רגילה בדרך קצת אחרת

מכירים את החלק הזה איפה שהצינורות של המזגן שיוצאים מהמנוע שלו מחוץ לבית נכנסים לקיר ומשם למזגן? אז לפני כמה חודשים חבורה של תוכים החליטה לבנות שם קן. חלק מהעיניין של קן זה להזיז מה שמפריע, והצינורות והכבלים של המזגן שלי הפריעו, אז הם כירסמו אותם, לגמרי. יעני- אין לי מזגן. בהתחלה זה לא כל כך הפריע לי כי היה נעים אבל אז הגיע הקיץ ורציתי למות. סבלתי מחום וחיכיתי שאבא יזמין טכנאי, אחרי איזה שבועיים הבנתי שזה לא שהוא לא מזמין טכנאי זה שפשוט לא יצא לו להתקל בו. אני אסביר- אבא שלי רצה שרק הבחור שהתקין לנו את המזגנים יתקן אותם. הוא סומך עליו. אבל מה? אין לו את הטלפון שלו. אז הוא חיכה לרגע שהוא יתקל בטכנאי ברחוב ואז יבקש ממנו לבוא! אתם מבינים? כמו בתקופת האבן. הבחור גר לא רחוק מאיתנו אז אבא הניח שזה לא יקח הרבה זמן.... ברגע שגיליתי את זה פתחתי במחאה, התחלתי לישון בחדר אורחים! למה זאת מחאה? כי בחדר אורחים נמצא גם המחשב, שבו אבא שלי יושב לא מעט שעות ומשחק בפוקר (של הפייסבוק למזלי). הוא משחק בבוקר ובלילה, בדיוק השעות שאני ישנה.... ובכך אני מונעת לו את הגישה, ואז הוא מבין שאם אין לי מזגן בחדר גם הוא בבעיה. ערמומית משהו. וואלה, עבד. תוך בערך שבוע הקן של היונים חוסל, והחור בקיר (נו ההוא של החיבור צינורות) נסתם באמצעות קצף וחזרתי לישון בפרטיות בחדרי. 

ואז

הם חזרו.

התוכים הזונות האלה אשכרה פוררו את כלללל הקצף ובנו שם קן מחדש! וחיסלו לי את המזגן שנית! באמצע אוגוסט. אוי האימה. השאלתי מאוורר מחברה הפעם, לא עזר. פתחתי שוב במחאה ואפילו הקצנתי וחיפשתי בתים עם מזגן לישון בהם ואבא התגעגע, חש אשמה על חוסר הפרטיות שלי והזמין את הטכנאי שוב (הפעם התקדמנו ל2017 והוא עשה זאת בשיחת טלפון קצרצרה). היום הם תיקנו את זה שוב, מילאו בקצף והפעם גם בקוצים מברזל נגד ציפורים ועכשיו כולנו יחד נתפלל שהאימה הזו לא תחזור לחדרי לעולם. 

מה שמצחיק, או יותר נכון עצוב, זה שהמזגן שלי הוא הכי פחות פעיל בבית. הבנים שלושתם תמיד עם מזגן דולק, גם בסלון רוב הזמן, ואני משתמשת בו ממש מעט, בעיקר און אנד אוף כזה, לא רצוף כמוהם. התוכים כנראה חשבו שלא אשים לב