http://youtu.be/oDqdieQ17J0
אלינור.
השלג מכסה את הרחוב. הוא נערם על גבי המכונית האדומה של משפחת רוט, השכנים שלך.
מחר יום ההולדת העשרים ושבע שלה. של אלינור.
עוד יומיים קריסמס. השנה קנית לה פרחים. וורדים לבנים, צחורים, טהורים כמותה.
עוד שעה אימא תתקשר. היא תשאל אם הכול בסדר. אתה תגיד שכן. היא תשאל אם אתה שוב
פעם יושב על החלון ומביט במכונית של משפחת רוט. אתה תהמהם, נבוך. היא מכירה אותך
טוב כל כך.
חבל שהיא ומר לואיז השאירו אותך פה לבד. מצד שני, נמאס לך לקום כל בוקר ולראות גבר
שהוא לא אבא שלך, וחושב שהוא כן. מר לואיז התחתן עם אימא לפני שנתיים, ומאז החליט
שאתה ילד גדול ושאתה יכול להישאר פה לבד, עם התרופות והכל.
דוקטור וויל נותן לך מדי חודש את אותו המרשם, אחרי בדיקה זריזה. כדורים נגד
דיכאון, שלושה פעמים ביום, שני כדורים כל פעם. כדורים מסוג אחר, גם הם נגד דיכאון,
כשאתה מרגיש שאתה רוצה לקפוץ מהחלון או ללכת לבקר את הבית של אלינור. ויש גם את
הכדורים להזיות, שאתה לא לוקח תמיד. לפעמים אתה מתגעגע לאלינור, אז כשאתה שוכח את
הכדורים היא באה לבקר. היא קצת כועסת בתקופה האחרונה.
הוא אומר שאתה צריך לתת לאלינור לעזוב.
אתה חושב שלאלינור עצוב ומשעמם לבד.
לאלינור שלך יש שיער חום ארוך וגולש.
לאלינור של המוות יש קרחת ועיניים כחולות גדולות ריקות.
אלינור שלך מדברת. אלינור של המוות מתה.
כשאתה שואל את דוקטור וויל למה אלינור כל הזמן נראית אותו הדבר, הוא לא יודע מה
לענות. כשאתה שואל איך היא הבריאה מהסרטן ולמה אלינור רואה טלוויזיה בלי לפתוח
אותה, ואיך זה שכשאתה יושב לידה אתה רואה בכלל משהו אחר בטלוויזיה, הוא נותן לך
מרשם נוסף. הפעם לכדורים כחולים, יפים. אתה לוקח אותם כי הם נראים כמו סוכריה
מגעילה.
זה נחמד.
למרות שאיתם אתה לא רואה את אלינור, אתה חושב שמגיע לה הפסקה.
היא בטח עייפה, להיות איתך כל הזמן.
לפעמים כשאלינור פה, אתה מספר לה שלא אכלת כל היום. היא מחייכת ומזכירה לך שצריך
לאכול, ואז אתה אוכל. ואז אתם מדברים ואלינור כל כך יפה ואתה מתגעגע אליה וכשאתה
בוכה היא מלטפת את ראשך ואומרת שיהיה בסדר ועוד מעט תיפגשו, עוד כמה שנים. ואני
צוחק כי אלינור כל כך נחמדה אליך וכל השאר לא. הם אומרים שאתה משוגע, שאתה לא
בסדר, כמה בכנסייה אומרים שיש בתוכך שד. אתה אומר שיש בתוכך מלאך, וקוראים לו
אלינור. פעם ניסו לשים אותך בבית משוגעים, אבל היה כל כך מפחיד שם וגדול ולבן ששחררו
אותך. אימא דאגה לך במקומם. כשאימא פה אתה לא רואה את אלינור, כנראה שאימא עדיין
קצת מפחידה אותה.
מחר יש לאלינור יום הולדת 27, ובגלל זה מחר לא תיקח את התרופה השנייה.
אבל את התרופה הסגולה, לדיכאון, אתה חייב לקחת. בשביל שלא תצטרך להצטרך לאלינור.
מחר כנראה תלך אל הקבר שלך ותראה לה אותו, והיא תגיד שהראית לה אותו שנה שעברה,
ולפני שנתיים, וכל שנה מאז שמתה. ואז תחייך, נבוך, ותשים את הפרחים ליד השם שלה
ותלכו אליך ותאכלו יחד את העוגה שקנית בשבילה. ובקריסמס תיקח את כל הכדורים כי
אימא באה ואימא לא אוהבת שאלינור פה.
היא אומרת שאלינור לא באמת פה, ואתה צורח עליה ואז לוקח עוד כדור, שדוקטור וויל
הביא לך לקחת כשאומרים שאלינור לא פה. ואז אתה לא ממש מבין מה קורה סביבך ומסכים
עם כל דבר ורק רוצה לישון. ואימא משכיבה אותך לישון ואז היא יושבת על המיטה שלך
כשהיא חושבת שאתה יושן והיא בוכה ואומרת שהיא מתגעגעת אליך. ואתה עונה לה שאתה
תמיד פה, והיא לוחשת שלפעמים אלינור גונבת לה אותך.
ואז אתה נרדם ופוגש את אלינור בחלום.
***
היה לי כיף לכתוב את זה.
כתבתי הרבה. זה כיף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מיאו חתולה.