עכשיו, נמצאת במקום נמוך, חסר הערכה.
כמה ימים של בליסה, קבלת מחזור, שאת רואה את הגוף שוב מתרחב, שוב מתנפח...נזכרת בימים ההם ומסתגרת.
שוקלת אם להמשיך לכתוב פה, שוקלת אם להמשיך להיות פה, ולא מוכנה לעזוב את ההפרעת אכילה שנתנה לי כל כך הרבה ומצד שאני דואגת לעצמי?
עוד חודשיים איהיה בת 22. מופרעת אכילה, אנורקסית. שוקלת 53. מקבלת מחזור פעם בשלושה חודשים, עם כתמים על הפנים מפצעים קודמים שלא עוברים עקב אנמיה, עם שיער דק דק ונושר על הראש. ועם המון רצון, להיות מושלמת.
כמה זמן זה לוקח לי מהחיים? או אולי את החיים עצמם? עייפות , עיגולים שחורים מסביב לעיניים שמכסים שנים של הזנחה בראותית. ומתי תיהיה מרוצה? ומתי תקחי את עצמך בידיים ותסיימי את מסע השלמות? תגיעי למטרות שאת מציבה לעצמך ותיהיה מרוצה מהמראה שלך? עם שיער מלא ארוך ומסודר, פנים חלקות ומחייכות וגוף במשקל 46. מידה 34. ציצים קטנים וגוף שדוף, עצמות בולטות , ראש בריא בגוף חולה וחיוך מרוח.
הייתי כל כך רוצה להוכיח לו ולכולם. בנקמה, על מה וויתרנו, איפה הוא לא נלחם עלי. ומה אני שווה, וכל כך רוצה להיות שלמה עם עצמי .
כי כשאת שלמה עם עצמך ,הביטחון יחזיר לך חיים וחיוך שימשכו אלייך כל כך הרבה, תתחילי לעשות למען עצמך יותר. בבקשה תתאפקי ותגידי לא.
התחלת צום ב12:00
עדכון : 32 שעות צום. ממשיכים ממשיכים ממשיכים.
גם במחזור נלחמים, כואבים אך חזקים.
אני לא צריכה אוכל. אוכל זה לחלשים.
נזכרת בימים שהאוכל עשה לי רע, רצח את האופי שלי, ונזכרת בימים החזקים שלי.
ובחיים לא מפחדת יותר.
אני חזקה, אישה יפה לא אוכלת. אני רוצה להיות האישה היפה הקטנה לצד החבר הזה שכולן רוצות. שהכל יהיה כליל השלמות. המעגל השלם. ושלא אצטרך להיות מוטרדת לעולם.ושלעולם לא יוצבו לי מכשולים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
