רגילה בדרך קצת אחרת

אני והחבר החלטנו לטוס באופן ספונטני, ממש תוך כמה שעות היינו בשדה, פתאום שמתי לב ששכחתי את הדרכון. נלחצנו נורא כי מיהרנו ולא היה לנו זמן לחזור לקחת אותו. אחכ הסתבר שאפשר לעשות צ'ק אין ולשלוח את המזוודה עם תעודת זהות ובלי הדרכון, אז התקשרתי לאמא שלי וביקשתי ממנה שתקפיץ לי את הדרכון כמה שיותר מהר וגם חבילת לורדים באופן דחוף (אני מניחה שזה בגלל ששלשום, כשאחי התגייס, ממש ברגע האחרון לפני העלייה לאוטובוס נזכרתי לרשום את שמו על התיק וחיפשנו לורד ולא מצאנו... סתם ניחוש). אחרי ששלחנו את המזוודות הגיעו בת דודי ובעלה למסור לי את הדרכון וחבילת הלורדים, בעלה אפילו ציין שאמא שלי חיפשה המון זמן ובסוף קנתה את החבילה הזו של 20 לורדים צבעוניים באיזה 100 דולר.

חלום מוזר

כי חלמתי עליה באיזשהו אופן, דיברנו בטלפון כאילו כרגיל אבל היא לא הופיעה. קמתי מבולבלת ומתגעגעת בטירוף, סיפרתי לחבר ישר, אבל רק את החלק על הדרכון והתעודת זהות.

אני לא מדברת על אמא עם החבר, לא יודעת למה, פשוט כך יוצא. קצת בא לי לקחת אותו לקבר שלה אם הוא ירצה. 

אנחנו חוגגים שנה שלמה של זוגיות מאושרת הסופש... מי היה מאמין.

את החבר הקודם לקחתי אליה תוך פחות מחצי שנה וגם היינו מדברים עליה יותר. לוקחת את זה יותר לאט בנושא הזה הפעם מסתבר.....