. והוא אמר שאני אדבר איתו כשאני אתעורר, וכשיצאתי הוא פשוט פתח את החלון ובחן אותם - וחצי מהבית הסתכל עליו, ואולי זה הרגיש לי באמת טוב.. כי עכשיו זה לא סוד הוא שלי, ובנוגע לבנות שראו - תתרחקו ! 

יום אחרי היינו אמורים להיפגש אבל בסוף לא נפגשנו כי היה מאוחר והוא עדיין היה אצל משפחה והוא היה צריך להתעורר מוקדם לבסיס .. אז בוקר אחרי עשיתי לו פרצוף כועס על זה שהוא לא עידכן אותי וסתם חיכיתי.

דיברנו קצת בבוקר, ואז הוא אמר שהוא ידבר איתי בערב, ואמרתי לו שהפעם ידבר לא כמו אתמול שחיכיתי למשיח.

(בזמן שיחת הבוקר שלי ושל שניר סיפרתי לאימא מה שהוא אמר לי -בלי הקטע של המיניות- והיא אמרה שזה נכון, שפגעתי בו הרבה ואין פלא שעכשיו קשה לו לפתוח את הלב. ושאני לא יכולה בכוח שיאהב אותי, וצריך לתת זמן. שאלתי כמה? והיא אמרה שהיא לא יודעת ושהיא זוכרת את כל הסיפור שלנו וזה יכול לקחת הרבה ואולי זה באמת ישתלם בסוף.. אחלה אמא, טוב שאת מבינה אותו. חח למרות שזה שימח אותי לשמוע את הדעה האמיתית שלה) .

 - וראיתי שהוא התחבר כמה וכמה פעמים לוואטספ , ופשוט שתק... אחרי כמה זמן הוא שלח לי הודעה, מסתבר שהוא פשוט רצה לדבר איתי בדיוק לפני המקלחת והשינה. זה גרם לי לחייך. אז דיברנו עוד קצת פה ושם, ואחרי שהוא כבר הלך, ראיתי שהוא היה מחובר עוד פעמיים, אבל בואו נעשה טובה - אולי הוא לא הצליח להירדם אז הוא היה קצת בוואטספ, אולי בדיוק העירו אותו לשמירה.. אף אחד לא יודע, ולמה אני בכלל צריכה לבחון את זה תמיד? אני חייבת להפסיק.

הוא אמר שנדבר היום, אז אני נורא מקווה שכך יהיה. מקסימום אני אכתוב לו בלילה אם הוא לא יכתוב לי, כי אין לי מושג אם הוא התכוון שהוא יתחיל שיחה או שזה לא משנה..

אה ומסתבר ש100 אחוז הוא לא בגד בי, למרות שעדיין קצת קשה לי להאמין.. גיליתי את זה כי אני וחברה שלי עברנו ליד הבניין בו הוא גר, ועמד שם האוטו.. המספר של הרכב לא אותו מספר, והצבע רק דומה למה שדמיינתי. ה' יצאתי קצת הרבה לא בסדר.. אבל היי! לפחות הכל ידוע עכשיו לא?

שבוע טוב ♥

עריכה : הוא דיבר איתי אתמול בערב, בדיוק כמו שאמר. הוא אפילו אהב תמונה שלי באינסטגרם מחדש, הוא הוריד והחזיר את הלב הזה של האינסטגרם, העיקר שאני אשים לב אליו הא? חחח חברה שלי אמרה שנראה לה שהוא מנסה להראות את הנוכחות, ולהדגיש את הפרגון וכו'.. לי אין מושג מה היה הקטע הזה אבל זה העלה לי חיוך, גם השיחה אתמול הייתה נחמדה ביותר. אני מתגעגעת (:

וגם היום דיברנו, ושוב הוא זה שהתחיל את השיחה. שניר? מתאמץ להוכיח לי שזה לא סתם? מראה לי את הרגש? מנסה להרגיש אפילו יותר מתמיד, לפתוח את הלב? הייתכן? כי אם כן, אתם לא יכולים לתאר לעצמכם מה אני מרגישה בפנים. (: .. בעזרת ה' גם מחר נדבר, הלוואי, הלוואי הלוואי הלוואי.